רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רב הכותל שמואל רבינוביץ', בין גבי אשכנזי לבני גנץ, בביקור בכותל.

רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים (בקצרה: רב הכותל) פועל במסגרת הרבנות הראשית לישראל, והוא אחראי למתן שירותי דת ליהודים בכותל המערבי ובמקומות קדושים נוספים בישראל, המפורטים בתקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981.[1]

במסגרת תפקידו ממונה רב הכותל על אכיפת חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967 במקומות הנתונים לפיקוחו, ובכלל זה מניעת חילול שבת, מניעת תלבושת שאינה הולמת, מניעת קיבוץ נדבות והפרעה לתפילה ברחבת הכותל המערבי,[2] הגבלות על העיסוק בצילום ברחבת הכותל המערבי ועוד. רב הכותל משתתף בטקסים המתקיימים ברחבת הכותל, ולעתים רבות מלווה אנשי ציבור מאומות העולם הפוקדים לראשונה את הכותל המערבי[3].

משנת 1967 כיהנו בתפקיד ארבעה רבנים, כאשר המינוי תקף לאורך כל חייהם. משנת 2000 מכהן בתפקיד הרב שמואל רבינוביץ'.

התפתחות התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הקמת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"ה ירושלים ת"ו, יום כ"ט לחודש אייר תר"פ

כבוד המנהל הראשי, מיור גנרל ל.י.בולס

שר גדול,

"הנני בזה מביע להדרת כבודו, את הצער הגדול של היהדות הארץ ישראלית ושל היהדות הכללית של כל העולם כולו, שכולנו מרגישים אותה בנפשנו, על אשר הרשו לעצמם אנשים זרים שאינם מבני דתֵנו, לנגוע באותה הנחלה הקדושה לנו, קודש קודשים, זיכרונֵנו העתיק והקדוש קדושת עולמים - זהו הכותל המערבי של מקום בית מקדשנו... שום אמתלא של תיקון ושל יִפוי לא תוכל להיות מוֹעֶלֶת [=מועילה] לעשות בְּהכותל הקדוש הזה שינויים בלא ידיעתנו, ובלא המלכתם [=עצתם] של באי-כוח היהדות. על כן הנני מבקש מכבודך... שאותו הזכות העתיק השומר על מורשתֵנו לא ייפגע משום אדם שֶבעולם. אם ימצא איזה צורך של תיקון בְּהכותל הקדוש הזה, תואֵל נא הממשלה להודיע את הדבר לבאי-כוח היהדות, לאחד הרבנים הראשיים של העדה, או לאיזה כוח ציבורי יהודי בטוח. ואנחנו הננו תמיד נכונים למלא את הדרישה... אבל חלילה לְשום יד, ובפרט יד של זר, לנגוע בכל הוד השֵׂיבה של הכותל הקדוש הזה מבלי הרשאתֵנו, שזהו לנו עלבון דוקר עד הנפש בכל רִגשות הקודש שלנו". ...

ברגשי כבוד נעלים.

הק' אברהם יצחק הכהן קוק.

(מתוך מכתבו של הראי"ה קוק, הרב הראשי לארץ ישראל אל המושל הצבאי הבריטי ב-17.05.1920), אגרות הראי"ה ח"ד תשד"מ, עמ' ס' ו-קי"ג

ב-1920 זמן קצר לאחר מאורעות תר"פ בירושלים לא רחוק מהכותל, נתן המושל הצבאי הבריטי את הסכמתו לבקשת המופתי לבצע בכותל עבודות ללא צורך בקבלת אישור מהעם והיישוב היהודי. כבר אז חודשים ספורים לאחר הקמתה של הרבנות הראשית, פנה רבה הראשי של ארץ ישראל הרב אברהם יצחק הכהן קוק אל המושל הצבאי במחאה חריפה והזהיר "כי חלילה לשום יד לנגוע בכותל הקדוש מבלי הרשאתינו". וכבר מתקופה זו ישנם חילופי מכתבים בין גורמים שונים אודות מעמדו של הכותל.

שוטר אנגלי בכותל בערך בשנת 1934

בעקבות מחאות היישוב היהודי בארץ ישראל ובעולם על תקרית בין שוטרים למתפללים שאירעה בסמוך לכותל ביום הכיפורים ה'תרפ"ט (24.09.1928), שבה נפגעו מתפללים יהודים, מינתה ממשלת בריטניה בהסכמת חבר הלאומים ועדה ל"קביעת הזכויות והתביעות השנויות במחלוקת של היהודים והמוסלמים בכותל המערבי". ועדה זו כונתה בשם "ועדת הכותל הבינלאומית".

מטעם היישוב היהודי הוקמו שתי ועדות לצורך הטיפול בענייני הכותל. הוועדות היו מורכבות מנציגים של המוסדות הלאומיים, הרבנות הראשית, ואגודת ישראל. ועדה אחת טיפלה בשאלות הכרוכות בהופעת היישוב היהודי בפני הוועדה הבינלאומית. הוועדה כללה את האישים: פרופ' דוד ילין, פרופ' שמואל קליין, יצחק בן צבי, פרופ' בן-ציון דינור, עו"ד מרדכי אליעש והרב שמואל שזורי. הוועדה השנייה טיפלה בעניין ההשגחה והפיקוח על הסדרים של הכותל המערבי. הוועדה כללה את האישים: יוסף מיוחס, הרב משה בלוי, הרב משה המאירי, הרב משה פרוש הרב רפאל קצנלנבוגן ועוד.

למעשה עוד קודם לכן היה קיים מינוי של שמשים מטעם העדה הספרדית והאשכנזית לטובת שמירת הסדרים וצורכי המתפללים בכותל. ידוע על הנושאים בתפקידים אלו כבר בשלהי המאה ה-19. ובעת דיוני ועדת הכותל נתבקשו הללו להעיד על פועלם בשנים שקדמו.

מינוי הרב יצחק אביגדור אורנשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה שנייה של היישוב היהודי קבעה למנות את הרב יצחק אביגדור אורנשטיין והגדירה את תפקידיו הבאים:

  • תפקידו להימצא בכל זמני התפילות והכנוסים ולהשגיח על הסדרים במקום.
  • לפקח על עבודת השמשים וסדור ענייני התרומות שהגיעו מהדלקת נרות ליד הכותל ושימשו לאחזקת המקום.
  • לנהל רישום ותיעוד על המקרים בעלי ערך המתרחשים במקום.
  • לעמוד בקשר עם המשטרה הנמצאת במקום, ולשמור על קשר עם שכני המקום במידת האפשר.
  • במקרים בעייתים לדווח לוועד הפועל של הוועדה.
  • כמו כן הוטלו עליו תפקידים ספרותיים לאסוף כל החומר שנכתב או נאמר בעל פה ביחס לכותל במשך הדורות
  • להיות מזכיר וועדת הכותל.

תפקידו של הרב אורנשטיין כאחראי על הכותל מטעם הרבנות הראשית והוועד הלאומי החל בשנת 1930, לאחר פרסום כל מסקנותיה של ועדת החקירה המנדטורית לחקירת מאורעות תרפ"ט הידועה גם בשם משפט הכותל.

גם הרבנות הראשית עצמה המשיכה להשגיח על המקום ולפנות אל הציבור בדבר ההתנהגות בו, כגון בב' בחשוון, תש"א, (1940), פרסמו הרבנים הראשיים יצחק אייזיק הלוי הרצוג ו בן ציון מאיר חי עוזיאל, כרוז לכלל הציבור בדבר שמירת קדושתו של המקום:

"מַה נּורָֹא הַמָּקוםֹ הַזֶּה" (בראשית כח, יז) מאז השקט הארץ (לאחר פרעות תרצ"ו-תרצ"ח), תודה לאל, הולך וגובר ושב לקדמותו זרם הנוהרים אל כותל המערבי, לחבק את אבני הקודש ולשפוך את לבם לה' מול שריד חמדתנו, "זֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" ... עם ריבוי המבקרים ועם גוונם מכל השדרות ומכל הסוגים, מוצאים אנו להזכיר ולהזהיר על מורא המקדש, שמחייבת הגישה למקום הקדוש הזה, שמעולם לא זזה שכינה הימנו, ועל חרדת הכבוד שמצבת תפארתנו מימי קדם מטילה על כולנו בעיני אלוקים ואדם... והקהל לכל סוגיו ידע נא את כל מידת האחריות שבשמירת כבוד המקום והדרת קדושתו... וה' יאזין ויקשיב לתפילת עמו, כי יבוא ינון ובית ה' נכון יהיה בהר מרום הרים במהרה בימינו, אמן.".

תחומין כרך יג, עמ' 48.

בין היתר מתאר הרב אורנשטיין ביומנו כיצד שחודש אלול, תש"ב, (1942), עשתה הממשלה הבריטית תיקונים בקיר הכותל רק "לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לא"י ובתיאום עמם ועל מנת שלא יפגעו בצורה החיצונה של הכותל"[4].

הרב אורנשטיין כיהן בתפקיד זה ותיעד את עבודתו ביומן עד נפילתו של הרובע היהודי במלחמת השחרור אשר בו גם מצא את מותו כחלל בקרבות. מאז לאורך שנות שלטון ירדן בירושלים המזרחית ועד לשחרור העיר העתיקה לא אפשרו ליהודים לבקר בכותל המערבי.

לאחר ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבועות תשכ"ז, בעקבות מלחמת ששת הימים, שערי העיר העתיקה נפתחו לתנועה חופשית של אזרחי ישראל. יותר ממאתיים אלף איש הגיעו בהתרגשות רבה אל הכותל. עקב כך נדרשו כללים וסדרים להתנהלות המקום כראוי לו מצד קדושתו וחשיבותו התרבותית. בח' בתמוז תשכ"ז, (16 ביולי 1967), חוקקה הכנסת את חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967. האחריות לכותל המערבי, סדריו, תחזוקתו וניהולו עברו מהרבנות הצבאית אל משרד הדתות בראשותו של ד"ר זרח ורהפטיג. תקנות שהותקנו מכוח חוק זה קובעות את המותר והאסור בכותל המערבי ובאזור הסמוך אליו.

רבני הכותל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, רב הכותל הראשון
  • הרב יצחק אביגדור אורנשטיין (1948-1930).
    • שמשי הכותל: רפאל מיוחס ואחריו בנו יעקב ממשפחת מיוחס מטעם העדה הספרדית. נח גלזשטיין[5] מטעם העדה האשכנזית. הנ"ל שימשו בתפקיד זה כבר משלהי המאה ה-19.
  • הרב יוסף משה שכטר היה ראשון שכיהן בתפקיד רב הכותל לאחר שחרור העיר העתיקה. מוּנה לתפקיד באוגוסט 1967.‏[6]
  • הרב מאיר יהודה גץ מוּנה בשנת 1968 למתאם ברחבת הכותל, אחר-כך מונה על ידי הרבנות הראשית לרב הכותל ויתר המקומות הקדושים מסביב להר הבית, ובשנת 1992 הרחיבה הרבנות הראשית את התפקיד לרב הכותל וכל המקומות הקדושים בארץ ישראל. כיהן בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת 1995.
  • הרב שמואל רבינוביץ מונה בשנת 1995 לרב המקומות הקדושים, ובשנת 2000 מונה גם לרב הכותל המערבי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקנות שמירה על מקומות קדושים ליהודים, תשמ"א-1981
  2. ^ בג"ץ 7326/09 יגאל הלפרסון נגד שר הדתות, הרב יעקב מרגי, ניתן ב-11.10.2009
  3. ^ לדוגמה ביקוריהם של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סגן ראש ממשלת סין, נשיא אנגולה, נשיא פולין, מבקר המדינה של אוסטריה וכיוצא בזה.
  4. ^ יומן הכותל המערבי- יצחק אביגדור אורנשטיין, עמ' 296.
  5. ^ ב-1921 שכר גזלשטיין שני חדרים ליד המבוא לרחבת הכותל והשמיש אותם לטובת בית כנסת, שבו התפללו יהודי ירושלים באופן תדיר בכל ימות השבוע , שבתות, מועדים וחגים.
  6. ^ לוח זמנים לחשיפה, באתר הקרן למורשת הכותל המערבי