ריקוד מצווה
ריקוד מצווה (ביידיש מצווה טאנץ) הוא מנהג שבו בני משפחה רוקדים עם הכלה בחתונה. המנהג מקובל בקרב רוב החצרות החסידיות, למעט חסידות חב"ד.
את הריקוד הנפוץ המכונה בפשטות "ריקוד מצווה", נהוג לערוך אל מול מעגל המשפחה הקרוב בלבד, לאחר שרוב אורחי החתונה עזבו את האירוע. אבי הכלה, אבי החתן, הסבים והדודים ולעיתים רבנים ומכובדים אחרים, וכן החתן עצמו רוקדים עם הכלה. אב החתן ושאר הקרובים לא נוגעים בידי הכלה, אלא היא מחזיקה אבנט הנקרא גרטל בצד אחד והקרובים בצד השני. יש נוהגים שגם אב הכלה רוקד בלי לגעת בכלה, אלא עם אבנט. כך למשל בחסידות ויז'ניץ[1], שבה משתמשים באבנט באורך 54 טפחים (כחמישה מטרים). לעומת זאת, יש שנהגו שאב הכלה רוקד עם בתו כשהוא אוחז בידיה[2]. בחלק מהזרמים רוקדים עם החתן והכלה, ולא רק עם הכלה[3].
לרוב מתקיים המצווה טאנץ לאחר ברכת המזון והשבע ברכות, אך קיימים גם מנהגים שונים בחצרות חסידיות שונות לגבי זמן הריקודים, כך למשל בחסידות באבוב נהוג ה'מצווה טאנץ' לא רק בערב החתונה אלא גם בשבת שבע ברכות לאחר הטיש. בחסידויות מסוימות נהוג ה'מצווה טאנץ' גם ביום לפני החתונה בסעודה הנקראת "חתן מאהל".
ריקוד מצווה הקרוי "חתן מאהל"- במשפחות רבות של אדמו"רים ובמיוחד בקבוצות שבמקורן מגזע עץ צ'רנובל, כמו סקווירא, רחמיסטריווקא, צ'רנובל, וגם בבעלזא, וישניץ ועוד . מנהג ריקודי "חתן מאהל" היה גם לאדמו"ר האחרון מחב"ד[4]. נוהגים שבלילה שלפני החתונה החתן הופך לנשיאה. הריקוד בהקפות ובליווי שירה של המחותנים ברחבי העיר או סביב בית המדרש של בית הדין. לאחר מכן יש סעודה חגיגית לחסידים בבית המדרש . האירוע נחתם בריקוד מצווה של החתן עם הכלה דרך חגורה, מול הרב, המחותנים והחסידים, למעט נערים שאינם רשאים להיות נוכחים במעמד מטעמי צניעות.
מקור המנהג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגמרא כתובות[5] מוזכר שרב אחא הרכיב את הכלה על כתיפיו ורקד איתה, שאלו אותו רבנן אם גם להם מותר, והוא השיב להם רק אם היא דומה לכם כמו קורת עץ שאין אתם מהרהרין עליה. וכתב הריטב״א[6] ״שאין ראוי להקל בזה אלא לחסיד גדול שמכיר ביצרו, ולא כל תלמידי חכמים בוטחין ביצריהן״. המהרש״ל כתב[7] על דברי הגמרא בקידושין[8] שהכל לשם שמים, שמטעם זה יש להקל לרקוד עם כלה כדי לחבבה על בעלה או משום כבוד אביה שהוא תלמיד חכם, אבל ראוי להחמיר. הב״ח[9] כתב על זה ״ובמלכותינו נהגו ת"ח להקל בכלה גם הגדולים שבדור והיכא דנהוג נהוג והיכא דלא נהוג איסורא איכא״.
התורת חיים[10] כתב ״ונראה דאסור ללכת במחול עם הכלה בשבעת ימי המשתה אפילו אינו אוחז בידה ממש אלא בהפסק מטפחת כדרך שנוהגין מקצת ת"ח שבדור הזה אפילו הכי לאו שפיר עבדי כדמשמע הכא דשום קריבה בעלמא אסור ואין לחלק בין כלה לאחרת דליכא האידנא מאן דמצי למימר דדמיא עליה ככשורא ולא אמרו חכמים אלא כיצד מרקדין לפני הכלה ולא עם הכלה וכהאי גוונא פסק ש"ס ברפ"ב דכתובות דאסור להסתכל בפני כלה כל שבעה כמו שאסור להסתכל באשה אחרת ואותן בני בליעל ההולכין במחול עם נשים דעלמא עליהן אומר הכתוב יד ליד לא ינקה רע מעונשה של גיהנם וראוי לגעור בהן וכל מי שיש בידו למחות וכו'.״
בארצות אירופה היו הרבה רגילים לרקוד עם נשים אפילו של אחרים, ובמיוחד נהגו לרקוד עם הכלה, ובמשך הדורות ניסו הרבנים למנוע את הנוהג.[11]
בזמנינו נוהגים שלא לאחוז בידי הכלה ישירות, אלא על ידי אבנט וכדומה, מלבד החתן ואבי הכלה.
ניגוני מצווה טאנץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחצרות רבות ישנו ניגון מיוחד למצווה טאנץ של האדמו"ר. בחלק מהחצרות נהוג לשיר את ניגון הקפה שישית, הנחשבת אצל חסידים כהקפה החשובה ביותר.
בין ניגוני המצווה טאנץ הבולטים:
- בחסידות בעלז ורוב חצרות בית צ'רנוביל - ניגון הקפה שישית, המיוחס למגיד ממזריטש[12]
- בחסידות ויז'ניץ - ניגון הקפה שישית[13]
- בחסידות סאטמאר וצאנז (נתניה) - ניגון הקפה שישית של חסידות סאטמאר שהלחין ר' אברהם לויאש[14]
- בחסידות באבוב - ניגון שמקורו בחצרו של רבי חיים מצאנז. אחריו מושר ניגון המצווה טאנץ של רבי שלום מקאמינקא ונכדו רבי אלעזר מאושפיצין[15]
- תולדות אהרן ושומרי אמונים - ניגון מיוחד למצווה טאנץ שמקורו בבלאז'וב
- בחסידות קרלין - ניגון הקפה שישית (מוכר גם כ"מי יתן לי אבר כיונה" של חסידות ברסלב)[16]
- חצרות בית נדבורנה - אחד יחיד ומיוחד, ניגון המיוחס לרבי מרדכי מנדבורנה
- בחסידות סלונים ישנו ניגון מיוחד להקפה זו[17]
- בחסידות פשעווארסק וחצרות נוספות - ניגון הקפה שנייה של חסידות בעלז, המיוחס למגיד ממזריטש או למגיד מקוז'ניץ.
- בחסידות ז'מיגראד - ניגון "אל מסתתר" מבית צאנז.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי ציון, הלכות מצווה טאנץ - לימודים, הלכות, הנהגות והדרכות, ספריית חוה, 2021.
- פופקו, גיטל וולף. "ריקוד המצווה ואמנות הבדחן בחתונה חסידית: מסורת ותמורה". עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשפ"ג 2023.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנהגי נישואין, אתר דעת, סעיף 28
מצווה טאנץ בחתונת נכדו של האדמו"ר מויז'ניץ, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קובצי חידושי תורה אהל משה, כרך 1, 1999
- ^ משה שטערן, שו"ת באר משה חלק ג-ד, סימן קל"ב, באתר היברובוקס
- ^ משה שטערן, שו"ת באר משה חלק ג-ד, סימן קל"א, באתר היברובוקס
- ^ שביבי אור מהחתונה המלכותית בי"ד כסלו, באתר https://chabad.info/, 04.12.2014
- ^ יז, א
- ^ קידושין פב, א ד״ה הכל לפי דעת שמים
- ^ ביאור מהרש״ל לסמ״ג ל״ת קכ״ו בסוף
- ^ פב, א
- ^ אבן העזר סימן כ״א ד״ה והמחבק
- ^ עבודה זרה יז, א ד״ה אבי ידייהו
- ^ דוד גולינקין, האם ריקודים מעורבים בחתונה באמת אסורים?, עשה לך רב שנה 9, מספר 5, סיוון תשפ"ג
- ^ האדמו"ר מבעלז רוקד מצווה טאנץ באתר בחדרי חרדים.
- ^ "מצווה טאנץ" בסערט ויז´ניץ, באתר כיכר השבת.
- ^ מצווה טאנץ סאטמר באתר כיכר השבת.
- ^ וידאו מיוחד • 15 דקות מסכמות משמחת בית באבוב, (7:40) אתר JDN.
- ^ חזקי שטרן, צפו: האדמו"ר מקרלין בריקוד לפני הכלה, באתר כיכר השבת, 11 בנובמבר 2018
- ^ וידאו שעוד לא ראיתם: מצווה טאנץ בסלונים, כיכר השבת.