גדרות טובות יוצרות שכנים טובים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:23, 12 באוגוסט 2015

"גדרות טובות יוצרות שכנים טובים" (באנגלית: Good Fences Make Good Neighbors) הוא פתגם אמריקאי שמשמעותו היא, כי חלוקה ברורה של שטחים בין שכנים מועילה ליחסי השכנות ביניהם.

מקור

הפתגם מופיע לראשונה בכתב בסביבות שנת 1850 כפתגם אמריקאי עממי, אך הוא התפרסם לאחר הופעתו בשירו של רוברט פרוסט "חומה מְאַחָה" (Mending Wall) משנת 1915. בשיר מתקנים שני חקלאים שכנים ביחד חומה בין חלקותיהם. תוך כדי העבודה תוהה הדובר, אחד מהחקלאים, בפני עמיתו על הצורך בחומה. השכן עונה בציטוט הפתגם (שורה 27), שהוא "אימרתו של אביו" (שורה 43), ומזכיר אותו שוב בסוף השיר (שורה 45). הדובר אינו שלם עם תשובה זו, ובחציו השני של השיר הוא מתאר בפני הקורא את הקושיות שהיה רוצה להקשות עליה, את השינוי לרעה בתפיסתו את שכנו בעקבות התשובה, ואת הרגשתו שגורמי טבע כלשהם מתנגדים לחומות ומנסים לחבל בהן.

שימוש

הפתגם מוזכר תדיר בקשר לסכסוכים בין עמים. הוא מופיע בשיח הפוליטי הישראלי בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעיקר בעניין גדר ההפרדה, או בקשר ליחסים בין ישראל ומדינות ערב. אלה הסבורים שהפרדה חברתית או פיזית בין שתי החברות המדוברות תגרום ליחסים טובים יותר ביניהן נוהגים לצטט את הפתגם כחיזוק לעמדתם, בעוד אלה הנוקטים בגישה ההפוכה נוהגים לטעון שהפתגם מייצג תפיסת עולם מוטעית או שאיננה רלוונטית למקרה שעוסקים בו.

השימוש הידוע הראשון בפתגם בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני נעשה על ידי עיתונאי הג'רוזלם פוסט יוסף גואל בשנת 1989, אך הפתגם נקשר יותר לראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד ברק, אשר החל משנת 1999 נהג להזכירו בשיחות בעל-פה תוך ניסיונו לשכנע בעד הקמת גדר בין ישראל ליהודה ושומרון.

ראו גם

"הדרך שלא נבחרה"

קישורים חיצוניים

עדנה אולמן-מרגלית, תיקון חומה (תרגום לעברית), באתר הארץ, 27 באוגוסט 2003

Wolfgang Mieder, "'Good fences make good neighbors': history and significance of an ambiguous proverb", 2003

רוברט פרוסט, "תיקון חומה", באתר bartleby.com (באנגלית)

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 == מקור ==
 [[תמונה:Hadrian's Wall view near Greenhead.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חומת אדריאנוס]] ב[[בריטניה]]: מחיצת אבנים]]
-הפתגם מופיע לראשונה בכתב בסביבות שנת [[1850]] כפתגם אמריקאי עממי, אך הוא התפרסם לאחר הופעתו ב[[שירה|שיר]]ו של [[רוברט פרוסט]] "'''תיקון חומה'''" (Mending Wall) משנת [[1915]]. בשיר מתקנים שני [[חקלאי]]ם שכנים ביחד [[חומה]] בין חלקותיהם. תוך כדי העבודה תוהה ה[[דובר (שירה)|דובר]], אחד מהחקלאים, בפני עמיתו על הצורך בחומה. השכן עונה בציטוט הפתגם (שורה 27), שהוא "אימרתו של אביו" (שורה 43), ומזכיר אותו שוב בסוף השיר (שורה 45). הדובר אינו שלם עם תשובה זו, ובחציו השני של השיר הוא מתאר בפני הקורא את הקושיות שהיה רוצה להקשות עליה, את השינוי לרעה בתפיסתו את שכנו בעקבות התשובה, ואת הרגשתו שגורמי [[טבע]] כלשהם מתנגדים לחומות ומנסים לחבל בהן.
+הפתגם מופיע לראשונה בכתב בסביבות שנת [[1850]] כפתגם אמריקאי עממי, אך הוא התפרסם לאחר הופעתו ב[[שירה|שיר]]ו של [[רוברט פרוסט]] "'''חומה מְאַחָה'''" (Mending Wall) משנת [[1915]]. בשיר מתקנים שני [[חקלאי]]ם שכנים ביחד [[חומה]] בין חלקותיהם. תוך כדי העבודה תוהה ה[[דובר (שירה)|דובר]], אחד מהחקלאים, בפני עמיתו על הצורך בחומה. השכן עונה בציטוט הפתגם (שורה 27), שהוא "אימרתו של אביו" (שורה 43), ומזכיר אותו שוב בסוף השיר (שורה 45). הדובר אינו שלם עם תשובה זו, ובחציו השני של השיר הוא מתאר בפני הקורא את הקושיות שהיה רוצה להקשות עליה, את השינוי לרעה בתפיסתו את שכנו בעקבות התשובה, ואת הרגשתו שגורמי [[טבע]] כלשהם מתנגדים לחומות ומנסים לחבל בהן.
 == שימוש ==