צהריים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:56, 4 בנובמבר 2016

צָהֳרָיִם (נהגה צוֹהוֹרַיִים^[1]) הוא פרק זמן המציין את אמצע היום. הוא בא אחרי הבוקר ולפני הערב. הזמנים שביניהם נקראים לעתים "לפני צהריים" ו"אחרי צהריים". באופן רשמי מוגדרים הצהריים כשעה 12:00, או כחצות היום, זמן שבו השמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר ביום, אך במקומות שונים בעולם נהוג לכנות בכינוי "צהריים" פרקי זמן שונים סביב שעה זו. בישראל, שעת הצהריים לפי שעון חורף היא בערך 11:40 (12:40 בשעון קיץ), אך ההגדרה הרווחת היא כי הצהריים הם פרק הזמן בין השעה 12:00 ועד מספר שעות לאחר מכן, בהתאם לאורך היום.

הצהריים נחשבים לאמצע היום, ורוב האנשים נמצאים בשעה זו בשיא פעילותם. עם זאת, אנשים רבים נוהגים לנוח בשעות האלו.

בצהריים נוהגים לאכול ארוחת צהריים.

קיימת מסגרת חינוך הנקראת "צהרון" ובה מטפלים בילדים משעת הסיום בגני ילדים ובתי ספר עד לשובם של ההורים לביתם.

ביהדות

ערך מורחב – חצות היום (הלכה)

בצהריים נוהגים היהודים להתפלל תפילת מנחה. התפילה רמוזה בחומש בראשית, בפסוק: "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב"^[2] המרמז על תפילת מנחה, וכן בתהילים^[3] בפסוק "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי", המרמז על שלוש התפילות שחרית בבוקר, מנחה בצהרים וערבית בערב. זמן תחילת תפילת מנחה הוא ממחצית השעה אחרי חצות היום, והיא נקראת במקורות צהריים.

בתרבות הפופולרית

שירו של אברהם חלפי, "צער לך", מתחיל בשורות הבאות:

צער לך וצער לי
על כך מעידות העיניים
בואי אישה, ביום זה אוילי
לארוחת צעריים

— אברהם חלפי

בכך, חלפי השתמש במילה "צעריים" כמעיין הומופון למילה "צהריים". (זהו לא הומופון אמיתי, כיוון שאת "צהריים" מבטאים, כאמור כצוֹהוֹרַיִים).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

[1] [1]

[2] ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס"ג

[3] ספר תהילים, פרק נ"ה, פסוק י"ח

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Gustave Léonard de Jonghe - Afternoon Repose.jpg|ממוזער|מנוחת צהריים]]
-'''צָהֳרָיִם''' (נהגה צוֹהוֹרַיִים{{הערה|[http://www.safa-ivrit.org/pronounce/tsohoraim.php]}}) הוא פרק זמן המציין את אמצע ה[[יום]]. הוא בא אחרי ה[[בוקר]] ולפני ה[[ערב]]. הזמנים שביניהם נקראים לעתים "לפני צהריים" ו"אחרי צהריים". באופן רשמי מוגדרים הצהריים כשעה אמא של אילון של אליון אוהבת בולבולים, או כ'''חצות היום''', זמן שבו השמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר ביום, אך במקומות שונים בעולם נהוג לכנות בכינוי "צהריים" פרקי זמן שונים סביב שעה זו. ב[[ישראל]], שעת הצהריים לפי שעון חורף היא בערך 11:40 (12:40 ב[[שעון קיץ]]), אך ההגדרה הרווחת היא כי הצהריים הם פרק הזמן בין השעה 12:00 ועד מספר שעות לאחר מכן, בהתאם לאורך היום.
+'''צָהֳרָיִם''' (נהגה צוֹהוֹרַיִים{{הערה|[http://www.safa-ivrit.org/pronounce/tsohoraim.php]}}) הוא פרק זמן המציין את אמצע ה[[יום]]. הוא בא אחרי ה[[בוקר]] ולפני ה[[ערב]]. הזמנים שביניהם נקראים לעתים "לפני צהריים" ו"אחרי צהריים". באופן רשמי מוגדרים הצהריים כשעה 12:00, או כ'''חצות היום''', זמן שבו השמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר ביום, אך במקומות שונים בעולם נהוג לכנות בכינוי "צהריים" פרקי זמן שונים סביב שעה זו. ב[[ישראל]], שעת הצהריים לפי שעון חורף היא בערך 11:40 (12:40 ב[[שעון קיץ]]), אך ההגדרה הרווחת היא כי הצהריים הם פרק הזמן בין השעה 12:00 ועד מספר שעות לאחר מכן, בהתאם לאורך היום.
 הצהריים נחשבים לאמצע היום, ורוב האנשים נמצאים בשעה זו בשיא פעילותם. עם זאת, אנשים רבים נוהגים [[שנת צהריים|לנוח בשעות האלו]].