ארגינין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 149.78.146.86 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanya
שורה 20: שורה 20:
קבוצת האמין יכולה ליצור [[קשרי מימן]] עם [[מולקולה|מולקולות]] [[מים]]. ארגינין היא לפיכך חומצת אמינו הידרופילית, ולמעשה - ההידרופילית ביותר. היא [[מסיסות|מתמוססת]] במים טוב יותר מכל חומצת אמינו אחרת, ולפיכך שייר ארגינין נוטים להופיע באזורים החיצוניים של [[חלבון|חלבונים]], שם הם מסוגלים לבוא במגע עם המים המקיפים את החלבון בסביבה ה[[תא|תאית]].
קבוצת האמין יכולה ליצור [[קשרי מימן]] עם [[מולקולה|מולקולות]] [[מים]]. ארגינין היא לפיכך חומצת אמינו הידרופילית, ולמעשה - ההידרופילית ביותר. היא [[מסיסות|מתמוססת]] במים טוב יותר מכל חומצת אמינו אחרת, ולפיכך שייר ארגינין נוטים להופיע באזורים החיצוניים של [[חלבון|חלבונים]], שם הם מסוגלים לבוא במגע עם המים המקיפים את החלבון בסביבה ה[[תא|תאית]].


ארגינין מוגדרת כחומצת אמינו חצי חיונית, למרות שחלק מתאי [[גוף האדם]] מסוגלים [[סינתזה כימית|לסנתזה]] בעצמם. אצל ילדים תהליך זה אינו מתרחש ועליהם לצרוך ארגינין דרך ה[[מזון]].
ארגינין מוגדרת כחומצת אמינו חצי חיונית, למרות שחלק מתאי [[גוף האדם]] מסוגלים [[סינתזה כימית|לסנתזה]] בעצמם. אצל ילדים תהליך זה אינו מתרחש ועליהם לצרוך ארגינין דרך ה[[מזון]].

'''רקע'''

<nowiki> </nowiki>אל-ארגינין הינה חומצת אמינו. חומצה זו בודדה לראשונה ב-1886,מצמח ממשפחת הקטניות ומהווה כ-5% מתזונתו של אדם מבוגר. לארגינין תפקיד חשוב במטבוליזם החנקן ודטוקסיפיקציה של אמוניה, כחומר ביניים במעגל האוריאה, למעשה אל-ארגינין הינה נשא החנקן השכיח ביותר בגוף האדם. (1,2)

ארגינין נחשבת לחומצת אמינו חיונית למחצה: הגוף יכול לייצר אותה אך לעיתים קרובות נחוצה תוספת.

רמות הארגינין בפלזמה הן תוצאה של כמות הארגינין המתקבלת במזון, הייצור בגוף אינו יכול לפצות על חוסר או צורך מוגבר. ארגינין מצוי במזונות המכילים חלבונים. בין מקורות המזון לארגינין נמנים: שקדים, אגוזי ברזיל, אורז מלא, כוסמת, אגוזי קשיו,דגנים, עוף, שוקולד, קוקוס,תירס, מוצרי חלב, אגוזי אלסר,ג'לטין, בשר, קווקר,שקדים, פקאן,צמוקים, סומסום, זרעי חמניות. (3)

ארגינין מעורב בתהליכים שונים בגוף, בין השאר מהווה חומר מוצא בגוף ל: חנקן חמצני (NO-), מולקולת גז בעלת השפעה גדולה על ויסות כלי הדם כולל: בעיות זקפה, יתר לחץ דם, טרשת עורקים, כאבים בחזה, מחלות דם פריפריות. לארגינין גם חלק בגירוי הגוף לייצור חלבון, המעודד ריפוי פצעים, בניית שרירים, ייצור זרע ומניעת דלדול רקמות באנשים חולים'''. '''בתהליכי הפירוק של ארגינין בגוף נוצרים גם, פולי אמינים, פרולין, גלוטמט, קריאטין ואגמטין, לכולם תפקיד ביולוגי חשוב. ארגינין גם נחוץ לדטוקסיפיקציה של אמוניה, שהינה רעילה למערכת העצבים. מצטברות הוכחות כי ארגינין  מווסת את האנרגיה בין האיברים ואת התפקוד של איברים רבים. אין ספק שארגינין הינה חיונית גם לשמירה על טונוס כלי הדם ולהמודינאמיקה. השפעת הארגינין הינה ייחודית מבין חומצות האמינו ויכולה לעזור בשיפור
הבריאות והרווחה בבני אדם ובבעלי חיים.

'''ספיגה והפרשה'''

ארגינין נספג מחלל המעי הדק,לכדוריות הדם האדומות. הספיגה הינה יעילה וקורית באמצעות מנגנון מעבר פעיל. חלק מהמטבוליזם מתרחש בתוך כדוריות הדם. חומצת אמינו אל- ארגינין, שלא עברה מטבוליזם, נספגת דרך מחזור הדם הפורטלי, משם היא מעברת לכבד, שם שוב חלק מהאל- ארגינין עובר מטבוליזם. החלק שלא עבר מטבוליזם בכבד נספג למחזור הדם, באמצעותו הוא מתפזר לרקמות הגוף השונות. חומצת אמינו אל- ארגינין נוטלת חלק בפעילויות מטבוליות שונות , כולל ייצור חלבונים, D-glucose , גליקוגן, אל- אורניטין, אוריאה, חנקן חמצני, אל- גלוטמט, קריאטין, פולי אמינים, אל פרולין, אגמטין ועוד.חומצת האמינו אל
ארגינין מפונה מהגוף על ידי סינון בפקעיות הכליה וכמעט לחלוטין נספגת בחזרה על ידי
צינורות הכליה.הטובולים הכלייתיים. הפיק ברמה בפלזמה  הינו  כשעה עד שעתיים אחרי הבליעה.

<u>ביוכימיה</u>

ארגינין מיוצר ביונקים מגלוטמין באמצעות תהליך רב שלבי.

במבוגרים רוב הארגינין מיוצר מציטרולין, תוצר לוואי של מטבוליזם גלוטמין במעי ובכבד. ציטרולין מופרש לדם ונספג על ידי הכליות שם הוא הופך לארגינין.

כ-50% מהארגינין שנבלע הופך בגוף במהירות לאורניטין. בגלל הפינוי המהיר נבדקים תכשירים עם שחרור מושהה בכוונה לשמור על רמה יציבה לאורך זמן.

אורניטין יכולה לעבור מטבוליזם לגלוטמט ולפרולין, או דגרגציה לתרכובות שונות. בנוסף ארגינין, כפי שהוזכר, הוא חומר מוצא לייצור חנקן חמצניחנקן חמצני (NITRIC OXIDE), חלבונים, אוריאה, קראטין , וזופרסין
ואגמטין. ארגינין
שאינו הופך לאורניטין הופך לאחד מהחומרים הבאים: '''-NO '''חנקן חמצני, קראטין, אקמנטין, ארגינין- TRNA- חומר מוצא לייצור חלבונים(4,5''') '''למולקולה זו גם השפעה על לחץ הדם- בין
השאר על ידי הרחבת כלי הדם (6,4) השפעה על תפקוד שריר הלב(4,7)

<u>מערכת אנדוקרינית</u>

בנוסף קיימת גם השפעה על נוירוטרנסמיטורים(4,8,9)

<u>מערכת כלי הדם</u>

מנגנון הפעולה: ארגינין הינו חומר מוצא ביולוגי של חנקן חמצני- (nitric oxide (NO, מולקולת גז המעורבת בהשפעות פיזיולוגיות, התלויות באנדוטל במערכת כלי הדם.  למעשה הENDOTHELIAL DERIVED RELAXING FACTOR , שהינו מרחיב  עורקים  אנדוגני הינו זהה ל- NO. (4)

חלק ניכר מהשפעת הארגינין על מערכת כלי הדם נובע מייצור חנקן חמצני NO על ידי האנדוטל, ה – NO עובר דיפוזיה לתוך השריר החלק ומעורר תהליך שבסופו גורם להרפיה של השריר החלק בכלי הדם וכתוצאה מכך להרחבת כלי הדם, כמוכן מעכב הדבקות מונוציטים, מונע הצמדות  של טסיות והתעבות של השריר החלק. (הפחתת יצור פלקים- אטרוטים= הפחתת  הנגעים טרשת עורקים).

<u>הרחבת כלי הדם והפחתת לחץ הדם</u>

בניסוים: מתן תוספי ארגינין גרם להגברת הזרימה  ולהרחבת העורק הברכיאלי (flow mediated brachial arteru dilation) באנשים בריאים, באנשים עם עודף שומנים בדם ובאנשים עם יתר לחץ דם.(10,11) חנקן חמצני - NO שהארגינין, כאמור,  מהווה את חומר המוצא העיקרי שלו אחראי גם  ליצירת סביבה באנדוטל המונעת היווצרות קרישים. יצור תקין של NO מעכב תהליכים בליבה של הנגע הטרשתי (atherosclerosis lesion core ), כולל צימות של טסיות, הדבקות מונוציטים והגירה שלהם, פרוליפרציה של השריר החלק
והתכווצות כלי הדם. Asymetrical dimethylarginine (ADMA)  מעכב את האנזים המייצר את החנקן החמצני-NO, על ידי קישור אליו. ADMA גבוה בפלזמה הינו גורם סיכון למחלות כלי הדם. מתן תוספת של ארגינין מתגבר על ההשפעה המעכבת של הADMA על ה  eNOS- ומשפר תפקוד כלי הדם באנשים עם ADMA  מוגבר.(12,13,14) במחקר ב-MAYO CLINIC נמצא שמתן ארוך טווח של ארגינין משפר תפקוד האנדוטל בכלי דם קטנים בלב, משפר מאוד את
הסימפטומים ומפחית את ריכוז האנדוטלין בפלזמה.( 15) באנשים מבוגרים , מעל גיל  70 , תפקוד האנדוטל יורד. מתן ארגינין 8 גרם , במשך 14 יום, שיפר את תפקוד האנדוטל, בעוד פלצבו לא השפיע.(16)

<u>תעוקת חזה ANGINA PECTORIS</u>

<nowiki> </nowiki>בחלק מהניסויים שבוצעו נמצא ארגינין כיעיל בטיפול בתעוקת חזה. 36 מטופלים עם תעוקת חזה יציבה, כרונית טופלו ב-6 גרם ארגינין מדי יום במשך שבועיים, ניכר שיפור בהרחבת כלי דם (flow mediated vasodilatation) , כושר גופני ואיכות חיים בהשוואה לפלצבו. לא נראה שיפור בסימני אסכמיה באקג ובזמן הנדרש להתחלת תעוקה. (17) מחקר כפול סמיות עם 22 מטופלים עם תעוקת חזה יציבה ואחרי החלמה מארוע לבבי- MI, חל שיפור ניכר ביכולת הפעילות הגופנית לאחר שימוש שלושה ימים ב- 6 גרם ארגינין.(18) במחקר קטן לא מבוקר 7 מ-10 מטופלים עם  תעוקת חזה קשה השתפרו בצורה דרמתית אחרי שימוש ב-9 ג ארגינין מדי יום, במשך שלושה חודשים.(19) בניסווים נמצא שההשפעה התרפויטית של הארגינין על חולים עם תעוקת חזה מיקרו וסקולרית היא תולדה של ההרחבה תלוית האנדוטל של כלי הדם הקורונרים.(20,21) ניסוי אחר בגברים עם תעוקת חזה יציבה, 15 גרם ארגינין ליום, במשך שבועיים, לא שיפר את הרחבת כלי הדם התלויה באנדוטל, לחץ חימצוני OXIDATIVE STRESS או כושר גופני.(22) 6 גרם ליום של ארגינין, במשך שלושה ימים לא השפיע על תרשים האקג, יחד עם זאת הוא שיפר כושר גופני EXERCISE TOLERANCE.(23)

<u>אי ספיקת לב</u>

ששה שבועות של תוסף ארגינין 5.6-12.6 גרם ליום, שיפר בצורה משמעותית זרימת דם, היענות עורקים ותפקוד פונקציונאלי בחולים עם אי ספיקת לב כרונית , בהשוואה לפלצבו, בניסוי כפול סמיות.(24) בניסוי כפול סמיות ניתן ארגינין 5 גרם- 3 פעמים ביום לחולים עם אי ספיקת לב כרונית וחל שיפור בתפקודי הכליות.

מתן 6 גרם של ארגינין מדי יום, במשך שבוע, ל30 גברים עם אי ספיקת לב כרונית יציבה שיפר בצורה ניכרת את משך היכולת לביצוע פעילות גופנית, הסף האנארובי ו-<sub>2</sub> VO.(25)

<u>יתר לחץ דם</u>

מתן ארגינין בעכברים מנע יתר לחץ דם בעכברים רגישים למלח, אך לא בכאילו שפתחו יתר לחץ דם ספונטנית. לו ניתן מוקדם יותר יכול
היה למנוע יתר לחץ דם ואי ספיקת כליות.(26) מספר ניסויים ראשוניים הראו הפחתה בלחץ דם באנשים בריאים במתן ארגינין כתוסף או לוריד.(26,27,28) בניסוי מבוקר קטן, חולים עם יתר לחץ דם שלא הגיבו לאנלפריל ולהדרוכלורוטיאזיד טופלו בהצלחה ב-2 גרם ארגינין 3 פעמים ביום.(29) גם AGMATINE- חומר המפחית לחץ דם, במנגנון הדומה לזה של קלונידין נוצר מארגינין.

<u>צליעה לסרוגין</u>

<nowiki> </nowiki>מתן ארגינין בזריקות לוריד שיפר משמעותית סמפטומים של צליעה לסרוגין, במחקר כפול סמיות. מתן 8 גרם ארגינין פעמיים ביום במשך שלושה שבועות שיפר את מרחק ההליכה החופשי מכאבים  ב-% 63 אחוזים ואת מרחק ההליכה הכללי ב-% 48 אחוזים, בהשוואה לפלסבו.(30)

<u>אנמיה חרמשית</u>

כאבים הנובעים מחסימת כלי דם בילדים עם אנמיה חרמשית. אפיזודות של כאבים הנובעים מחסימת שלי דם מהוות את הסיבה העיקרית לאשפוז חירום בילדים עם אנמיה חרמשית, סיבה זו גם קשורה לעליה בתמותה. ביואבילביליות נמוכה של NO  תורמת לפגיעה בכלי הדם בילדים אילו. בניסוי אקראי, כפול סמיות, מבוקר נבדקו 36 ילדים במהלך 56 אשפוזים , המטופלים קבלו 100 ארגינין  מג" לק"ג  3 פעמים ביום או פלצבו 5 ימים. היתה ירידה משמעותית בשימוש באופיואידים ופחות כאב בעת השחרור בקבוצת הטיפול.(31)

<u>רעלת הריון</u>

ליקוי בתפקוד האנדוטל מעורב , ככל הנראה בפתוגנזיס של רעלת הריון.(32) במודל של בעלי חיים הוזלף ארגינין במינון של 0.16 גרם/ק"ג/יום, מהיום ה-10 להריון עד ללידה. יתר לחץ דם , פיגור בגדילה תוך רחמית, פרוטאינוריה ופגיעה בכליות כולם התהפכו.(33 מתן לוריד של 30 גרם ארגינין בנשים עם רעלת הריון הגביר יצור NO והפחית את לחץ הדם.(34) מתן לוריד של 30 גרם
ארגינין בנשים עם רעלת הריון הגביר יצור NO והפחית את לחץ הדם.(34) שילוב של ארגינין, גלוטמין והידרוקסיד מטיל בוטירט יכול למנוע אבדן מסת הגוף בחולי IDS, הסובלים מכחקסיה. בניסוי שנערך קבלו מטופלים שהפחיתו 5% ממשקלם בשלושת החודשים שלפני הניסוי, ארגינין 14 גרם, גלוטמין 14 דרם והידרוקסיד מטיל בוטירט 3 גרם ביום, בשתי מנות. אילו שקבלו את התערובת העו את מסת הגוף בניגוד למטופלים בפלסבו.(35)

שילוב של ארגינין, גלוטמין
והידרוקסיד מטיל בוטירט יכול למנוע אבדן מסת הגוף בחולי IDS, הסובלים מכחקסיה. בניסוי שנערך קבלו מטופלים שהפחיתו 5% ממשקלם
בשלושת החודשים שלפני הניסוי, ארגינין 14 גרם, גלוטמין 14 דרם והידרוקסיד מטיל
בוטירט 3 גרם ביום, בשתי מנות. אילו שקבלו את התערובת העו את מסת הגוף בניגוד
למטופלים בפלסבו.(35)

<u>מערכת אנדוקרינית</u>

לארגינין השפעות משמעותיות על המערכת האנדוקרינית: בפרט הפרשות מבלוטת יתרת הכליה ומההיפופיזה - בבני אדם ובבעלי חיים. מתן ארגינין יכול לעורר שחרור קטכולאמינים (36), מעורר הפרשת אינסולין וגלוקגון באנשים בריאים(37), מעודד הפרשת פרולקטין והורמון הגדילה(38,39,40)

<u>הפרשת הורמון גדילה</u>

בבני אדם הארגינין מגרה הפרשת הורמון הגדילה- GH מההיפופיזה באוכלוסיות מסוימות, המנגנון אינו ברור דיו. ההשערה הרווחת היא שדיכוי הפרשת סטומטוסטטין  היא שמסבירה את ההשפעה.(41) במינונים גבוהים ( 250 מ"ג/ק"ג משקל גוף), ארגינין אספרטט הגביר הפרשת הורמון הגדילה. אנשים העוסקים בפעילות גופנית (body builders) משתמשים בו על מנת לנצל את התכונות האנבוליות של ההורמון.(42) בניסוי אחר: מתן ארגינין 5 גרם 30 דקות לפני פעילות גופנית לא הגביר הפרשת הורמון הגדילה. (43) בניסוי קליני מבוקר, ארגינין ואורניטין ( 500 מ"ג מכל אחד מהם, פעמיים ביום, 5 ימים בשבוע) בשילוב עם פעילות גופנית, הפחית בצורה משמעותית את שומן הגוף.(44) שימוש לאורך זמן במינון נמוך יותר יחד עם אורניטין (1 גרם מכל אחד מהם, 5 ימים בשבוע, 5 שבועות, הגביר את הכח ואת מסת שריר הגוף, בהשוואה לקבוצת הביקורת.( 45)

<u>סכרת ותנגודת לאינסולין</u>

הרפיית השריר החלק של כלי הדם התלויה באנדוטל לקויה בחולי סכרת , אחד ההסברים הוא חסר בחנקן חמצני אנדוטלילי.(46) בסכרת יש הפחתה ברמת הארגינין בפלזמה (47) נראה ששימוש בארגינין יכול להיות דרך יעילה לשיפור תפקוד אנדוטל בחולי סכרת. מתן ארגינין לוריד 3-5 גרם ביום הפחית לחץ דם ואגרגצית טסיות בחולים עם סכרת תלויה באינסולין.(48) ארגינין במתן תוך ורידי שיפר רגישות לאינסולין בשמנים עם סכרת שאיננה תלויה באינסולין ובבריאים.(49) ארגינין גם יכול להפחית חימצון של שומנים ולהפחית סיבוכים ארוכי טווח בכלי הדם הקטנים בחולי סכרת (50) אחרי מתן פומי של ארגינין 9 גרם ליום, במשך שבוע, לעשר נשים הסובלות מסכרת שאיננה תלויה באינסולין נמצא שיפור ניכר בתפקוד האנדוטל, שבא לידי ביטוי בעליה של 50% בהרחבה של העורק הברכיאלי על ידי זרימה.(51) מתן ארגינין - 3 גרם שלוש פעמים ביום שיפר, בצורה משמעותית, אבל לא עד למצב תקין, רגישות הקפית וכבדית לאינסולין בחולים עם סכרת שאיננה תלויה באינסולין, בניסוי כפול סמיות.(52) לעומת זאת בצעירים עם סכרת תלויה באינסולין מתן פומי של ארגינין (7 גרם פעמיים ביום במשך שישה שבועות) לא שיפר את תפקוד האנדוטל.(53)

<u>מערכת החיסון</u>

ארגינין הינו ווסת מאוד פוטנטי של מערכת החיסון. ובין השאר יש לו תפקיד גם בפעילות כגון: אפופטוזיס (4,54) והגנה מנזק חימצוני (4,55) שימוש בתוסף ארגינין מפחית סבוכים אחרי ניתוח. השפעה על תגובות דלקתיות: הפחתה משמעותית במולוקולות הגורמות להדבקת תאים (cell adhesion molecules) וציטוקינין פרו אינפלמטורים נצפו.

<u>השפעת ארגינין ב-AIDS</u>

בוצע מחקר קטן על 11 חולי AIDS , שנטלו 19.6 גרם ארגינין ליום, במשך שבועיים. מסתמן שלארגינין יש השפעה חיובית על הציטוטוקסיות של תאי ה-NK, יש לבצע מחקרים נוספים על מנת לאושש את התוצאות.(56)

<u>כוויות וטראומה</u>

כוויות מגבירות חימצון ארגינין בצורה משמעותית ועלולות לגרום לחוסר בארגינין. הזנה תוך ורידית (TPN) מגבירה הפיכת ארגינין לאורניטין ובאופן פרופורציונלי מגבירה חימצון בלתי הפיך של ארגינין, שיחד עם מגבלה בייצור ארגינין מחדש מהפרקרסורים, הופך את הארגינין לחומר שחיוני להוסיף בחולים עם כויות קשות המוזנים ב- TPN .(57) מספר ניסויים הראו שניתן להפחית את ימי האשפוז,להפחית את כמות הזיהומים ולשפר את תפקוד מערכת החיסון בחולים הסובלים מכויות (58) או לאחר טראומה(59) שקבלו וריאציות שונות של תוספת של שמן דגים, שמן קנולה נוקליאוטידים וארגינין. חבלה ברקמות ושיקום שלהם מגבירות את צריכת הארגינין.בתחילה נוצר חוסר בארגינין ועלייה באל ציטרולין ובחנקן חמצני-NO ברקמות שנחבלו. בתקופת השיקום נמשך החוסר בארגינין בזמן שייצור אל אורניטין מתגבר בעקבות פעילות ארגינאז. קראטינין, המספק אנרגיה לשריר השלד, גם הוא נוצר מארגינין.

<u>סרטן</u>

'''תוסף ארגינין (30 גרם ליום במשך שלושה ימים) הגביר בצורה משמעותית את ה- natural killer cell activity ,lymphokine activated killer cell cytotoxicity and lymphocyte mitogenic reactivity בחולות עם סרטן שד מפושט מקומית.(60,61) '''מחקר בבע"ח הראה כי כמויות גדולות של ארגינין יכולות  לעכב השראה של סרטן (62) מתן ארגינין בטווח קצר יכול להועיל לשימור תפקוד מערכת החיסון בעת מתן כמוטרפיה. תוסף ארגינין .– 30 גרם ליום במשך 3 ימים, הפחית את דיכוי הפעילות הציטוטוקסית, המופעלת על ידי הלימפוקינים, של ה- KILLER CELL, ואת LYMPHOCYTE MITOGENIC REACTIVITY בחולים עם סרטן שד מפושט מקומית.(60,61) במחקר אחר, מתן 30 גרם ליום של ארגינין, במשך 3 ימים לפני הניתוח, הגביר בצורה משמעותית את פעילות ה- TUMUR INFILTRATING LYMPHOCYTE בגידולים במעי הגס בבני אדם.(63) משתמשים בארגינין, RNA ובשמן דגים על מנת לשפר את תפקוד מערכת החיסון בחולי סרטן.(64,65,66) מנגד יש מחקרים , המראים כי ארגינין הגביר צמיחת תאי סרטן במחקר בבעלי חיים ובבני אדם.(67) פוליאמינים פועלים כמו Growth factors בסרטן. בסוגים שונים של סרטן, חוקרים תרופות המעכבות את ה-אורניטין קרבוקסילז, וכך מעכבים ייצור פולי אמינים.קיימת אפשרות שהעובדה שארגינין מעורר ייצור פולי אמינים עלולה להוות בעיה במתן ארגינין.

<u>מערכת גסטרואינטסטינלית</u>

גסטריטיס וכיבים מחקרים ראשוניים מראים זירוז בריפוי כיבים בזכות פעילותו מגבירת זרימת הדם (היפרמית),  מגבירה ייצור כלי דם חדשים (אנגיוגנית) ומעודדת הצמיחה של הארגינין. קרוב לודאי שבתהליך מעורבים NO, גסטרין ופוליאמינים .(68,69) לא נערכו עדיין מחקרים בבני אדם.

<u>הפרעות בתנועתיות הושט</u>

מחקר קטן, כפול סמיות, הראה כי מתן פומי של ארגינין מפחית את התדירות ואת עוצמת ההתקפים של כאבים בחזה ואת השימוש במשככי כאבים באנשים הסובלים מפגיעה בתנועתיות הושט.(70) במחקר אחר: מתן ארגינין לוריד 500 מ"ג / ק"ג במשך שעתיים לא השפיע על תנועתיות סוגר הושט התחתון.(71)

<u>מערכת גניטואורינרית</u>

הפרעות זקפה בניסוי קטן, גברים עם בעיות זקפה קבלו 2.8 גרם ארגינין מדי יום במשך שבועיים. 40% מהגברים דיווחו על שיפור, איש מקבוצת הביקורת לא דיווח על שיפור.(72) בניסוי גדול יותר, כפול סמיות, אנשים עם בעיות זקפה קבלו 1670 מ"ג ארגינין או פלצבו מדי יום במשך שישה שבועות. ארגינין היה יעיל באותם גברים שהיה להם ליקוי במטבוליזם של NO. (73) במחקר אחר לא נראתה תועלת בטיפול בהפרעות זקפה.(74)

<u>פוריות נשים</u>

מתן פומי של ארגינין 16 גרם ליום בנשים שלא
הצליחו בהפריות חוץ גופיות שיפר את תגובת השחלות, ENDOMETRIAL RECEPTIVITY, ואחוז ההריונות במחקר אחד.(75)

<u>פוריות גברים</u>

מתן דיאטה דלת ארגינין לגברים במשך 9 ימים הפחית את ספירת הזרע ב-90% והעלה את אחוז הזרעים חסרי התנועה פי 10.(76) מתן פומי של 500 מ"ג ארגינין ביום לגברים עם בעיות פוריות במשך 6-8 שבועות שיפר בצורה משמעותית את ספירת הזרע ואת התנועתיות ברוב הגברים והתבטא בהריונות מוצלחים.(81,77,78,79,80) כאשר הספירה הראשונית היתה פחות מ10 מליון למל"ל  השיפור היה מועט ביותר, אם בכלל.(82)

.

<u>דלקת אינטרסטיציאלית של השלפוחית</u>

במחקר לא מבוקר, 10 מטופלים עם דלקת  שלפוחית השתן טופלו ב1.5 גרם ארגינין ליום במשך שישה חודשים. מתן הארגינין הביא להפחתה משמעותית באי הנוחות בהטלת השתן, בהפחתה בכאבי הבטן התחתונה, ובהפחתה בכאבים בוגינה או באורטרה. כמוכן היתה הפחתה בתדירות מתן השתן.(83) במחקר לא מבוקר שנמשך 5 שבועות, למינון של 3-10 גרם לא היתה כל השפעה.(84) במחקר אקראי , כפול סמיות, מטופלים קבלו 1.5 גרם ארגינין מדי יום במשך 3 חודשים. 29% מהמטופלים ו-8% מקבוצת הפלצבו דיווחו על שיפור קליני. לא הייתה משמעות סטטיסטית, קרוב לודאי בגלל מספר קטן של נבדקים.(85)

<u>לידה מוקדמת</u>

הוכחות מבני אדם ומבעלי חיים מצביעות על כך ש NO  מפחית התכווצויות רחמיות ועוזר
בשמירה על הרחם שקט במהלך הריון.(86) מתן תוך ורידי של ארגינין (30 גרם ב-30 דקות) בנשים עם התכווצויות רחם מוקדמות הפחית באופן זמני את ההתכווצויות (87) מחקר נוסף דרוש לבדיקת היעילות והבטיחות

<u>תזונה בסמיכות לניתוח</u>

ארגינין הוא ווסת פוטנטי של מערכת החיסון. ישנן הוכחות לתועלת של שימוש בארגינין במצבים קטבוליים כגון אלח דם וסטרס שלאחר ניתוח. תוסף ארגינין  מחזק את פעילות מערכת החיסון ומפחית הארעות של זהומים אחרי ניתוחים.(88) שני מחקרים מבוקרים הצביעו על עליה במיטוגנזיס של לימפוציטים ועל זירוז החלמת פצעים בפצעים ניתוחיים, במתנדבים שקבלו 17-25 גרם ליום באופן פומי. תוצאות דומות התקבלו במבוגרים.(89,91,90)

<u>שיניים</u>

מחקר בילדים הראה שפירוק ארגינין על ידי חיידקי הפה מגביר את ה-PH המקומי ומנטרל את השפעת החומציות עקב אכילת סוכר. כתוצאה מתן ארגינין עשוי להפחית את העששת בילדים.(92)

<u>שטיון</u>

1.6 גרם ליום הפחית פראוקסידציה של שומנים ושיפר תפקוד קוגניטיבי ב 16 מבוגרים.(93)

<u>תופעות לוואי וטוקסיות</u>

תופעות לוואי משמעותיות לא נצפו בשימוש בארגינין.

<u>מינון</u>

מהמחקרים שתוארו עד כה : המינונים בניסויים
השונים נעים בין 500 מ"ג ליום במיעוט זרע לבין 30 גרם ליום בסרטן, רעלת הריון
והתכווצויות רחם מוקדמות.המינון תלוי בבעיה.

<u>באנשים עם יתר לחץ דם</u>
6-9 גרם פעם ביום. 

<u>בעיות זקפה</u>
לתפקוד לקוי של זיקפה מסיבה אורגנית:5 גרם ליום. נטילת מינונים נמוכים יותר לא יכולה להיות יעילה.

<u>השפעה על הפרשת הורמון גדילה</u>
במינונים של 5-9 גרם  ארגינין הגביר את הפרשת הורמון הגדילה- GH,
במחקר קליני מבוקר, ארגינין ואורניתין (500 מ"ג כל אחד, פעמיים ביום, חמש פעמים בשבוע) בשילוב פעילות גופנית הפחיתו את רמת השומן בגוף.

<u>בשילוב עם דיאטה לירידה במשקל</u>
הגביר את הירידה ברקמת השומן, שיפר מטבוליזם הסוכר, הגביר את מסת השריר
8.3 גרם ליום. עקב הפארמקוקינטיקה עדיף לתת מספר מנות ביום.

<u>צורת מתן</u>

חלק מהמחקרים נעשו על מתן בהזלפה לוריד. ניתן ליטול בצורה של קפסולות, אך אילו מכילות 500-1000 מ"ג ולמטרות רבות יש ליטול מנות של 10-20 קפסולות.

דרך נוחה ליטול היא בנוזל ,כגון ארגינולין המכיל 18% ארגינין ולכן ניתן לקבל את המנה היומית בשתיים עד 4 כפות ביום. עדיף ליטול את הארגינין רחוק ממזון.

<u>אזהרות והתוויות נגד</u>

הונח בעבר, על סמך מידע IN VITRO  ישן ודיווח אנקדוטלי שלאנשים עם
זהומים חוזרים של הרפס אסור לקחת ארגינין מפני שהוא מעודד שכפול של הוירוס.- אין הוכחות.

ארגינולין
ארגינולין הינו נוזל המכיל ארגינין בריכוז של 18%. ריכוז כזה מאפשר לקבל כ - 5 גרם של חומצת האמינו בשתי כפות. הספיגה יעילה ומהירה. פרופ' פטרוט, קרדיולוג רומני ערך תצפית על 20 ממטופליו שנטלו ארגינולין במשך חודשיים. הוא מצא שלכל הגברים שנטלו ארגינולין בקבוצה היה שיפור בתפקוד המיני. הכל המטופלים השימוש בארגינולין הפחית את הכולסטרול ואילו שנטלו סטטינים יכלו להפסיק את נטילת הסטטין. נטילת הארגינולין אפשרה הפחתה הדרגתית של תרופות להפחתת לחץ הדם ואף הפסקת התרופות - תוך שמירה על לחץ הדם בערכים תקינים. בכל המטופלים השימוש בארגינולין שיפר את מצב הרוח. כמובן נצפה שיפור בתפקודי הכליות בעקבות נטילת הארגינולין. במהלך החודשיים של נטילת הארגינולין לא נצפו שינויים בהדמייה של פלאקים בטרשת העורקים, אך משך הזמן היה קצר מדי.
<br>
<a href="http://www.arginoline.co.il">Arginoline</a>

1.      Abcouwer SF, Souba WW. Glutamine and arginine. In: Shils ME, Olson JA,
Shike M, Ross AC, eds. ''Modern Nutrition in Health and Disease'', 9 ed. Baltimore, MD: Williams & Wilkins;1999:559-569.

2.      Wu G, Bazer FW, Davis TA, Kim SW, Li P, Marc Rhoads J, Carey Satterfield M, Smith SB,SpencerTE,Yin Y. Arginine metabolism and nutrition in growth, health and disease Amino Acids. 2009 May;37(1):153-68. Epub 2008 Nov 23.

3.      Mayo clinic site

4.      L-Arginine monograph Alternative Medicine Review''' ''',Volume 10, Number 2, 2005

5.      Meijer AJ, Lamers WH, Chamuleau RA. Nitrogen metabolism and ornithine cycle function. ''Physiol Rev ''1990;70:701-748..

6.      Umans JG, Levi R. Nitric oxide in the regulation of blood flow and arterial pressure. ''Annu Rev Physiol ''1995;57:771-790.

7.      Hare JM, Colucci WS. Role of nitric oxide in the regulation of myocardial function. ''Prog Cardiovasc Dis ''1995;38:155-166.

8.      Gross SS, Wolin MS. Nitric oxide: pathophysiological mechanisms. ''Annu Rev Physiol ''1995;57:737-769.

9.      Wink DA, Hanbauer I, Grisham MB, et al. Chemical biology of nitric oxide: regulation and protective and toxic mechanisms. ''Curr Top Cell Regul ''1996;34:159-187.

10.    Lekakis J, Papathanasieu S, Papamicheel C, et al. Oral l-arginine improves endothelial dysfunction in patients with essential hypertension. ''J Am Coll Cardiol ''2001:260A.

11.    Boger GI, Maas R, Schwedhelm E, et al. Improvement of
endothelium-dependent vasodilation by simvastatin is potentiated by combination with l-arginine in patients with elevated asymmetric dimethylarginine levels. ''J Am Coll Cardiol ''2004:525A.

12.   Boger RH, Vallance P, Cooke JP. Asymmetric dimethylarginine (ADMA): a key regulator of nitric oxide synthase. ''Atherosclerosis Suppl ''2003;4:1-3.

13.   Boger RH. Asymmetric dimethylarginine, an endogenous inhibitor of nitric oxide synthase, explains the “Larginine paradox” and acts as a novel cardiovascular risk factor. ''J Nutr ''2004;134:2842S-2847S.

14.   Boger RH, Ron ES. L-Arginine improves vascular function by overcoming deleterious effects of ADMA, a novel cardiovascular risk factor. ''Altern Med Rev ''2005;10:14-23.

15.   Long-term L-Arginine Supplementation Improves Small-Vessel Coronary Endothelial Function in Humans  Amir Lerman, MD; John C. Burnett, Jr, MD; Stuart T. Higano, MD; Linda J. McKinley, RN; ; David R. Holmes, Jr, MD. Vasc Med 2003 May;8(2):77-81

16.    Oral L-arginine improves endothelial function in healthy individuals older than 70 years.Bode-Böger SM, Muke J, Surdacki A, Brabant G, Böger RH, Frölich JC 2005;10:14-23.

17.   Maxwell AJ, Zapien MP, BS, Pearce GL, et al. Randomized trial of a medical food for the dietary management of chronic, stable angina. ''J Am Coll Cardiol ''2002;39:37-45.

18.   Ceremuzynski L, Chamiec T, Herbaczynska-Cedro K. Effect of supplemental oral L-arginine on exercise capacity in patients with stable angina pectoris. ''Am J Cardiol ''1997;80:331-333.

19.   Blum A, Porat R, Rosenschein U, et al. Clinical and inflammatory effects of dietary L-arginine in patients with intractable angina pectoris. ''Am J Cardiol ''1999;83:1488-1490.

20.   Egashira K, Hirooka Y, Kuga T, et al. Effects of Larginine supplementation on endothelium-dependent coronary vasodilation in patients with angina pectoris and normal coronary arteriograms. ''Circulation ''1996;94:130-134.

21.   Rector TS, Bank A, Mullen KA, et al. Randomized, double-blind, placebo controlled study of supplemental oral L-arginine in patients with heart failure. ''Circulation ''1996;93:2135-2141.

22.   Walker HA, McGing E, Fisher I, et al. Endotheliumdependent vasodilation is independent of the plasma L-arginine/ADMA ratio in men with stable angina: lack of effect of oral L-arginine on endothelial function, oxidative stress and exercise performance. ''J Am Coll Cardiol ''2001;38:499-505.

23.   Bednarz B, Wolk R, Chamiec T, et al. Effects of oral L-arginine supplementation on exercise-induced QT dispersion and exercise tolerance in stable angina pectoris. ''Int J Cardiol ''2000;75:205-210.

24.   Watanabe G, Tomiyama H, Doba N. Effects of oral administration of L-arginine on renal function in patients with heart failure. ''J Hypertens ''2000;18:229-234.

25.   Yousufuddin M, Flather M, Shamim W, et al. A short course of L-arginine improves exercise capacity and endothelial function in chronic heart failure: a prospective, randomised, double blind trial. ''J Am Coll Cardiol ''2001:211A.

26.   Sanders PW. Salt-sensitive hypertension: lessons from animal models. ''Am J Kidney Dis ''1996;28:775-782.

27.    Siani A, Pagano E, Iacone R, et al. Blood pressure and metabolic changes during dietary L-arginine supplementation in humans. ''Am J Hypertens ''2000;13:547-551.

28.   Maccario M, Oleandri SE, Procopio M, et al. Comparison among the effects of arginine, a nitric oxide precursor, isosorbide dinitrate and molsidomine, two nitric oxide donors, on hormonal secretions and blood pressure in man. ''J Endocrinol Invest ''1997;20:488-492.

29.    Pezza V, Bernardini F, Pezza E, et al. Study of
supplemental oral L-arginine in hypertensives treated with enalapril + hydrochlorothiazide. ''Am J Hypertens ''1998;11:1267-1270.

30.   Boger RH, Bode-Boger SM, Thiele W, et al. Restoring vascular nitric oxide formation by Larginine improves the symptoms of intermittent claudication in patients with peripheral arterial occlusive disease. ''J Am Coll
Cardiol ''1998;32:1336- 1344.

31.    Haematologica. 2013 May 3. [Epub ahead of print] A randomized, placebo-control trial of arginine therapy for the treatment of children with sickle cell disease hospitalized with vaso-occlusive pain episodes. Morris CR, Kuypers FA, Lavrisha L, Ansari M, Sweeters N, Stewart M, Gildengorin G, Neumayr L, Vichinsky EP.

32.   Roberts JM. Objective evidence of endothelial dysfunction in preeclampsia. ''Am J Kidney Dis ''1999;33:992-997.

33.   Facchinetti F, Longo M, Piccinini F, et al. Larginine infusion reduces blood pressure in preeclamptic women through nitric oxide release. ''J Soc Gynecol Invest ''1999;6:202-207.

34.   Helmbrecht GD, Farhat MY, Lochbaum L, et al. L-arginine reverses the adverse pregnancy changes induced by nitric oxide synthase inhibition in the rat. ''Am J Obstet Gynecol ''1996;175:800-805.

35.   Clark RH, Feleke G, Din M, et al. Nutritional treatment for acquired immunodeficiency virus-associated wasting using beta-hydroxy beta-methylbutyrate, lutamine, and arginine: a randomized, double-blind, placebo-controlled study. ''JPEN J Parenter Enteral Nutr ''2000;24:133-139.

36.   Imms FJ, London DR, Neame RL. The secretion of catecholamines from the adrenal gland following arginine infusion in the rat. ''J Physiol ''1969;200:55P-56P

37.   Palmer JP, Walter RM, Ensinck JW. Arginine-stimulated acute phase of insulin and glucagon secretion. I. In normal
man. ''Diabetes ''1975;24:735-740.

38.   Rakoff JS, Siler TM, Sinha YN, Yen SS. Prolactin and growth hormone release in response to sequential stimulation by arginine and synthetic TRF. ''J Clin Endocrinol Metab ''1973;37:641-644.

39.   Knopf RF, Conn JW, Fajans SS,
et al. Plasma growth hormone response to
intravenous administration of amino acids. ''J Clin Endocrinol Metab ''1965;25:1140-1144.

40.   Merimee TJ, Lillicrap DA, Rabinowitz D. Effect of arginine on serum-levels of human growth-hormone. ''Lancet ''1965;2:668-670.

41.   Besset A, Bonardet A, Rondouin
G, et al. Increase in sleep related GH and Prlsecretion after chronic arginine aspartate
administration in man. ''Acta Endocrinol ''1982;99:18-23.

42.   Macintyre JG. Growth hormone and athletes. ''Sports Med ''1987;4:129-142.

43.   Marcell TJ, Taaffe DR, Hawkins SA, et al. Oral arginine does not stimulate basal or
augmentexercise-induced GH secretion in either young or old adults. ''J Gerontol A Biol Sci Med Sci ''1999;54: M395-M399.

44.   Elam RP. Morphological changes in adult males from resistance exercise and amino acid supplementation. ''J Sports Med Phys Fitness ''1988;28:35-39.

45.   Elam RP. Effect of arginine and ornithine on strength, lean body mass and urinary hydroxyproline in adult males. ''J Sports Nutr ''1989;29:52-56.

46.   Pieper GM. Review of alterations in endothelial nitric oxide production in diabetes. ''Hypertension ''1998;31:1047-1060.

47.   
Shortterm oral administration of L-arginine reverses defective
endothelium-dependent relaxation and cGMP generation in diabetes. ''Eur J Pharmacol ''1996;317:317-320.

48.   
Giugliano D, Marfella R,
Verrazzo G, et al. L-arginine for
testing endothelium-dependent vascular functions in health and disease. ''Am J Physiol ''1997;273:E606-E612.

49.   
Wascher TC, Graier WF, Dittrich P, et al. Effects of low-dose L-arginine
on insulin-mediated vasodilatation and insulin sensitivity. ''Eur J Clin Invest ''1997;27:690-695.

50.   
Lubec B, Hayn M, Kitzmuller E,
et al. L-arginine reduces lipid
peroxidation in patients with diabetes mellitus. ''Free Radic Biol Med ''1997;22:355-357.

51.   
Regensteiner JG, Popylisen S,
Bauer TA, et al. Oral
l-arginine and vitamins E and C improve endothelial function in women with type
2 diabetes.''Vasc Med ''2003; 8:169-175.

52.   
Piatti PM, Monti LD, Valsecchi
G, et al. Long-term oral
L-arginine administration improves peripheral and hepatic insulin sensitivity in
type 2 diabetic patients. ''Diabetes Care ''2001;24:875-880.

53.   
Mullen MJ, Wright D, Donald
AE, et al. Atorvastatin
but not L-arginine improves endothelial function in type I diabetes mellitus: a
double-blind study. ''J Am Coll
Cardiol ''2000;36:410-416.

54.   
Brune B, Messmer UK, Sandau K. The role of nitric oxide in cell injury. ''Toxicol Lett ''1995;82-83:233-237.

55.   
Wink DA, Cook JA, Pacelli R, et al. Nitric oxide (NO) protects against
cellular damage by reactive oxygen species. ''Toxicol Lett ''1995;82-83:221-226.

56.   
Swanson B, Keithley JK, Zeller JM, Sha BE. A pilot study of the safety
and efficacy of supplemental arginine to enhance immune function in persons
with HIV/AIDS. ''Nutrition ''2002;18:688-690.

57.   
Yu YM, Ryan CM, Castillo L, et
al. Arginine and ornithine kinetics in
severely burned patients: increased rate of arginine disposal. ''Am J Physiol    
Endocrinol Metab ''2001;280:E509-E517.

58.   
Bower RH, Cerra FB, Bershadsky B, et al. Early enteral administration of
a formula (Impact) supplemented with arginine, nucleotides, and fish oil in
intensive care unit patients: results of a multicenter, prospective, randomized
clinical trial. ''Crit Care Med ''1995;23:436-439.

59.   
Weimann A, Bastian L, Bischoff WE, et al. Influence of arginine, omega-3
fatty acids and nucleotide-supplemented enteral support on systemic
inflammatory response syndrome and multiple organ failure in patients after
severe trauma. ''Nutrition ''1998;14:165-172.

60.   
Brittenden J, Heys SD, Ross J, et al. Natural cytotoxicity in breast
cancer patients receiving neoadjuvant chemotherapy: effects of L-arginine
supplementation. ''Eur J Surg
Oncol ''1994;20:467-472.

61.   
Brittenden J, Park KGM, Heys SD, et al. L-arginine stimulates host
defenses in patients with breast cancer. ''Surgery ''1994;115:205-212.

62.   
Takeda Y, Tominga T, Tei N, et al. Inhibitory effect of L-arginine on
growth of rat mammary tumors induced by 7, 12, dimethlybenz(a)anthracine. ''Cancer Res ''1975;35:390-393.

63.   
Heys SD, Segar A, Payne S, et al. Dietary supplementation with
L-arginine: modulation of tumour-infiltrating plymphocytes in patients with colorectal cancer. ''Br J Surg ''1997;84:238-241.

64.   
Kemen M, Senkal M, Homann HH,
et al. Early postoperative enteral nutrition
with arginineomega- 3 fatty acids and ribonucleic acid supplemented diet versus placebo in cancer
patients: an immunologic evaluation of Impact. ''Crit Care Med ''1995;23:652-659.

65.   
Gianotti L, Braga M, Fortis C, et al. A prospective, randomized clinical
trial on perioperative feeding with an arginine-, omega-3 fatty acid-, and RNA
enriched enteral diet: effect on host response and nutritional status. ''JPEN J Parenter Enteral Nutr ''1999;23:314-320.

66.   
van Bokhorst-De Van Der Schueren MA, Quak JJ, von Blomberg-van der Flier
BM, et al. Effect of perioperative nutrition, with and without arginine
supplementation, on nutritional status, immune function, postoperative
morbidity, and survival in severely malnourished head and neck cancer patients. ''Am J Clin Nutr ''2001;73:323-332.

67.   
Park KGM. The Sir David Cuthbertson Medal Lecture 1992. The
immunological and metabolic effects of L-arginine in human cancer. ''Proc Nutr Soc ''1993;52:387-401.

68.   
Brzozowski T, Konturek SJ, Sliwowski Z, et al.Role of L-arginine, a
substrate for nitric oxidesynthase, in gastroprotection and ulcer healing. ''J Gastroenterol ''1997;32:442-452.

69.   
Brzozowski T, Konturek SJ, Drozdowicz D, et al. Healing of chronic
gastric ulcerations by Larginine. Role of nitric oxide, prostaglandins, gastrin
and polyamines. ''Digestion ''1995;56:463- 471.

70.   
Bortolotti M, Brunelli F,
Sarti P, Miglioli M. Clinical and
manometric effects of L-arginine in patients with chest pain and oesophageal motor disorders''. Ital J
Gastroenterol Hepatol ''1997;29:320-324.

71.   
Straathof JW, Adamse M,
Onkenhout W, et al. Effect of
L-arginine on lower oesophageal sphincter motility in man. ''Eur J Gastroenterol Hepatol ''2000;12:419-424.

72.   
Zorgniotti AW, Lizza EF. Effect of large doses of the nitric oxide
precursor, L-arginine, on erectile dysfunction. ''Int J Impot Res ''1994;6:33-36.

73.   
Chen J, Wollman Y,
Chernichovsky T, et al. Effect of oral
administration of high-dose nitric oxide donor L-arginine in men with organic
erectile dysfunction: results of a double-blind, randomized study. ''BJU Int ''1999;83:269-273.

74.   
Klotz T, Mathers MJ, Braun M,
et al. Effectiveness of oral L-arginine in
first-line treatment of erectile dysfunction in a controlled crossover study. ''UrolInt ''1999;63:220-223.

75.   
Battaglia C, Salvatori M,
Maxia N, et al. Adjuvant
L-arginine treatment for ''in vitro ''fertilization in poor responder patients. ''Hum Reprod ''1999;14:1690- 1697.

76.   
Holt LE Jr, Albanese AA. Observations on amino acid deficiencies in man. ''Trans Assoc Am Physicians ''1944;58:143-156.

77.    Tanimura J.
Studies on arginine in human semen Part II. The effects of medication with
L-arginine- HCl on male infertility. ''Bull Osaka Med School ''1967;13:84-89.

78.     De Aloysio D, Mantuano R, Mauloni
M, Nicoletti G. The
clinical use of arginine aspartate in male infertility. ''Acta Eur Fertil ''1982;13:133-167.

79.     Scibona M, Meschini P, Capparelli
S, et al. Larginine and
male infertility. ''Minerva Urol
Nefrol ''1994;46:251-253.

80.   
 Schacter A, Goldman JA, Zukerman Z. Treatment of oligospermia with the amino acid arginine. ''J Urol ''1973;110:311-313.

81.   
 Schacter A, Friedman S, Goldman
JA, Eckerling B. Treatment of oligospermia with the amino acid arginine. ''Int J Gynaecol Obstet ''1973;11:206-209.

82.   
Pryor JP, Blandy JP, Evans P, et al. Controlled clinical trial of
arginine for infertile men with oligozoospermia. ''Br J Urol ''1978;50:47-50.

83.   
 Smith SD, Wheeler MA, Foster HE
Jr, Weiss RM. Improvement in interstitial cystitis symptom scores during
treatment with oral L-arginine. ''J Urol ''1997;158:703-708.

84.   
Ehren I, Lundberg JO, Adolfsson J. Effects of Larginine treatment on
symptoms and bladder nitric oxide levels in patients with interstitial
cystitis. ''Urology ''1998;52:1026-1029.

85.   
Buhimschi IA, Saade GR, Chwalisz K, Garfield RE. The nitric oxide
pathway in pre-eclampsia: pathophysiological implications. ''Human Reprod Update ''1998;4:25-42.

86.   
Facchinetti F, Neri I,
Genazzani AR. L-arginine
infusion reduces preterm uterine contractions. ''J Perinat Med ''1996;24:283-285.

87.   
Evoy D, Lieberman MD, Fahey TJ 3rd, Daly JM. Immunonutrition: the role
of arginine. ''Nutrition ''1998;14:611-617.

88.    Barbul A,
Rettura G, Levenson SM, et al. Wound healing and thymotropic effects of arginine: a
pituitary mechanism of action. ''Am J Clin Nutr ''1983;37:786-794.

89.   
 Barbul A, Lazarou SA, Efron DT, et al. Arginine enhances wound healing and lymphocyte immune
responses in humans. ''Surgery ''1990;108:331-337.

90.   
 Kirk SJ, Hurson M, Regan MC, et
al. Arginine stimulates wound healing and immune function in elderly human
beings. ''Surgery ''1993;114:155-160.

91.   
.Nascimento
MM, Liu Y, Kalra R, Perry S, Adewumi A, Xu X, Primosch RE, Burne RA. Oral Arginine Metabolism May Decrease the
Risk for Dental Caries in Children J Dent Res. 2013 Jul;92(7):604-8

92.    Ohtsuka Y,
Nakaya J. Effect of oral administration of L-arginine on senile dementia. ''Am J Med ''2000;108:439




גרסה מ־15:24, 10 במרץ 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:חומצת אמינו
פרמטרים [ סימון_ארוך, נוסחה_כימית, משקל_מולקולרי, סימון_קצר, שם_לועזי, איזו, שכיחות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

'ארגינין'
נוסחה כימית C₆H₁₄N₄O₂ עריכת הנתון בוויקינתונים
pKa קרבוקסיל 2.17
pKa אמין 9.04
pKa שייר 12.48
נוסחה קווית של ארגינין
נוסחה קווית של ארגינין
נוסחה מלאה של חומצה ארגינין
נוסחה מלאה של חומצה ארגינין
מספר CAS 74-79-3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארגינין (Arginine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.

השייר של ארגינין מורכב משלוש קבוצות מתילן (CH2) ומקבוצת גואנידינו (אטום פחמן הקשור לשלוש קבוצות אמין, CNH(NH2)2) הנמצאת בקצה. אחת מקבוצות האמין נוטה לקלוט יון מימן ולהפוך ליון בעל מטען חשמלי חיובי (+NH3); מכאן שארגינין היא אחת משלוש חומצות האמינו הבסיסיות (בסיס מוגדר כתרכובת הנוטה לקלוט יוני מימן); זוהי חומצת האמינו הבסיסית ביותר. ב-pH נייטרלי (7) נוטה קבוצת האמין לקלוט יון מימן ולהופיע בצורת היון החיובי, בעל מטען חשמלי של 1+.

קבוצת האמין יכולה ליצור קשרי מימן עם מולקולות מים. ארגינין היא לפיכך חומצת אמינו הידרופילית, ולמעשה - ההידרופילית ביותר. היא מתמוססת במים טוב יותר מכל חומצת אמינו אחרת, ולפיכך שייר ארגינין נוטים להופיע באזורים החיצוניים של חלבונים, שם הם מסוגלים לבוא במגע עם המים המקיפים את החלבון בסביבה התאית.

ארגינין מוגדרת כחומצת אמינו חצי חיונית, למרות שחלק מתאי גוף האדם מסוגלים לסנתזה בעצמם. אצל ילדים תהליך זה אינו מתרחש ועליהם לצרוך ארגינין דרך המזון.


עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע
איזולאוצין (Ile, I) • אלנין (Ala, A) • אספרטט (Asp, D) • אספרגין (Asn, N) • ארגינין (Arg, R) • גלוטמט (Glu, E) • גלוטמין (Gln, Q) • גליצין (Gly, G) • היסטידין (His, H) • ולין (Val, V) • טירוזין (Tyr, Y) • טריפטופן (Trp, W) • לאוצין (Leu, L) • ליזין (Lys, K) • מתיונין (Met, M) • סרין (Ser, S) • פנילאלנין (Phe, F) • פרולין (Pro, P) • ציסטאין (Cys, C) • תראונין (Thr, T) המבנים הכימיים של 20 חומצות האמינו הסטנדרטיות.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ארגינין&oldid=16631238"