יורקשייר טרייר

תבנית:כלב יורקשייר טרייר (אנגלית: Yorkshire Terrier) הוא כלב בית השייך למשפחת הכלביים.

היסטוריה של הגזע

בהשוואה להיסטוריה של גזעים רבים, דומה כאילו היורקשייר טרייר הופיע כך פתאום, יש מאין. קיימות כמה גרסאות להיסטוריה של הגזע. מספר תאוריות הטוענות שהיורקשייר טרייר מתייחס לטרייר גדול כמו האיירדייל טרייר, או לכלב בעל פרווה חלקה כמו המנצ'סטר ואולי לכלב קצר רגליים, גב ארוך ובעל קו עליון לא ישר, כמו הדנדי דיאמונט. תאוריות אלה מתבססות על העובדה שגורי הגזעים הללו נולדים בצבע שחור עם כתמים חומים זהובים במקומות מסוימים, וחלקם משנה את צבעם עם התבגרותם לצבעי השחור פלדה וזהוב, בדיוק כמו היורקשייר טרייר.

ניתן להניח כמעט בוודאות שגזע היורקשייר טרייר הוא תוצאה של הכלאות מכוונות בין כמה סוגי טריירים שחיו באזורים שונים באיים הבריטיים ונדדו למחוז יורקשייר עם בעליהם, שחיפשו עבודה במפעלי הטקסטיל ובמכרות הפחם, בתקופת ה"מהפכה התעשייתית".

בין הגזעים הידועים כאבות הגזע , ניתן למנות את הגזעים הבאים : הווטר סייד טרייר (Water Side Terrier), הקליידסדייל טרייר (Clydesdale Terrier) והפייסלי טרייר (Paisly Terrier) – ידועים יותר בשם סקוטיש טרייר (Scotish Terrier), הבלק אנד טן טוי אינגליש טרייר (Black and Ten Toy English Terrier) והמלטז.

היורקשייר טרייר הידוע הראשון היה כלב ששמו האדרספילד בן, שנולד בשנת 1865. מגדלו היה אדם בשם איסטווד, מהעיר האדרספילד שבאנגליה. לכלב זה הייתה השפעה רבה על הזכרים הראשונים, גודלם ואיכותם המשובחת. האדרספילד בן מת בהיותו בן 6 בלבד, קורבן לתאונת דרכים. ואולם, במשך חייו הקצרים זכה ביותר מ – 70 פרסים בתצוגות כלבים שונות, ומילא כאמור, תפקיד חשוב בעיצובו של הגזע, כפי שהוא נראה היום.

עד 1880 היה הגזע מוכר בשם Scotch Terrier. בשנת 1886 הוכר היורקשייר – טרייר רשמית על ידי ה-British Kennel Club.

במשך דורות רבים, נאסר הציד על האריסים והעניים ברחבי אנגליה – אי לכך, נחקק חוק, בערך במאה ה – 11, האוסר על האריסים להחזיק בכלבים גדולים, היכולים לשמש למטרות ציד, והתיר להם להחזיק רק בכלבים קטנים. החוק הנוקשה קבע במפורש שרק כלב שיהיה מספיק קטן להידחק דרך טבעת שקוטרה 7 אינצ'ים, יוכרז כחוקי ובעליו יורשה להחזיק בו.

האריסים השתמשו בכלביהם בעיקר לציד עכברים, חולדות ומזיקים שונים בשדותיהם ובבתיהם ועודד, אך גם לצייד ארנבות וחיות קטנות אחרות, ששימשו תוספת למזונם הדל.

היורקשייר – טרייר שקל בתחילת דרכו מעל 7 ק"ג, אולם, עקב הנסיבות, פותח במשך השנים טרייר זעיר, שיענה מחד על דרישותיו הנוקשות של החוק, ומאידך ישרת את צורכיהם של האריסים והעניים.

היורקשייר – טרייר שימש ככלב עבודה לכל דבר, והוא הפך לכוח עזר חשוב במשקים החקלאיים של האריסים – צד מזיקים בשדות, ומאוחר יותר, גם במכרות הפחם ובמפעלי הטקסטיל שצצו עם המהפכה התעשייתית באנגליה. בתחילת המאה ה-19 החלו בעלי הכלבים לערוך רישומים של כלביהם, ולערוך ביניהם הכלאות מכוונות. הגידול הפך מבוקר, לא למטרות תחביב, אלא לשם הכנסה נוספת. עם השבחת הגזע ומזעורו, החל מחירו של היורקשייר –טרייר להאמיר.

המהפך במעמדו ובייעודו של היורקשייר – טרייר החל בתקופה הוויקטוריאנית בערך. מגזע ששימש את המעמדות הנמוכים ביותר באנגליה, ככלב עבודה לכל דבר, הפך ה"יורקי" לחיית מחמד אופנתית ומפונקת של המעמדות הגבוהים ביותר, ומחירו הוסיף להאמיר בהתאם.

למראה הופעתו הזוהרת של ה"יורקי" כיום, קשה להאמין שתחילת דרכו הייתה כה צנועה. הוא נהיה לכלב פופולרי ומבוקש בעולם כולו, ומשמש בן – לוויה למפורסמים רבים.

מבנה כללי

היורקשייר טרייר הוא כלב קטן, מאוזן ושרירי. בעל קו עליון ישר וגב קצר, אך לא מכווץ. כלב פרופורציונלי מאד. בעבר הלא רחוק נהגו לקצוץ את זנבו לפי דרישת תקן הגזע. כיום, לאחר החלת החוק האוסר קיצוץ איברים שלא למטרות רפואיות אצל בעלי החיים, ניתן לראות יותר ויותר כלבים מן הגזע עם זנב מלא וארוך.

הפרווה של היורקשייר טרייר דורשת השקעה וטיפול מסור ועקבי. אלה שאינם רוצים להציג את כלבם בתערוכות או להשקיע את זמנם בטיפוח של שיער היורקשייר טרייר יעדיפו להעניק לכלבם תספורת גורית במספרת כלבים המתמחה בכך. שיער הראש נאסף ונקשר ל"קוקו", על-מנת למנוע ממנו ליפול על ולתוך העיניים, מה שעלול לגרום לדלקות עיניים. חשוב להדגיש שליורקשייר טרייר אין פרווה תחתונה ולכן אינו משיר שיער. כל מי שסובל מתופעות אלרגיה או בעיות נשימה כמו אסטמה או ברונכיטיס ידע להעריך את המעלה הזו. או להבדיל, אנשים שניקיון ביתם חשוב להם. היורקשייר טרייר מתאים לגידול בדירות קטנות. למרות פרוותו הארוכה, אינו משיר שיער.