חומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תקריב על חומת אביניון, צרפת. ניתן לראות שבחומה משולבים צריחים. בחומה ובצריח ישנם חרכי ירי ושיני חומה (שינות).

חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא). לרוב החומה עבה וגבוהה יותר מקיר רגיל, על מנת להיות עמידה במיוחד כנגד התקפות אויב.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכיב העיקרי במערך החומות הוא קיר עבה מאוד, ובדרך כלל גם גבוה למדי (יותר מ-5 מטרים), על מנת למנוע מהאויב לטפס בקלות מעליו. חומות עשויות מחומר קשה, בעיקר אבן בניין אך במהלך ההיסטוריה נבנו חומות רבות גם מאדמה, בוץ ועץ, אך רק מעטות מאלה שרדו לעומת חומות האבן. בעידן המודרני נפוצות חומות מבטון ובטון מזוין, ולעתים אף ממתכת כגון פלדה.

בדרך כלל על גג החומה נסלל שביל שעליו עמדו המגינים, שבדרך כלל היו חמושים בחץ וקשת, ומעמדת גובה זו ירו על התוקפים שצרים על המתחם המוקף בחומה. בעת החדשה כללו חומות רבות גם עמדות ירי לתותחים ורובאים.

בחומות שובצו פעמים רבות צריחים ומגדלי שמירה, והן הוקפו בחפיר. החומות לרוב כללו חרכי ירי ושינות ("שיני חומה") שאיפשרו למגינים לירות חצים על הכוח הצר ממסתור בטוח יחסית.

החומות בימי הביניים כללו גם חלקלקה וחפיר שנועדו להגן על יסודות החומות ולמנוע מהכוח הצר לחתור תחתון.

החומות הקיפו מספר סוגי מתחמים:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי חומות מבצר נמרוד, ובהן משובצים צריחים.
חומה כפולה במצודת לונדון (Tower of London), בעלת שינות וחרכי ירי.

החומות באו בדרך כלל כחלק ממערכות ביצורים כוללות ולא עמדו לבדן. בעת העתיקה חומות הקיפו ערים, מבצרים וטירות. גם חומות גבול ארוכות לא עמדו לבדן, ולאורך החומה שובצו צריחים ומגדלי שמירה ומבצרים שבהם שכן חיל מצב. דוגמה לחומות כאלה הן החומה הגדולה של סין, חומת אדריאנוס או החומה האטלנטית - שבאו להגן על אזורים נרחבים, בדרך כלל בגבול שבין הציוויליזציה לספר, מפני פשיטות ברברים ואויבים חיצוניים.

מנהג בניין החומות החל בקדם האימפריה האכדית, והיה קשור לקום ערי המדינה. אחת מהחומות העתיקות ביותר התגלתה בחפירות ארכאולוגיות ביריחו.

בחומות שובצו פעמים רבות צריחים ומגדלי שמירה, והן הוקפו בחפיר. החומות לרוב כללו חרכי ירי ושינות ("שיני חומה") שאיפשרו למגינים לירות חצים על הכוח הצר ממסתור בטוח יחסית. לשיאן הגיעו החומות בערים של העת העתיקה ובטירות של ימי הביניים.

פעמים רבות הוכיחו חומות כבלתי חדירות, עניין שהביא לפיתוח טכניקות מצור וכן בניית כלי מצור גדולים. עם התפתחות הארטילריה (בייחוד התפתחות התותח היורה בכינון ישיר בכוח אבק השריפה) הפכו החומות לבלתי-יעילות. המצאת התותח הביא להתפתחות סוג חדש של חומות ששם דגש על ביצורים נמוכים, סוללות עפר ומגננים זוויתיים. ביצורים אלה היו ברובם זמניים ולמרות יעילותם, הם לא נראים מרשימים כמו החומות העתיקות של ימי הביניים.

חומות עדיין היו בשימוש כלשהו במאה ה-19 ושימשו בעיקר להגנה מפני שודדים ופורעים. חומות רבות בתקופה זאת הפכו בעיקר לחומות עץ, ולא אבן, והקיפו בעיקר יישובי ספר.

באמצע המאה ה-20 הקימו מתיישבי התנועה הציונית מאחזי חומה ומגדל על מנת להבטיח שליטה בכמה שיותר שטח מארץ ישראל. מאחזים אלה כללו מגדל שמירה ומספר צריפים המוקפים בחומת עץ כפולות במרחק של כמטר זו מזו. את החלל מילאו בחצץ על מנת להפוך את החומות לממוגנות מירי נשק קל.

גם במאה ה-20 והמאה ה-21 נעשה שימוש בחומות, בעיקר לצורך הפרדה (חומת ברלין) או הגנה על יישובי ספר וצירי תנועה מפני ירי אש קלה, טילי נ"ט וצלפים. בישראל נעשה שימוש רב בחומות בטון מודולריות לצרכים אלה, על מנת להגן על התנחלויות, יישובי קו התפר ויישובי עוטף עזה מפני פיגועי ירי פלסטינים. גם בגדר ההפרדה יש חלקים הבנויים מחומת בטון. בחלקם (כגון זה ליד קלקיליה) משובצים מגדלי שמירה "פילבוקס".

בחודש ספטמבר 2014, אוקראינה הודיעה על בניית חומת "מגן אירופה" לצד גבולה עם רוסיה, על מנת שתוכל ליישם בהצלחה את הסכם התנועה החופשית שחתמה עם האיחוד האירופי[1].

חומות עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומות העיר הוא מערך ביצורים הכולל חומה שבה משובצים מגדלים, צריחים ושערי כניסה, הנבנה לרוב סביב אתרים מיושבים (ערים או יישובים אחרים) במטרה להגן על יושביהם מפני גורמים עוינים מבחוץ (ומבפנים). בחומת העיר שובצו מספר שערים, כאשר כל אחד מהם נשמר על ידי מגדלי שער חזקים ולעתים אף על ידי מצודה גדולה, ששימשה בסיס לחיל המצב ששמר על העיר.

חומות העיר היו אופייניות בעיקר לעת העתיקה ועד לימי הביניים המאוחרים. חומות העיר העתיקות ביותר שניגלו היו חומות העיר יריחו לפני כ-8000 שנה והן כללו את רוב המאפיינים של חומה טובה. גם בחצור נתגלו שרידי חומות מרשימות שנבנו על גבי סוללות גבוהות. הסוללות נועדו לתת מענה לאיום של אילי ניגוח וחיילים הנצמדים לחומה ומחבלים בה מבלי ששומרי החומה יוכלו לראותם. ערים עשירות וגדולות דוגמת קונסטנטינופול כללו חומות גדולות, גבוהות ועבות ולעתים גם חומות כפולות. חשיבותן של חומות העיר קטן עם המצאת התותח מבוסס אבק השריפה, והביא לירידה בבניית חומות עיר חדשות לצד החלפתן בביצורים נמוכים יותר הכוללים באסטיונים וסוללות עפר שתוכננו לעמוד כנגד ארטילריה. חומות העיר עכו הצליחו לבלום את התקפתו של נפוליאון בונפרטה ב-1799 ולאחר מכן שופצו על מנת לעמוד כנגד ארטילריה. חומות עיר שימשו ערים לצורכי הגנה גם במאה ה-19, אם כי בעיקר נגד כנופיות שודדים ורק לעתים מועטות כנגד צבא מצויד היטב. בתחילת המאה ה-20 החל גל של הריסת החומות בערים מרכזיות באירופה מתוך הבנה שתפקידן תם בעידן הלוחמה המודרנית. בחלק מהערים השטח שהתפנה לא נוצל לבנייה ונשאר שטח פתוח. בקרקוב לדוגמה, השטח שומש לריאה ירוקה וכיום ניתן להבחין בעיר העתיקה שהיא מוקפת ברצועה של פארק הנקרא פלאנטי.

כיום, תפקידן של חומות העיר הוא בעיקר לשמש לנוי וכאטרקציה תיירותית. חומות עיר ידועות, שנשמרו עד היום במצב מצוין, כוללות את חומות ירושלים, חומות קרקסון, חומות דוברובניק, חומות אווילה וחומות עכו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]