מכניקה – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של 82.80.160.195 (שיחה) לעריכה האחרונה של Pofer |
הייתה בעמוד שגיאה גסה - מכניקת הקוונטים לא התפתחה מתוך התורת היחסות, וכמובן שהיא אינה עוסקת בגופים במהירויות גבוהות (זו תורת היחסות). |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מכניקה''' (מ[[יוונית]]: '''μηχανική''') היא ענף [[מדע]]י העוסק בהתנהגות גוף פיזי כאשר מופעל עליו [[כוח (פיזיקה)|כוח]] או [[העתק (פיזיקה)|העתק]], וההשלכות מכך על סביבת הגוף. תחילתו של הענף ב[[יוון העתיקה]] בכתבי [[אריסטו]] ו[[ארכימדס]]. בתקופה זו הייתה מקובלת [[הפיזיקה של אריסטו]] כאמת מדעית. |
'''מכניקה''' (מ[[יוונית]]: '''μηχανική''') היא ענף [[מדע]]י העוסק בהתנהגות גוף פיזי כאשר מופעל עליו [[כוח (פיזיקה)|כוח]] או [[העתק (פיזיקה)|העתק]], וההשלכות מכך על סביבת הגוף. תחילתו של הענף ב[[יוון העתיקה]] בכתבי [[אריסטו]] ו[[ארכימדס]]. בתקופה זו הייתה מקובלת [[הפיזיקה של אריסטו]] כאמת מדעית. |
||
בתחילת [[העת החדשה]], מדענים כמו [[גלילאו גליליי]], [[יוהנס קפלר]] ובמיוחד [[אייזיק ניוטון]] הניחו את היסודות למה שכיום מוכר כ'''[[מכניקה קלאסית]]''' - ענף של ה[[פיזיקה]] העוסק בגופים העומדים או נעים במהירות הנמוכה בהרבה מ[[מהירות האור]]. כמאה שנים לאחר מכן, נוסחו [[תורת היחסות הכללית]] ו[[תורת היחסות הפרטית|הפרטית]] בידי [[אלברט איינשטיין]], |
בתחילת [[העת החדשה]], מדענים כמו [[גלילאו גליליי]], [[יוהנס קפלר]] ובמיוחד [[אייזיק ניוטון]] הניחו את היסודות למה שכיום מוכר כ'''[[מכניקה קלאסית]]''' - ענף של ה[[פיזיקה]] העוסק בגופים העומדים או נעים במהירות הנמוכה בהרבה מ[[מהירות האור]]. כמאה שנים לאחר מכן, נוסחו [[תורת היחסות הכללית]] ו[[תורת היחסות הפרטית|הפרטית]] בידי [[אלברט איינשטיין]] העוסקות בגופים הנעים במהירות האור או במהירויות קרובות אליה, ובמקביל התגבשה תורה מדעית נוספת בתחום - '''[[מכניקת הקוונטים]]''', זו העוסקת בדינמיקה של חלקיקים בסקאלות קטנות (מסדר גודל אטומי). |
||
ניתן להגדיר את ה'''מכניקה''' כתורה העוסקת בתנועה ובכוחות המופעלים על גופים. |
ניתן להגדיר את ה'''מכניקה''' כתורה העוסקת בתנועה ובכוחות המופעלים על גופים. |
||
גרסה מ־13:07, 7 בפברואר 2015
מכניקה (מיוונית: μηχανική) היא ענף מדעי העוסק בהתנהגות גוף פיזי כאשר מופעל עליו כוח או העתק, וההשלכות מכך על סביבת הגוף. תחילתו של הענף ביוון העתיקה בכתבי אריסטו וארכימדס. בתקופה זו הייתה מקובלת הפיזיקה של אריסטו כאמת מדעית.
בתחילת העת החדשה, מדענים כמו גלילאו גליליי, יוהנס קפלר ובמיוחד אייזיק ניוטון הניחו את היסודות למה שכיום מוכר כמכניקה קלאסית - ענף של הפיזיקה העוסק בגופים העומדים או נעים במהירות הנמוכה בהרבה ממהירות האור. כמאה שנים לאחר מכן, נוסחו תורת היחסות הכללית והפרטית בידי אלברט איינשטיין העוסקות בגופים הנעים במהירות האור או במהירויות קרובות אליה, ובמקביל התגבשה תורה מדעית נוספת בתחום - מכניקת הקוונטים, זו העוסקת בדינמיקה של חלקיקים בסקאלות קטנות (מסדר גודל אטומי).
ניתן להגדיר את המכניקה כתורה העוסקת בתנועה ובכוחות המופעלים על גופים.
בעוד שהמכניקה הקלאסית היא מערכת שלמה ומסודרת, שהמחקר בה - בהכללה כמובן - הגיע לתומו, הרי שמכניקת הקוונטים עדיין סובלת מסתירות בסיסיות וחוסר הבנה שלמה של חוקיה. לשם השלמתה של מכניקת הקוונטים, חסרה התאוריה של הכול שהמדע מתקשה להגדירה.