ראש ממשלת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראש ממשלת ישראל
Flag of the Prime Minister of Israel.svg
Benjamin Netanyahu 2012.jpg
איוש נוכחי:
בנימין נתניהו
מאז 31 במרץ 2009
דרכי מינוי קבלת אמון הכנסת
תחום שיפוט ישראל
מעון בית אגיון, ירושלים
מושב המשרה ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב 4 שנים
ייסוד המשרה 14 במאי 1948
איוש ראשון דוד בן-גוריון
האתר הרשמי

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל. החוק הישראלי מקנה לממשלה שאותה מנהל ראש הממשלה את סמכויות השלטון הביצועיות, על אף שנשיא המדינה מוגדר בחוק כראש המדינה. לראש ממשלת ישראל מתמנה אחד מחברי הכנסת, שנשיא המדינה הטיל עליו להרכיב ממשלה, אחר התייעצות עם נציגי הסיעות, ושהצליח לקבל את אישורה של הכנסת להרכב ממשלתו. תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.

סמכויותיו ותפקידיו של ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל. הוא ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם, הוא הקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה, והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.

עם זאת, החוק קובע כי הממשלה כולה (שלא כבמשטר נשיאותי) היא הגוף השולט במדינה, ולפיכך החלטות הממשלה מתקבלות בהצבעות שדורשות תמיכה של רוב השרים, וקולו של ראש הממשלה שווה לקולו של כל שר אחר. ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול:

מינוי ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.

ראש הממשלה נבחר בבחירות דמוקרטיות, אבל באופן עקיף - ציבור הבוחרים בוחר את חברי הכנסת שהם נציגיו בכנסת, ואלה בוחרים את ראש הממשלה ומאשרים את הרכב הממשלה שהקים. שיטה זו נהוגה בישראל מאז יום היווסדה, למעט תקופה קצרה בין השנים 1996 - 2001. במהלך תקופה זו היה בתוקף חוק הבחירה הישירה, שהנהיג שיטה שבה הצביעו הבוחרים בנפרד לכנסת ולראש הממשלה. השיטה הונהגה בתקווה להביא ליתר יציבות בשלטון, אולם היא בוטלה כשהתברר שאין היא משיגה את מטרתה.

על-פי השיטה הנוהגת היום, עם בחירתה של כנסת חדשה מזמין נשיא המדינה נציגים מן הסיעות החברות בכנסת החדשה לשם התייעצויות. בסופן, ולא יאוחר משבוע ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, הוא מטיל על אחד מחברי הכנסת החדשה להרכיב ממשלה. בדרך כלל, הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שזוכה לתמיכה בכוח של מספר רב יותר של חברי הכנסת החדשה.

פגישה בין בנימין נתניהו לג'ו ביידן, בחצר בית אגיון בירושלים, בית ראש הממשלה מאז 1974

לראש הממשלה המיועד ניתנים 28 ימים להשלמת מלאכת הרכבת הממשלה, אך הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. במהלך הזמן הזה הוא מקיים משא ומתן עם סיעות התומכות בו שבו מגובשים עיקרי המדיניות של הממשלה ("קווי יסוד") וחלוקת הסמכויות בתוכה ("התיקים" או השרים העומדים בראש משרדי הממשלה). בתום המשא ומתן, מציג ראש הממשלה המיועד את ממשלתו בפני הכנסת. הוא מציג את ההסכמים שהושגו עם הסיעות החברות בממשלה החדשה (סיעות הקואליציה), את קווי היסוד של הממשלה, את השרים החדשים ואת תפקידיהם. לאחר שמיעת טיעונים בעד ונגד התמיכה בממשלה החדשה מתקיימת הצבעה. אם תוצאות ההצבעה מורות על תמיכה בממשלה החדשה, נשבע ראש הממשלה החדש אמונים בזו הלשון:

אני (השם) מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת

ולאחריו נשבעים כל השרים החדשים. כל זמן שראש הממשלה החדש לא הציג את ממשלתו וקיבל לה את אישור הכנסת, ממשיך בתפקידו ראש הממשלה היוצא, אף אם כבר אינו חבר הכנסת.

אם לאחר 42 הימים (28 הימים + 14 ימי ההארכה) המועמד לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון (כמו שקרה לשמעון פרס בשנת 1990 עקב משבר פוליטי שכונה לימים "התרגיל המסריח"), הנשיא יכול להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד אחר, וגם לו יש 28 ימים להרכבת ממשלה, ללא הארכות. אם עברה תקופה זו והמועמד לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון, אזי יכולים להתאגד 61 חברי כנסת ולהציע בכתב בפני הנשיא מועמד, שהוא חבר הכנסת שהביע את הסכמתו להרכבת ממשלה. במצב זה, לנשיא אין יכולת להפעיל שיקול דעת ולהתנגד, והוא נותן לו 14 ימים להרכיב ממשלה.

אם לאחר כל התהליכים הללו לא הורכבה ממשלה - תתקיימנה בחירות חדשות לכנסת ביום שלישי האחרון שבתוך 90 ימים, מיום הודעת הנשיא כי "אין רוב לכינונה של ממשלה בכנסת" או בתוך 90 יום מיום שהכנסת דחתה את בקשת האמון של מי שמונה על ידי הנשיא או בתוך 90 מיום שדחתה הכנסת את בקשת האמון של מי ש-61 ח"כים הציעו להטיל עליו את הקמת הממשלה במצב דלעיל, לפי העניין.

ראש הממשלה חייב להיות חבר הכנסת (למעט בתקופה שבה הוא ממתין להחלפתו בידי ראש ממשלה חדש), אך השרים אינם חייבים להיות חברי הכנסת. מינוי של שר או שינוי בחלוקת הסמכויות בממשלה מחייבים הודעה לכנסת, אבל ראש הממשלה רשאי לפטר שר בלי אישור הכנסת.

הכנסת רשאית להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון. על-פי חוק יסוד: הממשלה הנוכחי, שנחקק ב-2001 (ונכנס לתוקפו עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-16), הצעה להצבעת אי-אמון חייבת לכלול גם הצעה למועמד חלופי להרכבת הממשלה החדשה, מבין חברי הכנסת (למעט ראש הממשלה המכהן). ההצעה חייבת לזכות ברוב מוחלט של 61 חברי-כנסת, ובמקרה כזה חייב נשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה החדשה על המועמד שהוצע.

סמל ישראל
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ישראל

על-פי החוק מ-2001 יכול ראש הממשלה, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת, במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד. החלטה כזו מביאה בהכרח להתפטרות ראש הממשלה (והממשלה כולה) ולעריכת בחירות חדשות. הכנסת רשאית במקרה כזה להציע לנשיא המדינה, בתוך 21 יום, מועמד חלופי לראשות הממשלה מבין חברי הכנסת (למעט ראש הממשלה המתפטר), ובכך לבטל את פיזור הכנסת ולהתחיל בהרכבת ממשלה חדשה.

ראש הממשלה יכול להתפטר גם מבלי לפזר את הכנסת. במקרה כזה יחזור הנשיא ויקיים התייעצויות לבחירת ראש ממשלה חדש מבין חברי הכנסת.

אם ראש הממשלה אינו מסוגל למלא את תפקידיו במשך יותר מ-100 ימים, מופעל ההליך להרכבת ממשלה חדשה כאילו התפטר ראש הממשלה ביום ה-101. אם נפטר ראש הממשלה בטרם נקבע כי הוא בלתי-כשיר, מפעילים את ההליך, כאילו התפטר ביום מותו. במקרה וראש הממשלה מורשע, בפסק דין סופי, בעבירה שיש עמה קלון רואים אותו כאילו התפטר.

ראש הממשלה בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי חוק יסוד: הממשלה (2001), "נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הופסקה כהונתו מחמת עבירה, תקבע הממשלה שר אחר שהוא חבר הכנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה, לכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה" (עד שנת 1992, הניסוח של חוק יסוד: הממשלה בנושא ראש הממשלה בפועל היה מעט שונה, ועסק רק בפטירה של ראש הממשלה).

חוק יסוד: הממשלה (1968, 1992, 2001[3]) מבחין בין המושג "ממלא מקום" לבין "ראש הממשלה בפועל". ממלא מקום מקבל את מלוא סמכויות ראש הממשלה רק במקרה שנבצר מראש הממשלה לכהן באופן זמני (מחוק יסוד: הממשלה 1992, מוגבל בתקופה של "עד מאה ימים רצופים" ולא תלוי בחזרתו של רה"מ לתפקיד), אם מונה מראש, באופן אוטומטי מכוח החוק. "ראש ממשלה בפועל", אינו מתמנה, אלא בהחלטת ממשלה, "עד שתיכון הממשלה החדשה", ורק לאחר ש"נבצר דרך קבע" מראש הממשלה לכהן בתפקידו (הוכרז כנבצר קבע או חלפו 100 ימים רצופים לנבצרות הזמנית) או אם רה"מ נפטר או חדל להיות רה"מ עקב הרשעה בעבירה שיש עמה קלון. במקרים אלו, רשאית הממשלה להצביע על איזה מחבריה (ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר) ובלבד שיהיה חבר כנסת וחבר סיעתו של רה"מ (רק מחוק יסוד 2001 נדרש מרה"מ בפועל להיות גם חבר סיעתו של רה"מ). סמכויותיו של ראש הממשלה בפועל, (או של ממלא מקום ראש הממשלה בתקופה שראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו) זהות לאלו של ראש הממשלה, פרט לכך שאינו יכול לפזר את הכנסת.

מאז קום המדינה היו שלושה מקרים בהם נדרש למנות ראש ממשלה בפועל:

  1. יגאל אלון כיהן כראש ממשלה בפועל לאחר מותו של ראש הממשלה לוי אשכול, עד להקמתה של ממשלה בראשות גולדה מאיר.
  2. שמעון פרס היה ראש הממשלה בפועל לאחר רצח יצחק רבין, עד להקמת הממשלה בראשותו.
  3. לאחר השבץ המוחי שבו לקה אריאל שרון עברו סמכויות ראש הממשלה לממלא מקומו אהוד אולמרט, ואחר חלוף מאה ימים, בהתאם לחוק, מינתה אותו הממשלה לראש ממשלה בפועל (אף שנערכו כבר הבחירות לכנסת השבע עשרה ועמדה לקום ממשלה חדשה).

ממלא מקום ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ממלא מקום ראש הממשלה

על פי חוק יסוד: הממשלה (1968, 1992, ו-2001‏[3]), אפשר שאחד מחברי הממשלה שהוא גם חבר הכנסת, יכהן כממלא מקום ראש הממשלה. רק במקרה שנבצר זמנית מראש הממשלה למלא את תפקידו, ממלא מקום ראש הממשלה מחליף אותו לתקופה מוגבלת ועד "100 ימים רצופים". לאחר תקופה זו, רואים את רה"מ כ"נבצר קבע" מלמלא את תפקידו, ואת הממשלה כאילו התפטרה וכממשלת מעבר, דבר המחייב במקרה זה, (או במקרה של פטירתו או הרשעתו בדין של רה"מ), הצבעת ממשלה על אחד משריה (ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר, ובלבד שיהיה גם ח"כ וגם חבר סיעתו של רה"מ) לכהן כראש הממשלה בפועל.

אם לא מכהן ממלא מקום קבוע, רשאית הממשלה למנות את אחד מחבריה שחבר בכנסת למלא את מקומו של ראש הממשלה במקרים אלו לתקופה מוגבלת כאמור. ממלא מקום ראש הממשלה גם מנהל את ישיבות הממשלה כאשר זה נעדר מגבולות המדינה.

ב-4 בינואר 2006 הועברו סמכויות רה"מ אריאל שרון לממלא מקומו, אהוד אולמרט, באופן אוטומטי מכוח החוק, לאחר ששרון הוכרז כ"נבצר זמנית" (הכרזה על "נבצרות קבע" מטעם היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, הייתה גוררת הצבעת ממשלה על מינוי איזה מן השרים כאמור, לראש ממשלה בפועל). ב-14 באפריל 2006, היום ה-101 לאשפוזו של אריאל שרון, הממשלה הצביעה על מינויו של אהוד אולמרט כראש ממשלה בפועל, עד להקמת הממשלה החדשה.[4]

המעון הרשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית אגיון

מעון ראש ממשלת ישראל הרשמי הוא בית אגיון, בשכונת רחביה בירושלים.

ראשי ממשלות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of the Prime Minister of Israel.svg
ראשי ממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

מפלגה תקופת כהונה כנסת ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
1 Ben-Gurion.jpg דוד בן-גוריון

(1886-1973)

מפא"י ה' באייר ה'תש"ח ט' באדר ה'תש"ט 14 במאי 1948 10 במרץ 1949 מועצת המדינה הזמנית הממשלה הזמנית
ט' באדר ה'תש"ט כ"א בחשוון ה'תשי"א 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950 הכנסת הראשונה הממשלה הראשונה
כ"א בחשוון ה'תשי"א ח' בתשרי ה'תשי"ב 1 בנובמבר 1950 8 באוקטובר 1951 הממשלה השנייה
ח' בתשרי ה'תשי"ב ו' בטבת ה'תשי"ב 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 הכנסת השנייה הממשלה השלישית
ו' בטבת ה'תשי"ב כ"ב בשבט ה'תשי"ד 24 בדצמבר 1952 26 בינואר 1954 הממשלה הרביעית
2 Moshe Sharett (1948).jpg משה שרת

(1894-1965)

מפא"י כ"ב בשבט ה'תשי"ד ט' בתמוז ה'תשט"ו 26 בינואר 1954 29 ביוני 1955 הממשלה החמישית
ט' בתמוז ה'תשט"ו י"ח בחשוון ה'תשט"ז 29 ביוני 1955 3 בנובמבר 1955 הממשלה השישית
(1) Ben-Gurion.jpg דוד בן-גוריון

(1886-1973)

מפא"י י"ח בחשוון ה'תשט"ז ט"ו בטבת התשי"ח 3 בנובמבר 1955 7 בינואר 1958 הכנסת השלישית הממשלה השביעית
ט"ו בטבת התשי"ח ו' בכסלו ה'תש"ך 7 בינואר 1958 7 בדצמבר 1959 הממשלה השמינית
ו' בכסלו ה'תש"ך כ"ג בחשוון ה'תשכ"ג 7 בדצמבר 1959 2 בנובמבר 1961 הכנסת הרביעית הממשלה התשיעית
כ"ג בחשוון ה'תשכ"ג ד' בתמוז ה'תשכ"ג 2 בנובמבר 1961 26 ביוני 1963 הכנסת החמישית הממשלה העשירית
3 Portrait of prime minister Levy Eshkol. August 1963. D699-070.jpg לוי אשכול

(1895-1969)

מפא"י ד' בתמוז ה'תשכ"ג י"ז בטבת ה'תשכ"ה 26 ביוני 1963 22 בדצמבר 1964 הממשלה האחת עשרה
י"ז בטבת ה'תשכ"ה כ' בטבת ה'תשכ"ו 22 בדצמבר 1964 12 בינואר 1966 הממשלה השתים עשרה
המערך

העבודה

כ' בטבת ה'תשכ"ו ח' באדר ה'תשכ"ט 12 בינואר 1966 26 בפברואר 1969 הכנסת השישית הממשלה השלוש עשרה
- Hare Majesteit ontvangt Allon op Huis ten Bosch (928-2632).A.jpg יגאל אלון

ראש הממשלה בפועל

(1918-1980)

המערך

העבודה

ח' באדר ה'תשכ"ט כ"ז באדר ה'תשכ"ט 26 בפברואר 1969 17 במרץ 1969
4 Golda Meir 03265u-2.jpg גולדה מאיר

(1898-1978)

המערך

העבודה

כ"ז באדר ה'תשכ"ט ו' בטבת ה'תש"ל 17 במרץ 1969 15 בדצמבר 1969 הממשלה הארבע עשרה
ו' בטבת ה'תש"ל ט"ז באדר ה'תשל"ד 15 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974 הכנסת השביעית הממשלה החמש עשרה
ט"ז באדר ה'תשל"ד י"ג בסיוון ה'תשל"ד 10 במרץ 1974 3 ביוני 1974 הכנסת השמינית הממשלה השש עשרה
5 Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (15).jpg יצחק רבין

(1922-1995)

המערך

העבודה

י"ג בסיוון ה'תשל"ד ד' בתמוז ה'תשל"ז 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 הממשלה השבע עשרה
6 Menachem Begin 2 (cropped).jpg מנחם בגין

(1913-1992)

הליכוד ד' בתמוז ה'תשל"ז ה' באב ה'תשמ"א 20 ביוני 1977 5 באוגוסט 1981 הכנסת התשיעית הממשלה השמונה עשרה
ה' באב ה'תשמ"א ג' בחשוון ה'תשמ"ד 5 באוגוסט 1981 10 באוקטובר 1983 הכנסת העשירית הממשלה התשע עשרה
7 Flickr - Government Press Office (GPO) - HADERA ABSORPTION CENTER (cropped).jpg יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד ג' בחשוון ה'תשמ"ד ט"ז באלול ה'תשמ"ד 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 הממשלה העשרים
8 Shimon Peres.jpg שמעון פרס

(1923-2016)

המערך

העבודה

ט"ז באלול ה'תשמ"ד י"ז בתשרי ה'תשמ"ז 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986 הכנסת האחת עשרה הממשלה העשרים ואחת
(7) Flickr - Government Press Office (GPO) - HADERA ABSORPTION CENTER (cropped).jpg יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד י"ז בתשרי ה'תשמ"ז י"ד בטבת ה'תשמ"ט 20 באוקטובר 1986 22 בדצמבר 1988 הממשלה העשרים ושתיים
י"ד בטבת ה'תשמ"ט י"ח באדר ה'תש"ן

(ראש ממשלת מעבר עד

י"ח סיוון ה'תש"ן)

22 בדצמבר 1988 15 במרץ 1990

(ראש ממשלת מעבר עד

11 ביוני 1990)

הכנסת השתים עשרה הממשלה העשרים ושלוש
י"ח בסיוון ה'תש"ן י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 הממשלה העשרים וארבע
(5) Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11).jpg יצחק רבין

(1922-1995)

העבודה י"ב בתמוז ה'תשנ"ב י"ב בחשוון ה'תשנ"ו 13 ביולי 1992 4 בנובמבר 1995 הכנסת השלוש עשרה הממשלה העשרים וחמש
(8) Shimon Peres.jpg שמעון פרס

(1923-2016)

העבודה י"ב בחשוון ה'תשנ"ו כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו 4 בנובמבר 1995 22 בנובמבר 1995
כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו א' בתמוז ה'תשנ"ו 22 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996 הממשלה העשרים ושש
9 Flickr - Government Press Office (GPO) - PM Benjamin Netanyahu giving a speech at the Ramat Gan Diamond Exchange.jpg בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד א' בתמוז ה'תשנ"ו כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 הכנסת הארבע עשרה הממשלה העשרים ושבע
10 Ehud Barak Face.jpg אהוד ברק

(1942-)

ישראל אחת

העבודה

כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט י"ב באדר ה'תשס"א 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 הכנסת החמש עשרה הממשלה העשרים ושמונה
11 Ariel Sharon Headshot.jpg אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד י"ב באדר ה'תשס"א כ"ו באדר א' ה'תשס"ג 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 הממשלה העשרים ותשע
קדימה כ"ו באדר א' ה'תשס"ג (נבצר מד' בטבת ה'תשס"ו)

ט"ז בניסן ה'תשס"ו

28 בפברואר 2003 (נבצר מ-4 בינואר 2006)

14 באפריל 2006

הכנסת השש עשרה הממשלה השלושים
12 Clinton and Olmert 2009 (cropped 2).png אהוד אולמרט

(1945-)

קדימה ( מ"מ מד' בטבת ה'תשס"ו)

ט"ז בניסן ה'תשס"ו

ו' באייר ה'תשס"ו (מ"מ מ-4 בינואר 2006)

14 באפריל 2006

4 במאי 2006
ו' באייר ה'תשס"ו ו' בניסן ה'תשס"ט 4 במאי 2006 31 במרץ 2009 הכנסת השבע עשרה הממשלה השלושים ואחת
(9) Benjamin-Netanyahu-0026.jpg בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד ו' בניסן ה'תשס"ט ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 הכנסת השמונה עשרה הממשלה השלושים ושתיים
ז' בניסן ה'תשע"ג כ"ה באייר ה'תשע"ה 18 במרץ 2013 14 במאי 2015 הכנסת התשע עשרה הממשלה השלושים ושלוש
כ"ה באייר ה'תשע"ה מכהן 14 במאי 2015 מכהן הכנסת העשרים הממשלה השלושים וארבע

זמני כהונה בשנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרוג ראש הממשלה תקופה כראש ממשלה כהונות הערות
1 דוד בן-גוריון 13 שנים ו-127 ימים כהונה ראשונה: 5 שנים ו-256 ימים
כהונה שנייה: 7 שנים ו-235 ימים
2 בנימין נתניהו 12 שנים ו-249 ימים כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים
כהונה שנייה: 9 שנים ו-232 ימים
מכהן כעת, החישוב עד לתאריך של היום
רענון
3 יצחק שמיר 6 שנים ו-241 ימים כהונה ראשונה: 339 ימים
כהונה שנייה: 5 שנים ו-267 ימים
4 יצחק רבין 6 שנים ו-130 ימים כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים
כהונה שנייה: 3 שנים ו-113 ימים
5 מנחם בגין 6 שנים ו-112 ימים כהונה אחת: 6 שנים ו-112 ימים
6 לוי אשכול 5 שנים ו-245 ימים כהונה אחת: 5 שנים ו-245 ימים
7 גולדה מאיר 5 שנים ו-78 ימים כהונה אחת: 5 שנים ו-78 ימים
8 אריאל שרון 5 שנים ו-38 ימים כהונה אחת: 5 שנים ו-38 ימים כולל תקופה של 100 ימים שבה נבצר ממנו למלא את תפקידו, וסמכויותיו הועברו לממלא מקומו
9 אהוד אולמרט 2 שנים ו-351 ימים כהונה אחת: 2 שנים ו-351 ימים בנוסף, כיהן גם 100 ימים כממלא מקום ראש הממשלה המחזיק בפועל בסמכויות ראש הממשלה
10 שמעון פרס 2 שנים ו-262 ימים כהונה ראשונה: 2 שנים ו-36 ימים
כהונה שנייה: 226 ימים
11 משה שרת 1 שנה ו-281 ימים כהונה אחת: 1 שנה ו-281 ימים
12 אהוד ברק 1 שנה ו-244 ימים כהונה אחת: 1 שנה ו-244 ימים
13 יגאל אלון 19 ימים כהונה אחת: 19 ימים כיהן כראש ממשלה בפועל לאחר פטירת לוי אשכול


דגלו הרשמי של ראש הממשלה[5]

סיום תפקידם של ראשי הממשלה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף אחד מראשי הממשלות שכיהנו בישראל לא סיים את תפקידו במועד שנקבע מראש לפי החוק.
דוד בן-גוריון (פעמיים), משה שרת, גולדה מאיר, מנחם בגין, אהוד ברק ואהוד אולמרט התפטרו, לוי אשכול נפטר טרם סיום כהונתו, אריאל שרון חלה במהלך כהונתו, תקופת הכהונה של ממשלת יצחק שמיר קוצרה בשנת 1992 משום שהכנסת החליטה על הקדמת הבחירות, שמעון פרס כיהן בממשלת הרוטציה והעביר את התפקיד ליצחק שמיר בקדנציה הראשונה, והקדים את הבחירות בקדנציה השנייה, בנימין נתניהו סיים את תפקידו (בקדנציה הראשונה) מוקדם מהמתוכנן לאחר החלטת הכנסת (הכנסת ה-14) על הקדמת הבחירות ויצחק רבין הקדים את הבחירות בקדנציה הראשונה ונרצח כשנה לפני סיום תקופת כהונתו השנייה.

היחידה שכיהנה קדנציה מלאה של הכנסת כראש ממשלה, הייתה גולדה מאיר, שכיהנה כראש הממשלה כל ימי הכנסת השביעית (אמנם מאיר לא כיהנה כראש ממשלה אלא רק כ-5 שנים: בשלהי הכנסת השישית, כל ימי הכנסת השביעית ובראשית הכנסת השמינית, אולם היא היחידה שצלחה קדנציה שלמה כראש ממשלה - קדנציה שאף הוארכה בחודשיים בשל מלחמת יום הכיפורים). מאיר סיימה את תפקידה כראש ממשלה רק לאחר שהתפטרה בקדנציה לאחר מכן.

דוד בן-גוריון כיהן כראש ממשלה במשך כל כהונות הכנסת הראשונה, השלישית והרביעית, אך כנסות אלה לא השלימו את תקופת כהונתן והבחירות לכנסת הבאה הוקדמו. כך גם כיהן מנחם בגין במשך כל כהונת הכנסת התשיעית, יצחק שמיר בכנסת השתים עשרה, בנימין נתניהו בכנסת הארבע עשרה, בכנסת השמונה עשרה ובכנסת התשע עשרה ואהוד אולמרט בכנסת השבע עשרה, שכולן סיימו את כהונתן לפני המועד הקבוע בחוק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Yehuda Avner, The Prime Ministers, The Toby Press LLC, 2010.
  • Yael S. Aronoff, The Political Psychology of Israeli Prime Ministers: When Hard-Liners Opt For Peace, Cambridge University Press, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראש ממשלת ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]