יוסיף קובזון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ויקיזציה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Kobzon_with_mic.JPG‎|שמאל|ממוזער|250px|יוסיף קובזון]]
[[קובץ:Kobzon_with_mic.JPG‎|שמאל|ממוזער|250px|יוסיף קובזון]]
'''יוסיף דווידוביץ' קובזון''' (ב[[רוסית]] '''Иосиф Давыдович Кобзон''') הוא [[זמר]] [[יהודים|יהודי]] [[רוסיה|רוסי]], [[איש עסקים]] וחבר [[הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית]]. הוא תואר כ"קול הרשמי של ברית המועצות".
'''יוסיף דווידוביץ' קובזון''' (ב[[רוסית]] '''Иосиф Давыдович Кобзон''';{{כ}} נולד ב-[[11 בספטמבר]] [[1937]]) הוא [[זמר]] [[יהודים|יהודי]] [[רוסיה|רוסי]], [[איש עסקים]] וחבר [[הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית]]. הוא תואר כ"קול הרשמי של ברית המועצות".


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==


קובזון נולד ב-[[11 בספטמבר]] [[1937]] להורים [[יהודי]]ם בעיר המכרות צ'אסיב יאר ב[[אוקראינה]]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] אביו התגייס לצבא, נפצע ושוחרר - למרות זאת הוא לא חזר למשפחה והתחתן שנית. לאחר מספר שנים, גם אימו של קובזון התחתנה. כילד הפגין כשרון יוצא דופן לשירה, וזכה בתחרויות שירה רבות, כולל אחת בה הופיע בפני [[יוסיף סטלין]]. הוא למד [[גאולוגיה]] וכריה בבית ספר טכני, אולם בעקבות קשרים שיצר עם מוזיקאים ב[[הצבא האדום|צבא האדום]] ב-1956, החליט קובזון לעסוק במוזיקה. ב-1958 החל בקריירה המוזיקלית שלו ב[[מוסקבה]], ובחר ללמוד ב[[מכון גנסין]]. ב-1962 הוא הקליט את אריך הנגן הראשון שלו. ב-1964 דרך כוכבו בפסטיבל הזמר הבינלאומי ב[[סופוט (פולין)|סופוט]] שב[[פולין]]. הפופולאריות שלו עלתה במהירות, ועקב הביקוש הרב, הוא ערך שניים עד שלושה קונצרטים ביום.
קובזון נולד בעיר המכרות צ'אסיב יאר ב[[אוקראינה]]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] אביו התגייס לצבא, נפצע ושוחרר - למרות זאת הוא לא חזר למשפחה והתחתן שנית. לאחר מספר שנים, גם אימו של קובזון התחתנה. כילד הפגין כשרון יוצא דופן לשירה, וזכה בתחרויות שירה רבות, כולל אחת בה הופיע בפני [[יוסיף סטלין]]. הוא למד [[גאולוגיה]] וכריה בבית ספר טכני, אולם בעקבות קשרים שיצר עם מוזיקאים ב[[הצבא האדום|צבא האדום]] ב-1956, החליט קובזון לעסוק במוזיקה. ב-1958 החל בקריירה המוזיקלית שלו ב[[מוסקבה]], ובחר ללמוד ב[[מכון גנסין]]. ב-1962 הוא הקליט את אריך הנגן הראשון שלו. ב-1964 דרך כוכבו בפסטיבל הזמר הבינלאומי ב[[סופוט (פולין)|סופוט]] שב[[פולין]]. הפופולאריות שלו עלתה במהירות, ועקב הביקוש הרב, הוא ערך שניים עד שלושה קונצרטים ביום.


בתקופת כהונתו של [[ליאוניד ברז'נייב]], השתתף קובזון ברוב הקונצרטים הרשמיים, וב-1987 זכה בתואר הכבוד "[[האמן העממי|אמן עממי של ברית המועצות]]". ב-1983 קובזון סולק משורות [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] בשל תמיכתו בישראל, וגונה משום ששר שירים יהודים בהופעתו. יחד עם זאת, שנה לאחר מכן הוא זכה ב[[פרס ברית המועצות]].
בתקופת כהונתו של [[ליאוניד ברז'נייב]], השתתף קובזון ברוב הקונצרטים הרשמיים, וב-1987 זכה בתואר הכבוד "[[האמן העממי|אמן עממי של ברית המועצות]]". ב-1983 קובזון סולק משורות [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] בשל תמיכתו בישראל, וגונה משום ששר שירים יהודים בהופעתו. יחד עם זאת, שנה לאחר מכן הוא זכה ב[[פרס ברית המועצות]].

גרסה מ־18:49, 28 בספטמבר 2015

יוסיף קובזון

יוסיף דווידוביץ' קובזוןרוסית Иосиф Давыдович Кобзон;‏ נולד ב-11 בספטמבר 1937) הוא זמר יהודי רוסי, איש עסקים וחבר הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית. הוא תואר כ"קול הרשמי של ברית המועצות".

ביוגרפיה

קובזון נולד בעיר המכרות צ'אסיב יאר באוקראינה. במהלך מלחמת העולם השנייה אביו התגייס לצבא, נפצע ושוחרר - למרות זאת הוא לא חזר למשפחה והתחתן שנית. לאחר מספר שנים, גם אימו של קובזון התחתנה. כילד הפגין כשרון יוצא דופן לשירה, וזכה בתחרויות שירה רבות, כולל אחת בה הופיע בפני יוסיף סטלין. הוא למד גאולוגיה וכריה בבית ספר טכני, אולם בעקבות קשרים שיצר עם מוזיקאים בצבא האדום ב-1956, החליט קובזון לעסוק במוזיקה. ב-1958 החל בקריירה המוזיקלית שלו במוסקבה, ובחר ללמוד במכון גנסין. ב-1962 הוא הקליט את אריך הנגן הראשון שלו. ב-1964 דרך כוכבו בפסטיבל הזמר הבינלאומי בסופוט שבפולין. הפופולאריות שלו עלתה במהירות, ועקב הביקוש הרב, הוא ערך שניים עד שלושה קונצרטים ביום.

בתקופת כהונתו של ליאוניד ברז'נייב, השתתף קובזון ברוב הקונצרטים הרשמיים, וב-1987 זכה בתואר הכבוד "אמן עממי של ברית המועצות". ב-1983 קובזון סולק משורות המפלגה הקומוניסטית בשל תמיכתו בישראל, וגונה משום ששר שירים יהודים בהופעתו. יחד עם זאת, שנה לאחר מכן הוא זכה בפרס ברית המועצות.

קובזון נישא שלוש פעמים: ב-1965 לזמרת ורוניקה קרוגלובה, ב-1969 ללודמילה גורצ'נקו, אחת השחקניות המפורסמות ביותר בקולנוע הסובייטי, וב-1971 הוא נשא את אשתו הנוכחית נינל דריזינה. לבני הזוג שני ילדים.

מבחינת הקריירה שלו וסגנון שירתו, רואים בו רבים את התשובה הרוסית לפרנק סינטרה. שירו הידוע ביותר הוא "דרגות" מתוך סדרת הטלוויזיה הסובייטית המפורסמת שבעה עשר רגעים של אביב (1973).

קובזון הופיע בקונצרטים ברוב ערי ברית המועצות, וכנציג ברית המועצות ערך מסעות הופעה בארצות הברית, דרום-אמריקה, אפריקה, אירופה, וישראל. במהלך הקריירה הארוכה שלו חלק את הבימה עם גדולי הזמרים והשחקנים בעולם, בהם לייזה מינלי וחוליו איגלסיאס.

ב-1986 היה האמן הראשון שביקר והופיע בעיר צ'רנוביל כדי לרומם את רוחם של אנשי כוחות ההצלה באסון הכור. מאז הופיע קובזון באזורי אסון למיניהם, ובמוקדי קרבות כגון אפגניסטן במהלך המלחמה הסובייטית שם, ובצ'צ'ניה.

עם התפרקות ברית המועצות המשיך קובזון לזכות באהדה רבה ברוסיה ובחבר המדינות.

למרות שסיים באופן רשמי את קריירת הזמר הבינלאומית שלו ב-1997, הוא המשיך להופיע בפני קהלים ברחבי תבל, והוא נראה תדיר בטלוויזיה הרוסית.

ב-2007 הוגדר קובזון בספר השיאים הרוסי כאמן בעל הפרסים הרבים ביותר בהיסטוריה הרוסית.

פעילות הפוליטית והעסקית

מאז 1989 קובזון פעיל בפוליטיקה הרוסית. הוא אחד מחברי הפרלמנט הידועים ביותר והאהודים ביותר, שנבחר פעם אחר פעם ברוב גורף. בשנים 2005-2007 שימש כראש ועדת התרבות של הדומא.

ב-2002 הוא סיכן את חייו כאשר הציל חמישה בני אדם במהלך משבר בני הערובה בתיאטרון "נורד אוסט" במוסקבה, עליו השתלטו טרוריסטים צ'צ'נים.

קובזון שלח ידו גם לעסקים בישראל. ב-1997 הוציא לאור את השבועון "רוסקי יזראילטיאנין" ("ישראלי-רוסי"). העיתון הציב לעצמו רף גבוה: לא להתבסס על חומרים מהעיתונות רוסית והעברית, אלא לעשות עיתונות חוקרת עצמאית, שתעסוק באקטואליה הישראלית והרוסית. עורכו הראשי הראשון היה דוד (ואדים) קון, לימים מגיש ועורך פופולרי בערוץ 9. התוצאות העסקיות המאכזבות בשנה הראשונה לא ענו לציפיות של קובזון, והשבועון נמכר לעיתון הרוסי "מוסקובסקי קומסומולץ".

קובזון הוא חבר הנהלה של פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה.

אי קבלת ויזה לארצות הברית

ב-1995 סירבה ארצות הברית להעניק לקובזון ויזת כניסה עקב חשדות לקשריו עם המאפיה הרוסית. זמן קצר לאחר מכן ניסה קובזון לתבוע את ממשלת ארצות הברית וטען כי סמכות השירות הקונסולרי של ארצות הברית לשלול ויזות ללא מתן זכות למבקש לערער או לפנות לערכאה משפטית, מנוגד לעקרון הפרדת הרשויות, והוא פתח לניצול ושחיתות מצד זרועות הממשל. קובזון אף טען כי הסירוב היה מבוסס על שמועות בלבד ועל טענות מתוך חומר מזויף שנמסר לאמריקאים על ידי אנשי בוריס ילצין, במטרה לפגוע בשמו הטוב. בפרשה זו מעולם לא הציגו השלטונות האמריקאיים אישומים רשמיים או כל מידע אחר בעניין שלילת הוויזה. מלבד ארצות הברית, קובזון חופשי לבקר בכל מדינות העולם.

קובזון עצמו טוען כי פרשת הוויזה אינה אלא תרגיל פוליטי.

קישורים חיצוניים