חוק השמירה על המקומות הקדושים – הבדלי גרסאות
מ ←קישורים חיצוניים: * {{חוק|2000599}} |
|||
שורה 33: | שורה 33: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* {{ויקיטקסט בשורה|חוק השמירה על המקומות הקדושים||[[s:תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים|ותקנותיו]]}} |
* {{ויקיטקסט בשורה|חוק השמירה על המקומות הקדושים|חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967|[[s:תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים|ותקנותיו]]}} |
||
* {{חוק|2000599}} |
* {{חוק|2000599}} |
||
* [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/P224K1_001.htm חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967], באתר "נבו" |
* [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/P224K1_001.htm חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967], באתר "נבו" |
גרסה מ־22:17, 24 באוקטובר 2015
חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967 קובע עונש מאסר למי שמחלל מקום קדוש או פוגע בו, ולמי שעושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות.
אף שלשון החוק מאפשרת הכרזה על מקומות קדושים לבני כל הדתות, עד כה הוכרזו רק מקומות הקדושים ליהודים.
היסטוריה
חוק השמירה על המקומות הקדושים אושר בכנסת ב-27 ביוני 1967,[1] על פי הצעת חוק שפורסמה ב"רשומות" באותו יום.[2] חקיקת בזק זו, כשבועיים לאחר תום מלחמת ששת הימים, נדרשה משום שבמלחמה זו עברו לשליטת ישראל מקומות קדושים רבים שהיו קודם לכן בשליטת ירדן, ונדרש חוק שיבטיח את שמירתם ואת חופש הגישה אליהם. מטרה זו נקבעה בסעיף 1 לחוק, האומר:
המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות.
תקנות לחוק
שר הדתות הוסמך להתקין תקנות לשם ביצוע החוק. שר הדתות מימש סמכותו זו פעמים אחדות, והתקנות התקפות מאז יוני 1981 הן תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981. מכוח תקנות אלה ממונה רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים.
רשימת המקומות הקדושים
בתוקף תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981 נקבעו המקומות הקדושים ליהודים:
- ירושלים – הכותל המערבי ורחבתו, מערת שמעון הצדיק, מערת סנהדרין קטנה; קבר עובדיה מברטנורא; קבר זכריה; יד אבשלום.
- חיפה – מערת אליהו הנביא.
- טבריה – קבר הרמב"ם, מערת רבי עקיבא, מערת רבי חייא ובניו.
- מירון – קבר רבי שמעון בר יוחאי.
- פקיעין – המערה והמעיין של רבי שמעון בר-יוחאי; בתי העלמין היהודיים; קברי רבי יוסי ורבי יהושע בן חנניה. בית הכנסת העתיק; בית הכנסת החדש.
הצעת תיקון לחוק
קבוצה של חברי כנסת חרדים הגישה בשנת 2001 הצעת חוק לתיקון חוק זה, שבה הוצע שרחבת התפילה של הכותל המערבי תחולק באמצעות מחיצה לעזרת גברים ועזרת נשים, ו"לא יקוים טקס דתי בעזרת הנשים שליד הכותל המערבי, הכולל הוצאת ספר תורה וקריאה בו, תקיעה בשופרות, לבישת טליתות ותפילין".[3] הצעת החוק לא אושרה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, מהדורה שישית, 2005, כרך א: עקרונות יסוד, עמ' 378-373
קישורים חיצוניים
- חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967, ותקנותיו, באתר ויקיטקסט
שגיאות פרמטריות בתבנית:חוק
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבניתחוק השמירה על המקומות הקדושים פרטי החוק תאריך חקיקה 28 ביוני 1967 - חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967, באתר "נבו"
- תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981, באתר "נבו"
- אושרו חוקים המסמיכים את הממשלה להחיל את המשפט והמינהל הישראלי על השטחים המשוחררים, דבר, 28 ביוני 1967, המשך
- הפיקוח על המקומות הקדושים, דבר, 11 באוגוסט 1967
הערות שוליים