חוליו איגלסיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוליו איגלסיאס
Julio Iglesias
Julio Iglesias09.jpg
איגלסיאס, 2008
לידה 23 בספטמבר 1943 (בן 76)
ספרדספרד מדריד, ספרד
שם לידה חוליו חוסה איגלסיאס דה לה קואבה
בן/בת זוג Miranda Rijnsburger עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אנריקה איגלסיאס, Julio Iglesias, Jr., Chabeli Iglesias עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מורסיה, University of Madrid, אוניברסיטת מדריד עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות 1968-הווה
סוגה מוזיקה לטינית
סוג קול טנור לירי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר, מוזיקאי, פזמונאי, כדורגלן, מלחין, עורך דין, איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קולומביה, סוני
פרסים והוקרה
  • Hijo Predilecto de Madrid (2015)
  • מדליית זהב של קהילת מדריד (2012)
  • Favorite Latin Artist (1998)
  • איש השנה של האקדמיה הלטינית (2001)
  • פרס גראמי לאלבום הפופ הלטיני של השנה (1988)
  • שבלייה בלגיון הכבוד (2007)
  • פרסי אונדאס (1994)
  • פרס גראמי למפעל חיים (2019)
  • Lo Nuestro Excellence Award (1995)
  • International Latin Music Hall of Fame (2002)
  • היכל התהילה של כותבי השירים הלטיניים (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
JulioIglesias.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חוליו חוסה איגלסיאס דה לה קואבהספרדית: Julio José Iglesias de la Cueva‏; נולד ב-23 בספטמבר 1943) המוכר בתור חוליו איגלסיאס, הוא זמר ספרדי. המצליח ביותר מבחינת מכירות מבין כל הזמרים הספרדים בכל הזמנים.

מכירות עבודותיו עד כה מסתכמות ביותר מ-250 מיליון תקליטים ואלבומים[דרוש מקור] בשפות שונות (בסך הכול: ארבע עשרה שפות). בסך הכול יצאו לאור 77 אלבומים שלו עד היום. עד כה, כמות הופעותיו מסתכמת בכ-5,000 הופעות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגלסיאס נולד במדריד בירת ספרד, וגדל כקתולי. בן בכור לדוקטור לגינקולוגיה, חוליו איגלסיאס פוגה, ולמריה דל רוסריו דה לה קואווה אי פריגנאט. איגלסיאס טוען שאימו צאצאית של יהודים,[1] והוא נשען על פירוש שם משפחתה של אמו "דה לה קואבה" או בתרגומו "מהמערה", כינוי שלרוב ניתן ליהודים אנוסים שהסתתרו מאימת האינקוויזיציה הספרדית.[2]

בגיל 20 בערך, ב-22 בספטמבר 1963, היה איגלסיאס מעורב בתאונת דרכים קשה שגרמה לרופאים לשער כי יהיה משותק ברגליו ולא יוכל ללכת. התאונה קטעה את הקריירה הקצרה שלו כשחקן כדורגל, אז שיחק כשוער בקבוצת הנערים של ריאל מדריד. למרות התאונה הוא הצליח לאורך השנים להתגבר על הנזקים שנגרמו לו. כדי לשפר את מיומנויות השימוש בידיים, הוא החל לנגן בגיטרה. לאחר שהחלים, טס איגלסיאס לאנגליה כדי ללמוד שם אנגלית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה עד 1978[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1968 זכה בתחרות השירים "פסטיבל השירים הבינלאומי בנידורם" (Festival Internacional de la Canción de Benidorm) וחתם על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים של המוזיקה הלטינית "Discos Columbia", חלק מקולומביה רקורדס. הוא ייצג את ספרד בתחרות האירוויזיון לשנת 1970, שם התחרה עם השיר "Gwendolyne". את התחרות סיים במקום הרביעי.

שיאו (1978-1990)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1978 חתם איגלסיאס על חוזה הקלטות עם CBS International, שם הקליט אלבומים באנגלית, צרפתית, פורטוגזית, גרמנית ואיטלקית. ב-1981 יצא לאור אלבומו De Niña a Mujer, שאחד משיריו נחשב ללהיטו הראשון בשוק הבריטי, גרסת כיסוי בספרדית לשיר המפורסם "Begin the Beguine", גרסה שהגיעה למקום הראשון במצעד הלהיטים הבריטי. ב-1983 יצא לאור אלבום אוסף של שיריו, Julio.

ב-1984 הוציא את אלבומו 1100 Bel Air Place, שהיה להצלחה מסחרית והביא לו פרסום רב בשוק המוזיקה באנגלית. מכירות האלבום בארצות הברית בלבד הסתכמו בכ-3 מיליון עותקים. הסינגל הראשון מתוך האלבום, "To All The Girls I've Loved Before", דואט עם וילי נלסון, היה לאחד מחמשת הלהיטים המובילים במצעד "בילבורד". האלבום הכיל גם דואט של איגלסיאס עם דיאנה רוס, "All of You".

ב-1988 זכה חוליו איגלסיאס בפרס הגראמי לאלבום הפופ הלטיני הטוב ביותר, על אלבומו Un Hombre Solo ("אדם לבדו"). באותה שנה הוא גם הקליט דואט עם סטיבי וונדר, "My Love", שנכלל באלבומו המצליח Non Stop.

מאז 1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות התשעים חזר איגלסיאס למקורותיו במוזיקה הספרדית, וב-1996 הוציא אלבום בשם Tango (טנגו). בשנת 2001, ביצע גרסה בספרדית לשיר "What More Can I Give".

ב-2003 הוציא את האלבום Divorcio (גירושין) בספרדית, וביום המכירות הראשון שלו נמכרו כ-350,000 עותקים של האלבום בספרד בלבד. האלבום גם שהה במקומות הראשונים במצעדים בספרד, פורטוגל, צרפת, איטליה ורוסיה.

בין השנים 2003–2004 הופיע איגלסיאס בסיבוב הופעות מצליח חובק עולם שנמשך עשרה חודשים.

בדצמבר 2004 הקליט דואט יחד עם זוגתו, מירנדה יוהאנה מריה ריינסבורחר, לשיר חג המולד הידוע "Silent Night" (לילה שקט). השיר לא יצא לאור באופן רשמי, אך פורסם באתר האינטרנט של הזמר.

בספטמבר 2006 הוציא איגלסיאס לאור אלבום נוסף באנגלית, Romantic Classics (קלאסיקות רומנטיות), שכלל שירים רומנטיים מוכרים משנות השישים, השבעים והשמונים.

כיום ממשיך איגלסיאס להופיע ולמשוך צופים רבים להופעות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השבעים פגש באיזבל פרייסלר (Isabel Preysler), עיתונאית ממוצא פיליפיני, ולאחר שבעה חודשי היכרות הם נישאו. להם שלושה ילדים משותפים (מפורטים להלן, לפי סדר לידה): צ'אבלי איגלסיאס, עיתונאית; חוליו חוסה איגלסיאס, דוגמן וזמר פופ; ואנריקה איגלסיאס, זמר זוכה פרס הגראמי. ב-1978 הזוג התגרש. מאז 1990 בת זוגו של חוליו איגלסיאס היא הדוגמנית ההולנדית לשעבר, מירנדה יוהאנה מריה ריינסבורחר. השניים נישאו בספרד ב-24 באוגוסט 2010.[3] לזוג חמישה ילדים משותפים.

איגלסיאס ערך מספר ביקורים והופעות בישראל, כשהאחרונים שבהם היו באוגוסט 2013 בקיסריה, בחודש נובמבר 2013 שהתקיים בהיכל התרבות בתל אביב[4] ובחודש מאי 2016 בהיכל מנורה בתל אביב. בחודש אוקטובר 2018 הייתה הופעה נוספת בישראל במסגרת סיבוב הופעות בינלאומי וגם היא התקיימה בהיכל מנורה בתל אביב.[5]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת אלבומים של הזמר ובהם מספר אלבומי אוסף בולטים:

  • Yo Canto (1969)
  • Gwendolyne (1970)
  • Por una mujer (1972)
  • Soy (1973)
  • Und das Meer singt sein Lied (1973)
  • A Flor de Piel (1974)
  • A México (1975)
  • El Amor (1975)
  • América (1976)
  • En el Olympia (1976)
  • Se mi lasci, non vale (1976)
  • Schenk mir deine Liebe (1976)
  • A mis 33 años (1977)
  • Sono Un Pirata, Sono Un Signore (1978)
  • Emociones (1978)
  • Aimer La Vie (1978)
  • Innamorarsi alla mia età (1979)
  • A vous les femmes (1979)
 
  • Hey! (1980)
  • Sentimental (1980)
  • Amanti (1980)
  • De niña a mujer (1981)
  • Fidèle (1981)
  • Zartlichkeiten (1981)
  • Minhas canções preferidas (1981)
  • Momentos (1982)
  • Momenti (1982)
  • Et l'amour créa la femme (1982)
  • In Concert (1983)
  • Julio (1983)
  • 1100 Bel Air Place (1984)
  • Libra (1985)
  • Un Hombre Solo (1987)
  • Tutto l'amore che ti manca (1987)
  • Non Stop (1988)
  • Raíces (1989)
 
  • Latinamente (1989)
  • Starry Night (1990)
  • Calor (1992)
  • Anche senza di te (1992)
  • Crazy (1994)
  • La carretera (1995)
  • Tango (1996)
  • My Life: The Greatest Hits (1998)
  • Noche de cuatro lunas (2000)
  • Una donna può cambiar la vita (2001)
  • Ao meu Brasil (2001)
  • Divorcio (2003)
  • Love Songs (2003)
  • En français (2004)
  • Love Songs - Canciones de amor (2004)
  • L'homme que je suis (2005)
  • Romantic Classics (2006)
  • Quelque chose de France (2007)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוליו איגלסיאס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "FRONT". The Miami Herald. 12 ביולי 1995. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2013. 
  2. ^ Brinn, David (12 בנובמבר 2013). "Julio Iglesias still speaks the language of love". jpost.com. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2013. 
  3. ^ מגזין Hello!‎, גיליון 13 בספטמבר 2010
  4. ^ אתר וואלה!, כתבה 11 בדצמבר 2011
  5. ^ חוליו איגלסיאס יגיע לישראל באוקטובר 2018, אתר "כרטיסים ברשת", ‏9/5/2018