יצחק יציב
יצחק יציב | |
לידה |
2 במאי 1890 סוחוצ'ין, רפובליקת פולין |
---|---|
פטירה |
26 במאי 1947 (בגיל 57) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
מקום קבורה | בית הקברות טרומפלדור |
השכלה | המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין |
מעסיק | דבר |
יצחק יציב (שפיגלמן) (2 במאי 1890 – 26 במאי 1947, ז' בסיוון תש"ז) היה סופר עברי, עורך ועיתונאי. כתב גם ביידיש.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק יציב נולד בעיירה סוחוצ'ין שמצפון-מזרח לעיר פלונסק שבפולין (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית) למשפחה יהודית מתקדמת[1]. אביו היה עורך דין, ויצחק למד ב"חדר מתוקן", והשלים את לימודיו בישיבה של פלונסק. במקביל למד לימודי חול. בשנת 1910, בהיותו כבן עשרים, עלה לארץ ישראל. הוא עלה לירושלים, וסיים את לימודיו בבית המדרש למורים מיסודו של דוד ילין. עבר ליפו, ושימש שם מורה בבית הספר לבנים שבשכונות היהודיות הראשונות.
לקראת סופה של מלחמת העולם הראשונה התנדב לגדוד העברי הבריטי "הראשון ליהודה", ונטל חלק בפעולות הכיבוש של ארץ ישראל מידי העות'מאנים. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי יצא לברלין בירת גרמניה, והשלים שם את לימודי העיתונאות שלו. משחזר לארץ, בראשית שנות העשרים, החל לקחת חלק פעיל בעיתונות העברית.
יצחק יציב ערך את שבועונה של מפלגת "אחדות העבודה", "קונטרס", משנת 1923 עד שנת 1929. ובאותה השנה הצטרף למערכת היומון "דבר", שם עבד עד ימיו האחרונים, כעשרים שנה. הוא פרסם ב"דבר" רשימות קצרות, ביקורות, פרקי זכרונות ועוד.
בשנת 1931 היה יציב, יחד עם ברכה חבס והצייר-הסופר נחום גוטמן, בין מייסדי השבועון "דבר לילדים". הוא ערך את העיתון ברציפות כשש-עשרה שנים, עד מותו המוקדם. יציב היה בין מטביעי החותם המובהקים ביותר על ספרות הילדים העברית בארץ. הוא הקים וטיפח דורות של יוצרים לילדים, הן במסגרת "דבר לילדים" והן מחוצה לו. עם הקמת הגה נמנה עם חבר עורכיו.
יציב נפטר בתל אביב בשנת 1947, ממחלת לב שממנה סבל מספר שנים. בן 57 במותו[1]. נקבר בבית העלמין הישן[2]}.
אשתו, מרי יציב (רוזובסקי), הייתה עסקנית וסופרת. הייתה מעורבת בקליטת עולים, ופרסמה את רשמיה במדור קבוע בשם "עם עולים". רשימותיה ראו אור בשני קבצים מרשמיה.[3]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לזכרו של יציב הוקם "פרס יציב" לספרות ילדים.
- נקרא על שמו רחוב בקריית חיים.
- המרכז הלימודי "בית יציב", הכולל גם אכסניית נוער, בבאר שבע.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרון אטקין: פרקי חייו מסֻפרים מאת חבריו וערוכים בידי י' יציב, תל אביב: המרכז לנוער של הסתדרות העובדים בארץ-ישראל, תרצ"ט 1939.
- דב הוז: פרקי חיים / כתובים בידי י' יציב, תל אביב: הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, תש"ב 1942.
- במעגל הימים (הציורים: נחום גוטמן), תל אביב: דבר לילדים, תש"ט 1949. (רשימות לילדים)
- בין עין לנפש: רשימות, מאמרים, מסות; הסדיר והקדים דב סדן, תל אביב: דבר, תשי"ג. (יצא לאחר מותו)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של יצחק יציב, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי יצחק יציב בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "יצחק יציב (שפיגלמן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1392
- יצחק יציב איננו, דבר, 27 במאי 1947 (כותבים שונים, בהם ח"ש, דב שטוק, ד. זכאי)
- אבל יצחק יציב, דבר, 30 במאי 1947
- יצחק יציב – שבעה למותו, בעיתון "דבר":
- י. יציב, קראתי ורשמתי, דבר, 2 ביוני 1947 (רשימתו האחרונה, הבלתי גמורה)
- מ. ניישטט, בתנועתנו בחוץ־לארץ, דבר, 2 ביוני 1947
- א. י. בראוור, התלמיד, דבר, 2 ביוני 1947
- א. ארסט, הלב הפתוח, דבר, 2 ביוני 1947
- משה פילצר, אח לעולים, דבר, 2 ביוני 1947
- א. מ. הברמן, על יציב כי איננו, דבר, 2 ביוני 1947
- לזכר יצחק יציב – שלושים למותו, בעיתון "דבר":
- יעקב שטיינברג, דמות: לזכר י. יציב, דבר, 25 ביוני 1947
- יעקב פיכמן, שרטוטי־דמות, דבר, 25 ביוני 1947
- שמואל שפיגלמן, מנעוריו, דבר, 25 ביוני 1947
- א. מ. קולר, בראשיתו, דבר, 25 ביוני 1947
- מתוך יומנו, דבר, 25 ביוני 1947
- י. בר־יוסף, משיחות שבאקראי ופגישות חטופות, דבר, 25 ביוני 1947
- א. אלחנני, רגעים עם יציב בירושלים, דבר, 25 ביוני 1947
- ד. הוכברג, תנ"ך לגולה, דבר, 25 ביוני 1947
- י. יעקבי, לדמותו, דבר, 25 ביוני 1947
- לזכר י. יציב (שנה למותו): דקל, 'לדמותו'; אנדה פינקרפלד, 'יציב העורך'; בת־שבע ניצה, 'עם יציב בימי גדוד העבודה'; '"במעגל הימים" מאת יצחק יציב', דבר, 14 ביוני 1948
- שנה למות יצחק יציב, דבר, 15 ביוני 1948
- צ. אמיתי, צבי אופיר, קטעי זכרונות לדמותו של יציב יציב, דבר, 5 ביוני 1949
- חמש שנים למות י. יציב ז"ל, דבר, 29 במאי 1952, המשך (2 רשימות מפרי עטו, מתוך ספר רשימותיו: "לב הנוסע"; "דיוקן עצמי")
- ישראל רייכרט, לזכר יצחק יציב (חמש שנים למותו), דבר, 6 ביוני 1952
- ז. דויד, קצרות: עם ספרו של יציב, דבר, 17 באפריל 1953
- על קבר י. יציב, דבר, 22 במאי 1953
- מרשימות יצחק יציב (15 שנים למותו), דבר, 10 ביוני 1962
- י. יציב – 20 שנה לפטירתו, בעיתון "דבר":
- אנדה עמיר, ידיד ליחיד ולרבים, דבר, 16 ביוני 1967
- יעקב שטיינברג, דמות, דבר, 16 ביוני 1967 (נכתב שלושה ימים לפני מות שטיינברג)
- דליה וירצברג-רופא, "במעגל הימים"/ יצחק יציב, אימגו
- יצחק יציב, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מת יצחק יציב (שפיגלמאן), הארץ, 27 במאי 1947
- ^ יצחק יציב ז"ל הובל לקבורות, הארץ, 28 במאי 1947
- ^ ראו סדר נשים: הסופרת וידידיה העולים, מעריב, 31 ביולי 1964; וביקורת על הקובץ השני: איזה פרליס, זכרונותיה של עסקנית, מעריב, 16 באוקטובר 1970.
- אנשי העלייה השנייה
- לוחמי הגדודים העבריים
- סופרי ילדים ונוער עבריים
- סופרי ילדים ונוער ביישוב
- סופרים עבריים ביישוב
- סגל דבר
- עיתונאים כותבי עברית ביישוב
- עיתונאי ילדים ונוער ביישוב
- עורכי דבר לילדים
- עורכי עיתונים בשפה העברית
- עורכי עיתונים ביישוב
- אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור
- אישים שעל שמם פרס ספרותי
- ארץ-ישראלים שנולדו ב-1890
- ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1947