לאומנות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''לאומנות''' היא [[לאומיות]] חריפה ותקיפה הרואה את ה[[לאום]] של הדוגל בה כ[[עליונות|נעלה]] על [[עם|עמים]] אחרים. |
'''לאומנות''' היא [[לאומיות]] חריפה ותקיפה הרואה את ה[[לאום]] של הדוגל בה כ[[עליונות|נעלה]] על [[עם|עמים]] אחרים. לעתים אף מצדיקה הגישה תוקפנות קיצונית כלפי מדינות שכנות מתוך שאיפות התפשטות [[אימפריה|אימפריאליות]]. |
||
ההבחנה בין [[לאומיות]] ללאומנות אינה פשוטה או מובנת מאליה והיא תלויה בהשקפת עולמו וברקעו של המתבונן. בחלק מן [[שפה|השפות]] כלל לא מצויה [[הבחנה מקבילה]] בין ביטויים אלו. |
ההבחנה בין [[לאומיות]] ללאומנות אינה פשוטה או מובנת מאליה והיא תלויה בהשקפת עולמו וברקעו של המתבונן. בחלק מן [[שפה|השפות]] כלל לא מצויה [[הבחנה מקבילה]] בין ביטויים אלו. |
||
גרסה מ־01:16, 16 באוקטובר 2015
לאומנות היא לאומיות חריפה ותקיפה הרואה את הלאום של הדוגל בה כנעלה על עמים אחרים. לעתים אף מצדיקה הגישה תוקפנות קיצונית כלפי מדינות שכנות מתוך שאיפות התפשטות אימפריאליות.
ההבחנה בין לאומיות ללאומנות אינה פשוטה או מובנת מאליה והיא תלויה בהשקפת עולמו וברקעו של המתבונן. בחלק מן השפות כלל לא מצויה הבחנה מקבילה בין ביטויים אלו.
רעיון הלאומיות קיבל בעולם המודרני דגש אזרחי במדינות כמו צרפת וארצות הברית, ודגש אתני-תרבותי במדינות כמו גרמניה ואיטליה. גם בצורתו האתנית-תרבותית רעיון הלאומיות אינו בהכרח רעיון שוביניסטי ועוין זרים, ודוגמאות מובהקות ניתן למצוא אצל הוגים כמו ג'אמבטיסטה ויקו ויוהאן גוטפריד הרדר שהשרו מרוחם על הרעיון הלאומי מתוך עמדה פלורליסטית. גם אצל הוגה ליברלי כמו ג'ון סטיוארט מיל ישנה תמיכה ברעיון הלאומי (בספרו ממשל של נציגים).
מקובל לכנות לאומיות בשם לאומנות כאשר היא מתרחקת מעמדה ליברלית ופלורליסטית ביחס לעמים אחרים, ורואה בעם הספציפי ערך עליון מעל כל ערכים אחרים. הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים גזעניים (כמו בגרמניה הנאצית) בהם הקשר הלאומי נקבע בצורה ביולוגית, וגזעים מסוימים מאובחנים כנחותים מטבעם. היא יכולה לפנות גם לכיוונים פשיסטיים (כמו באיטליה הפשיסטית) בהם תורת הגזע איננה עיקרית, אך יש בהם הערכת יתר של המדינה מעל ערכי חירות הפרט, קידוש המלחמה והאלימות, ושאיפות התפשטות אימפריאליסטיות. במקרים רבים מעורבת הלאומנות עם השפעות תרבותיות אחרות, כמו הלאומנות הערבית המושפעת מרעיונות של דחיית הציונות, לאומנות יהודית המשלבת לעתים קרובות קיצוניות דתית על גבול הפונדמנטליזם ולאומנות בעולם השלישי המשולבת במקרים רבים עם רעיונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים, אף על פי שלכאורה רעיונות אלה דוגלים באוניברסליות ובניגוד לתפיסה המעדיפה לאום על לאום אחר (תוך ההנחה שכל בני האדם שווים).
ראו גם
לקריאה נוספת
- צבי בכרך, אנטישמיות מודרנית, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1979. פרק ז': גלגולי הלאומנות הגרמנית, עמ' 43-38.
קישורים חיצוניים
