ראש ממשלת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראש ממשלת ישראל
Flag of the Prime Minister of Israel.svg
Benjamin Netanyahu 2012.jpg
איוש נוכחי:
בנימין נתניהו
מאז 31 במרץ 2009
דרכי מינוי קבלת אמון הכנסת
תחום שיפוט ישראל
מעון בית אגיון, ירושלים
מושב המשרה ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב 4 שנים
ייסוד המשרה 14 במאי 1948
איוש ראשון דוד בן-גוריון
http://www.pmo.gov.il, http://www.pmo.gov.il/English/Pages/default.aspx

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל. החוק הישראלי מקנה לראש הממשלה את מירב סמכויות השלטון הביצועיות, על אף שנשיא מדינת ישראל מוגדר בחוק כראש המדינה. לראש ממשלת ישראל מתמנה אחד מחברי הכנסת, שנשיא המדינה הטיל עליו להרכיב ממשלה, אחר התייעצות עם נציגי הסיעות, ושהצליח בכך וקיבל את אישורה של הכנסת להרכב ממשלתו. תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.

סמכויותיו ותפקידיו של ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל. הוא ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם, הוא הקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה, והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.

עם זאת, החוק קובע כי הממשלה כולה (שלא כבמשטר נשיאותי) היא הגוף השולט במדינה, ולפיכך החלטות הממשלה מתקבלות בהצבעות שדורשות תמיכה של רוב השרים, וקולו של ראש הממשלה שווה לקולו של כל שר אחר. ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול:

מינוי ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך בחירתו של ראש הממשלה, וכן סמכויותיו וסמכות ממשלתו נקבעו בחוק יסוד: הממשלה, שעבר גלגולים אחדים.

ראש הממשלה נבחר בבחירות דמוקרטיות, אבל באופן עקיף - ציבור הבוחרים בוחר את חברי הכנסת שהם נציגיו בכנסת, ואלה בוחרים את ראש הממשלה ומאשרים את הרכב הממשלה שהקים. שיטה זו נהוגה בישראל מאז יום היווסדה, למעט תקופה קצרה בין השנים 1996 - 2001. במהלך תקופה זו היה בתוקף חוק הבחירה הישירה, שהנהיג שיטה שבה הצביעו הבוחרים בנפרד לכנסת ולראש הממשלה. השיטה הונהגה בתקווה להביא ליתר יציבות בשלטון, אולם היא בוטלה כשהתברר שאין היא משיגה את מטרתה.

על-פי השיטה הנוהגת היום, עם בחירתה של כנסת חדשה מזמין נשיא המדינה נציגים מן הסיעות החברות בכנסת החדשה לשם התייעצויות. בסופן, ולא יאוחר משבוע ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, הוא מטיל על אחד מחברי הכנסת החדשה להרכיב ממשלה. בדרך כלל, הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שזוכה לתמיכה בכוח של מספר רב יותר של חברי הכנסת החדשה.

פגישה בין בנימין נתניהו לג'ו ביידן, בחצר בית אגיון בירושלים, בית ראש הממשלה מאז 1974

לראש הממשלה המיועד ניתנים 28 ימים להשלמת מלאכת הרכבת הממשלה, אך הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. במהלך הזמן הזה הוא מקיים משא ומתן עם סיעות התומכות בו שבו מגובשים עיקרי המדיניות של הממשלה ("קווי יסוד") וחלוקת הסמכויות בתוכה ("התיקים" או השרים העומדים בראש משרדי הממשלה). בתום המשא ומתן, מציג ראש הממשלה המיועד את ממשלתו בפני הכנסת. הוא מציג את ההסכמים שהושגו עם הסיעות החברות בממשלה החדשה (סיעות הקואליציה), את קווי היסוד של הממשלה, את השרים החדשים ואת תפקידיהם. לאחר שמיעת טיעונים בעד ונגד התמיכה בממשלה החדשה מתקיימת הצבעה. אם תוצאות ההצבעה מורות על תמיכה בממשלה החדשה, נשבע ראש הממשלה החדש אמונים (שבועת ראש הממשלה: "אני..{שם רה"מ הנכנס} בן..{שמות הוריו} מתחייב כראש ממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת"), ולאחריו נשבעים כל השרים החדשים. כל זמן שראש הממשלה החדש לא הציג את ממשלתו וקיבל לה את אישור הכנסת, ממשיך בתפקידו ראש הממשלה היוצא, אף אם כבר אינו חבר הכנסת.

אם לאחר 42 הימים (28 הימים + 14 ימי ההארכה) המועמד לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון (כמו שקרה לשמעון פרס בשנת 1990 עקב משבר פוליטי שכונה לימים "התרגיל המסריח"), הנשיא יכול להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד אחר, וגם לו יש 28 ימים להרכבת ממשלה, ללא הארכות. אם עברה תקופה זו והמועמד לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון, אזי יכולים להתאגד 61 חברי כנסת ולהציע בכתב בפני הנשיא מועמד, שהוא חבר הכנסת שהביע את הסכמתו להרכבת ממשלה. במצב זה, לנשיא אין יכולת להפעיל שיקול דעת ולהתנגד, והוא נותן לו 14 ימים להרכיב ממשלה.

אם לאחר כל התהליכים הללו לא הורכבה ממשלה - תתקיימנה בחירות חדשות לכנסת ביום שלישי האחרון שבתוך 90 ימים, מיום הודעת הנשיא כי "אין רוב לכינונה של ממשלה בכנסת" או בתוך 90 יום מיום שהכנסת דחתה את בקשת האמון של מי שמונה על ידי הנשיא או בתוך 90 מיום שדחתה הכנסת את בקשת האמון של מי ש-61 ח"כים הציעו להטיל עליו את הקמת הממשלה במצב דלעיל, לפי העניין.

ראש הממשלה חייב להיות חבר הכנסת (למעט בתקופה שבה הוא ממתין להחלפתו בידי ראש ממשלה חדש), אך השרים אינם חייבים להיות חברי הכנסת. מינוי של שר או שינוי בחלוקת הסמכויות בממשלה מחייבים הודעה לכנסת, אבל ראש הממשלה רשאי לפטר שר בלי אישור הכנסת.

הכנסת רשאית להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון. על-פי חוק יסוד: הממשלה הנוכחי, שנחקק ב-2001 (ונכנס לתוקפו עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-16), הצעה להצבעת אי-אמון חייבת לכלול גם הצעה למועמד חלופי להרכבת הממשלה החדשה, מבין חברי הכנסת (למעט ראש הממשלה המכהן). ההצעה חייבת לזכות ברוב מוחלט של 61 חברי-כנסת, ובמקרה כזה חייב נשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה החדשה על המועמד שהוצע.

סמל ישראל
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ישראל

P Knesset.png פורטל הממשל בישראל

על-פי החוק מ-2001 יכול ראש הממשלה, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת, במצב בו יש בכנסת רוב שלא מאפשר לממשלה לתפקד. החלטה כזו מביאה בהכרח להתפטרות ראש הממשלה (והממשלה כולה) ולעריכת בחירות חדשות. הכנסת רשאית במקרה כזה להציע לנשיא המדינה, בתוך 21 יום, מועמד חלופי לראשות הממשלה מבין חברי הכנסת (למעט ראש הממשלה המתפטר), ובכך לבטל את פיזור הכנסת ולהתחיל בהרכבת ממשלה חדשה.

ראש הממשלה יכול להתפטר גם מבלי לפזר את הכנסת. במקרה כזה יחזור הנשיא ויקיים התייעצויות לבחירת ראש ממשלה חדש מבין חברי הכנסת.

אם ראש הממשלה אינו מסוגל למלא את תפקידיו במשך יותר מ-100 ימים, מופעל ההליך להרכבת ממשלה חדשה כאילו התפטר ראש הממשלה ביום ה-101. אם נפטר ראש הממשלה בטרם נקבע כי הוא בלתי-כשיר, מפעילים את ההליך, כאילו התפטר ביום מותו. במקרה וראש הממשלה מורשע, בפסק דין סופי, בעבירה שיש עמה קלון רואים אותו כאילו התפטר.

ראש הממשלה בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי חוק יסוד: הממשלה (2001), "נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הופסקה כהונתו מחמת עבירה, תקבע הממשלה שר אחר שהוא חבר הכנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה, לכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה" (עד שנת 1992, הניסוח של חוק יסוד: הממשלה בנושא ראש הממשלה בפועל היה מעט שונה, ועסק רק בפטירה של ראש הממשלה).

חוק יסוד: הממשלה (1968, 1992, 2001[2]) מבחין בין המושג "ממלא מקום" לבין "ראש הממשלה בפועל". ממלא מקום מקבל את מלוא סמכויות ראש הממשלה רק במקרה שנבצר מראש הממשלה לכהן באופן זמני (מחוק יסוד: הממשלה 1992, מוגבל בתקופה של "עד מאה ימים רצופים" ולא תלוי בחזרתו של רה"מ לתפקיד), אם מונה מראש, באופן אוטומטי מכוח החוק. "ראש ממשלה בפועל", אינו מתמנה, אלא בהחלטת ממשלה, "עד שתיכון הממשלה החדשה", ורק לאחר ש"נבצר דרך קבע" מראש הממשלה לכהן בתפקידו (הוכרז כנבצר קבע או חלפו 100 ימים רצופים לנבצרות הזמנית) או אם רה"מ נפטר או חדל להיות רה"מ עקב הרשעה בעבירה שיש עמה קלון. במקרים אלו, רשאית הממשלה להצביע על איזה מחבריה (ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר) ובלבד שיהיה חבר כנסת וחבר סיעתו של רה"מ (רק מחוק יסוד 2001 נדרש מרה"מ בפועל להיות גם חבר סיעתו של רה"מ). סמכויותיו של ראש הממשלה בפועל, (או של ממלא מקום ראש הממשלה בתקופה שראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו) זהות לאלו של ראש הממשלה, פרט לכך שאינו יכול לפזר את הכנסת.

מאז קום המדינה היו שלושה מקרים בהם נדרש למנות ראש ממשלה בפועל:

  1. יגאל אלון כיהן כראש ממשלה בפועל לאחר מותו של ראש הממשלה לוי אשכול, עד להקמתה של ממשלה בראשות גולדה מאיר.
  2. שמעון פרס היה ראש הממשלה בפועל לאחר רצח יצחק רבין, עד להקמת הממשלה בראשותו.
  3. לאחר השבץ המוחי שבו לקה אריאל שרון עברו סמכויות ראש הממשלה לממלא מקומו אהוד אולמרט, ואחר חלוף מאה ימים, בהתאם לחוק, מינתה אותו הממשלה לראש ממשלה בפועל (אף שנערכו כבר הבחירות לכנסת השבע עשרה ועמדה לקום ממשלה חדשה).

ממלא מקום ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ממלא מקום ראש הממשלה

על פי חוק יסוד: הממשלה (1968, 1992, ו-2001‏[2]), אפשר שאחד מחברי הממשלה שהוא גם חבר הכנסת, יכהן כממלא מקום ראש הממשלה. רק במקרה שנבצר זמנית מראש הממשלה למלא את תפקידו, ממלא מקום ראש הממשלה מחליף אותו לתקופה מוגבלת ועד "100 ימים רצופים". לאחר תקופה זו, רואים את רה"מ כ"נבצר קבע" מלמלא את תפקידו, ואת הממשלה כאילו התפטרה וכממשלת מעבר, דבר המחייב במקרה זה, (או במקרה של פטירתו או הרשעתו בדין של רה"מ), הצבעת ממשלה על אחד משריה (ממלא מקום ראש הממשלה או שר אחר, ובלבד שיהיה גם ח"כ וגם חבר סיעתו של רה"מ) לכהן כראש הממשלה בפועל.

אם לא מכהן ממלא מקום קבוע, רשאית הממשלה למנות את אחד מחבריה שחבר בכנסת למלא את מקומו של ראש הממשלה במקרים אלו לתקופה מוגבלת כאמור. ממלא מקום ראש הממשלה גם מנהל את ישיבות הממשלה כאשר זה נעדר מגבולות המדינה.

ב-4 בינואר 2006 הועברו סמכויות רה"מ אריאל שרון לממלא מקומו, אהוד אולמרט, באופן אוטומטי מכוח החוק, לאחר ששרון הוכרז כ"נבצר זמנית" (הכרזה על "נבצרות קבע" מטעם היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, הייתה גוררת הצבעת ממשלה על מינוי איזה מן השרים כאמור, לראש ממשלה בפועל). ב-14 באפריל 2006, היום ה-101 לאשפוזו של אריאל שרון, הממשלה הצביעה על מינויו של אהוד אולמרט כראש ממשלה בפועל, עד להקמת הממשלה החדשה.[3]

המעון הרשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית אגיון

מעון ראש ממשלת ישראל הרשמי הוא בית אגיון, בשכונת רחביה בירושלים.

ראשי ממשלות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of the Prime Minister of Israel.svg
ראשי ממשלות ישראל
מספר דיוקן שם

(תקופת חיים)

מפלגה תקופת כהונה סיבת סיום כהונה כנסת ממשלה אירועים עיקריים
1 Ben-Gurion.jpg דוד בן-גוריון

(1886-1973)

מפא"י 14 במאי 1948 26 בינואר 1954 התפטר מועצת המדינה הזמנית

1

2

הממשלה הזמנית

1

2

3

4

1948 הכרזה על הקמת מדינת ישראל

1949 הסכמי רודוס מסיימים רשמית את מלחמת העצמאות

2 Moshe Sharett (1948).jpg משה שרת

(1894-1965)

מפא"י 26 בינואר 1954 3 בנובמבר 1955 התפטר 2 5

6

1954 פיגוע ירי קשה במעלה עקרבים שבנגב מזעזע את המדינה

1954 "העסק הביש" – פעולת חבלה כושלת של ישראל במצרים

(1) Ben-Gurion.jpg דוד בן-גוריון

(1886-1973)

מפא"י 3 בנובמבר 1955 26 ביוני 1963 התפטר 3

4

5

7

8

9

10

1956 ישראל יוצאת למלחמת סיני בשת"פ עם בריטניה וצרפת

1961 אייכמן נתפס על ידי המוסד ונשפט בישראל

3 Levi Eshko portrait 1964.jpg לוי אשכול

(1895-1969)

מפא"י

המערך הראשון (בתוך מפא"י)

המערך השני (בתוך העבודה)

26 ביוני 1963 26 בפברואר 1969 נפטר 5

6

11

12

13

1964 נחנך המוביל הארצי

1967 מלחמת ששת הימים

רה"מ
בפועל
Hare Majesteit ontvangt Allon op Huis ten Bosch (928-2632).A.jpg יגאל אלון

(1918-1980)

המערך השני (בתוך העבודה) 26 בפברואר 1969 17 במרץ 1969 כינון ממשלה חדשה 6 13
4 Golda Meir 03265u-2.jpg גולדה מאיר

(1898-1978)

המערך השני (בתוך העבודה) 17 במרץ 1969 3 ביוני 1974 התפטרה 6

7

8

14

15

16

1969 מלחמת ההתשה

1972 מחאת הפנתרים השחורים 1973 מלחמת יום הכיפורים

1974 אסון מעלות

5 Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (15).jpg יצחק רבין

(1922-1995)

המערך השני (בתוך העבודה) 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 הקדמת הבחירות לכנסת התשיעית 8 17 1976 מבצע אנטבה
6 Menachem Begin, Andrews AFB, 1978.JPG מנחם בגין

(1913-1992)

הליכוד (בתוך חרות) 20 ביוני1977 10 באוקטובר1983 התפטר 9

10

18

19

1977 המהפך

1979 הסכם השלום עם מצרים 1981 הפצצת הכור העיראקי

1981 חוק רמת הגולן 1982 מלחמת לבנון הראשונה

7 Ci-Club15.jpg יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד (בתוך חרות) 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 הקדמת הבחירות לכנסת האחת עשרה 10 20 1984 פרשת קו 300
8 Shimon Peres.jpg שמעון פרס

(1923-2016)

העבודה 13 בספטמבר 1984 20 באוקטובר 1986 הסכם רוטציה 11 21 1985 מונהגת תוכנית הייצוב הכלכלית לבלימת האינפלציה
(7) Ci-Club15.jpg יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד (בתוך חרות) 20 באוקטובר 1986 13 ביולי 1992 הקדמת הבחירות לכנסת השלוש עשרה 11

12

22

23

24

1987 פורצת האינתיפדה הראשונה

1991 ועידת מדריד 1991 מלחמת המפרץ, שבה נורו טילים מעיראק לישראל

(5) Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11).jpg יצחק רבין

(1922-1995)

העבודה 13 ביולי 1992 4 בנובמבר 1995 נרצח 13 25 1993 הסכמי אוסלו

1994 תחילת גל פיגועים ברחבי מדינת ישראל 1994 הסכם השלום עם ירדן

רה"מ
בפועל
(8)
Shimon Peres.jpg שמעון פרס

(1923-2016)

העבודה 5 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996 הקדמת הבחירות לכנסת הארבע עשרה 13 25

26

1996 מבצע ענבי זעם כנגד חזבאללה

1996 חיסול יחיא עייש מצית גל טרור במרכזי  הערים בישראל

9 Benjamin-Netanyahu-0026.jpg בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד-גשר-צומת (בתוך הליכוד) 18 ביוני1996 6 ביולי1999 הקדמת הבחירות לכנסת החמש

עשרה ולראשות הממשלה

14 27 1996 מהומות מנהרת הכותל

1997 הסכם חברון 1997 אסון המסוקים

1998 הסכם ואי

10 Ehud Barak Face.jpg אהוד ברק

(1942-)

ישראל אחת (בתוך העבודה) 6 ביולי1999 7 במרץ2001 התפטר 15 28 2000 נסיגת צה"ל מדרום לבנון

2000 ועידת קמפ דייוויד 2000 פורצת האינתיפאדה השנייה

11 Ariel Sharon Headshot.jpg אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד

קדימה

7 במרץ 2001 4 בינואר 2006 לקה באירוע מוחי משמעותי;

סמכויות ראשות הממשלה הועברו לממלא

מקומו אהוד אולמרט ב-4 בינואר 2006

16 29

30

2002 מבצע חומת מגן

2002 התחלת בנייתה של גדר ההפרדה 2005 תוכנית ההתנתקות

רה"מ
בפועל
12
Clinton and Olmert 2009 (cropped 2).png אהוד אולמרט

(1945-)

קדימה (4 בינואר 2006)14 באפריל 2006 31 במרץ 2009 התפטר 16

17

30

31

2006 מלחמת לבנון השנייה

2007 ועידת אנאפוליס 2008–2009 מבצע עופרת יצוקה

(9) Benjamin-Netanyahu-0026.jpg בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד-אח"י (בתוך הליכוד)

הליכוד - ישראל ביתנו (בתוך הליכוד)

הליכוד

31 במרץ 2009 מכהן 18

19

20

32

33

34

2011 המחאה החברתית

2011 עסקת שליט 2012 מבצע עמוד ענן

2014 מבצע צוק איתן

זמני כהונה בשנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרוג ראש הממשלה תקופה כראש ממשלה כהונות הערות
1 דוד בן-גוריון 13 שנים ו-127 ימים כהונה ראשונה: 5 שנים ו-256 ימים
כהונה שנייה: 7 שנים ו-235 ימים
2 בנימין נתניהו 11 שנים ו-103 ימים כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים
כהונה שנייה: 8 שנים ו-86 ימים
מכהן כעת, החישוב עד לתאריך של היום
רענון
3 יצחק שמיר 6 שנים ו-241 ימים כהונה ראשונה: 339 ימים
כהונה שנייה: 5 שנים ו-267 ימים
4 יצחק רבין 6 שנים ו-130 ימים כהונה ראשונה: 3 שנים ו-17 ימים
כהונה שנייה: 3 שנים ו-113 ימים
5 מנחם בגין 6 שנים ו-112 ימים כהונה אחת: 6 שנים ו-112 ימים
6 לוי אשכול 5 שנים ו-245 ימים כהונה אחת: 5 שנים ו-245 ימים
7 גולדה מאיר 5 שנים ו-78 ימים כהונה אחת: 5 שנים ו-78 ימים
8 אריאל שרון 5 שנים ו-38 ימים כהונה אחת: 5 שנים ו-38 ימים כולל תקופה של 100 ימים שבה נבצר ממנו למלא את תפקידו, וסמכויותיו הועברו לממלא מקומו
9 אהוד אולמרט 2 שנים ו-351 ימים כהונה אחת: 2 שנים ו-351 ימים בנוסף, כיהן גם 100 ימים כממלא מקום ראש הממשלה המחזיק בפועל בסמכויות ראש הממשלה
10 שמעון פרס 2 שנים ו-262 ימים כהונה ראשונה: 2 שנים ו-36 ימים
כהונה שנייה: 226 ימים
11 משה שרת 1 שנה ו-281 ימים כהונה אחת: 1 שנה ו-281 ימים
12 אהוד ברק 1 שנה ו-244 ימים כהונה אחת: 1 שנה ו-244 ימים

בנוסף כיהן יגאל אלון כראש הממשלה בפועל במשך 19 ימים.

דגלו הרשמי של ראש הממשלה[4]

סיום תפקידם של ראשי הממשלה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף אחד מראשי הממשלות שכיהנו בישראל לא סיים את תפקידו במועד שנקבע מראש לפי החוק.
דוד בן-גוריון (פעמיים), משה שרת, גולדה מאיר, מנחם בגין, אהוד ברק ואהוד אולמרט התפטרו, לוי אשכול נפטר טרם סיום כהונתו, אריאל שרון חלה במהלך כהונתו, תקופת הכהונה של ממשלת יצחק שמיר קוצרה בשנת 1992 משום שהכנסת החליטה על הקדמת הבחירות, שמעון פרס כיהן בממשלת הרוטציה והעביר את התפקיד ליצחק שמיר בקדנציה הראשונה, והקדים את הבחירות בקדנציה השנייה, בנימין נתניהו סיים תפקידו מוקדם מהמתוכנן לאחר החלטת הכנסת על הקדמת הבחירות ויצחק רבין הקדים את הבחירות בקדנציה הראשונה ונרצח כשנה לפני סיום תקופת כהונתו השנייה.

היחידה שכיהנה קדנציה מלאה של הכנסת כראש ממשלה, הייתה גולדה מאיר, שכיהנה כראש הממשלה כל ימי הכנסת השביעית (אמנם מאיר לא כיהנה כראש ממשלה אלא רק כ-5 שנים: בשלהי הכנסת השישית, כל ימי הכנסת השביעית ובראשית הכנסת השמינית, אולם היא היחידה שצלחה קדנציה שלמה כראש ממשלה - קדנציה שאף הוארכה בחודשיים בשל מלחמת יום הכיפורים). מאיר סיימה את תפקידה כראש ממשלה רק לאחר שהתפטרה בקדנציה לאחר מכן.

דוד בן-גוריון כיהן כראש ממשלה במשך כל כהונות הכנסת הראשונה, השלישית והרביעית, אך כנסות אלה לא השלימו את תקופת כהונתן והבחירות לכנסת הבאה הוקדמו. כך גם כיהן מנחם בגין במשך כל כהונת הכנסת התשיעית, יצחק שמיר בכנסת השתים עשרה, בנימין נתניהו בכנסת הארבע עשרה, בכנסת השמונה עשרה ובכנסת התשע עשרה ואהוד אולמרט בכנסת השבע עשרה, שכולן סיימו את כהונתן לפני המועד הקבוע בחוק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Yehuda Avner, The Prime Ministers, The Toby Press LLC, 2010.
  • Yael S. Aronoff, The Political Psychology of Israeli Prime Ministers: When Hard-Liners Opt For Peace, Cambridge University Press, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראש ממשלת ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]