תראונין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תראונין
L-Threonin - L-Threonine.svg
שם באנגלית Threonine
סימון ארוך Thr
סימון קצר T
נוסחה כימית C4H9NO3
משקל מולקולרי 119 גרם למול
נקודה איזואלקטרית 5.87
pKa קרבוקסיל 2.1
pKa אמין 9.62
pKa שייר אין
נוסחה קווית של תראונין
נוסחה מלאה של תראונין

תראונין (Threonine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתז תראונין ולכן היא מהווה חומצת אמינו חיונית, אותה יש לקבל דרך המזון.

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השייר של תראונין מורכב מאטום פחמן הקשור לאטום מימן, לקבוצת מתיל (CH3) ולקבוצת הידרוקסיל (OH). שייר זה זהה כמעט לשייר של חומצת אמינו אחרת: ולין, כשהשניים נבדלים זה מזה בכך שקבוצת ההידרוקסיל מוחלפת בוולין בקבוצת מתיל נוספת. קבוצת ההידרוקסיל היא קוטבית ומסוגלת ליצור קשרי מימן עם מולקולות מים. תראונין הינה לפיכך הידרופילית, זאת לעומת ולין ההידרופובית.

מקורות תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תראונין, כמו כל חומצת אמינו חיונית, קיימת כמעט בכל מזון[1], וכמו כל חומצת אמינו חיונית, המקורות המשמעותיים ביותר שלה הם מזונות עשירים בחלבון, כגון בשר בקר, דגים ועוף, חלב, ביצים, קטניות (כגון פולי תורמוס, פולי סויה, עדשה תרבותית, שעועית, חומוס, פול ואפונה) וגרעינים מסוימים.

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגמים במנגנונים לעיבוד תראונין קושרו למחלות עצבים כאלצהיימר[2][3]ופרקינסון[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.