עמוס ברעם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:18, 17 בפברואר 2017

ברעם גדל בנתניה, למד בבית ספר ביאליק ובתיכון ע"ש טשרניחובסקי והיה בן כיתתו של צבי בר^[1].

התגייס לצה"ל ב-1954 ושירת בחיל התותחנים. במלחמת סיני שימש ממלא מקום מפקד סוללה בגדוד 403. ב-1961 מונה למפקדו הראשון של גדוד 425, גדוד תותחנים מוצנח. ב-1965 מונה לסגן מפקד גדוד 403, במלחמת ששת הימים שירת באוגדה 38 תחת פיקודו של אריאל שרון ושימש סגנו של יעקב עקנין מפקד האגד הארטילרי של האוגדה, וכמפקד מרחב ארטילרי^[2]. במלחמת ההתשה שירת כמפקד גדוד 334, גדוד מרגמות כבדות מתנייעות^[3]. במלחמת יום הכיפורים היה מפקד בית הספר לתותחנות שדה וארגן על בסיס חניכי ומדריכי בית הספר גדודים שהצטרפו ללחימה^[4]. ב-1975 מונה לקצין אג"ם של פיקוד הצפון. ב-1977 נשלח לדרום אפריקה כנספח צבאי וסייע לנשיא מרה פיליון בארגון הצבא^[5]. ב-1979 מונה לראש מטה פיקוד הצפון ובאוקטובר 1981 מונה לעוזר ראש אג"ם. בתפקידן האחרון בשירות הקבע שירת כראש מנהל הסגל, הוא נאלץ לפרוש ב-1984 בעקבות החלטה להעמידו לדין על חריגה מסמכות בנושא קידום בדרגות.^[6]

לאחר שחרורו כיהן כנספח מסחרי בסינגפור. בשנים 1989 עד 1997 כיהן במנכ"ל התאחדות הקבלנים^[7], תקופה שהתאפיינה בגל העלייה מברית המועצות.

^ צבי בר, כמו צמח בר, הוצאת משרד הביטחון, עמ' 54
^ מלחמת ששת הימים, אתר חיל התותחנים ועמותת יד התותחנים
^ הקרב על דרום לבנון, אתר חיל התותחנים ועמותת יד התותחנים
^ תא"ל (מיל') אורי מנוס, צוערי קורס קצינים במפקד הבין-דורי, ביטאון תמיד תותחן 56, מאי 2014
^ אלון ליאל, צדק שחור: המהפך הדרום־אפריקני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמ' 114
^ ראש מנהל הסגל חרג מסמכות ופורש מצה"ל, מעריב, 8 באוגוסט 1984
^ אלעזר לוין, ‏עמוס ברעם, מנכ"ל התאחדות הקבלנים הפורש, ימשיך לקבל שכר במשך שנה, באתר גלובס, 18 בדצמבר 1997

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{חייל
 |שם=עמוס ברעם
+|תמונה=
-|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}
 |כיתוב=
 |נולד=