מעוז חביב

חביב

מעוז חביב (נולד ב-1941 במושב גבתון) הוא סופר ילדים ונוער עברי, מורה ומחנך. חביב הוא אחיו הצעיר של סופר הילדים יפרח חביב.

הוריו היו חקלאים ממייסדי המושב כפר גבתון. מעוז למד במושב וברחובות, הצטרף לתנועת הנוער התנועה המאוחדת, והתגייס עם גרעין ההגשמה שלו לשירות בנח"ל המוצנח.

עם תום שירות הצבאי הצטרף לקיבוץ צרעה, שם הוא חבר עד היום. בשנת 1965 סיים את הכשרתו בסמינר הקיבוצים, נטש את עבודת השדה בפלחה והתמסר לחינוך ולהוראה. בשנת 1973 יצא לשליחות בארצות הברית, והיה שליח מרכזי של תנועת יהודה הצעיר. בתום שליחותו שב לצרעה והשתלב במערכת החינוך וההוראה שם, בשנים הראשונות כמורה ומחנך של הכיתות הגבוהות ובהמשך - כמנהל בית הספר הקיבוצי במקום. החל מראשית שנות השמונים שינה כיוון ונכנס לתחום היזמות העסקית בהקימו בקיבוצו מערך תיירותי ייחודי בשם "mini kibbutz seminars" - מסגרת שיועדה להציג ולהסביר לקבוצות תיירים ומבקרים מרחבי העולם מהו הקיבוץ - במסגרת ביקור בן שעות ספורות במקום. התוכנית נעשתה בהמשך לדגם מכונן לקיבוצים שונים ברחבי הארץ. למעוז ולרעייתו תקוה בת ירושלים, נולדו בקיבוץ ארבעה ילדים. בתו עדית נדרסה למוות בשנת 1987 בהיותה בת שמונה עשרה וחצי בצאתה מבחינת בגרות ובעת לימודיו שלו באוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום לימודיו נקרא לנהל את השיווק במפעל "רהיטי צרעה", ובהמשך, הקים בקיבוץ וניהל אולפן ללימודי עברית לעולים צעירים מחבר המדינות וממדינות המערב. בשנת 1994 יצא עם משפחות לשליחות שנייה בארצות הברית, כשליח מרכזי של תנועת "Nfty" - תנועת הנוער של התנועה הרפורמית בצפון אמריקה. עם חזרתו, נקרא לעמוד בראש תנועת הנוער הרפורמית העולמית - "נצר" - אותה הוא מנהיג מזה 13 שנים.

את כתיבתו החל מעוז עם סיום הצבא. סיפורו הראשון שפורסם בירחון הנוער העובד והלומד - "ברווזים בהיאחזות" זכה בפרס ראשון בתחרות כתיבת סיפורים לעיתון. מאז כתב ברציפות משך כ- 20 שנה לשבועוני הילדים והנוער - דבר לילדים, משמר לילדים, הארץ שלנו, מעריב לנוער ועוד. נושאי כתיבתו של מעוז חביב חופפים את סיפור חייו: ילדות מאושרת בטבע ובמושב, הזדהות עם היישוב תחת שלטון המנדט הבריטי, והווי תנועת הנוער וחברת הילדים בקיבוץ. הוא זכה על כתיבתו בפרס יציב לספרות ילדים, בשנת 1974 ובפרס יהודאי לפרסומי מחקרי טבע בשנת 1965.

ספריו של מעוז חביב

• הקשרים הצעירים, ציירה נורית יובל, תל אביב 1974.
• קוראים לי בנצי, ציורים - איתן קדמי, תל אביב: יבנה, תשמ"ג 1983.
• לחזור ויהי מה, תל אביב: י' שרברק, 1979.
• לא תמיד הגדולים יודעים, לראשית הקריאה, ירושלים: כתר 1988.
• חברות במבחן, סיפורים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד 1979.
• גיוס ללא צו, רמת גן: מסדה, 1970.
• בעקבות הבן האובד, רמת גן: מסדה, 1977.
• To Return - Come What May קונטנטו דה סמריק - 2014

כמו כן ערך את ספר הארבעים לקיבוצו - "קיבוץ צרעה - סיפורי המקום" שהודפס בדפוס מסדה ב-1989.

קישורים חיצוניים

• על הספר "לא תמיד הגדולים יודעים"