יעקב עקנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב עקנין
אין תמונה חופשית
לידה ינואר 1928 (בן 91)
ירושלים
השתייכות Irgun.svg  אצ"ל
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19461948 (אצ"ל)
1948–1977 (צה"ל)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור לוחמי המדינה עיטור לוחמי המדינה
תפקידים אזרחיים
מנהל מינהל מקרקעי ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב עקנין (נולד בינואר 1928) הוא איש צבא ומנהל ישראלי. שירת כקצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, פיקד על אגד ארטילרי במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים ופיקד על המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקנין נולד בירושלים בן למשפחה ממוצא ס"ט, ולו שבעה אחים ואחיות. כנער התנדב לארגון ההגנה וב-1946 הצטרף לארגון האצ"ל בו זכה לכינוי "עמיאל". היה סגן מפקד גנדה שבסיסה היה בשכונת מאה שערים[1]. בין הפעולות בהן השתתף היה פיצוץ מועדון הקצינים "בית גולדשמידט" בירושלים.

לאחר הקמת צה"ל התגייס לחיל התותחנים ופתח בקריירה צבאית. הוא שימש סגן ומפקד גונדה 416, יחידת נ"ט תחת פיקוד חטיבת גולני. לאחר מכן פיקד על גדוד 402 עמו לחם במהלך מבצע חרגול. במלחמת ששת הימים פיקד על אגד ארטילרי 213 באוגדה 38, תחת פיקודו של אריאל שרון, שהשתתפה בקרב אום-כתף, בה התותחים יצרו "מסך אש מתגלגל" לפני הכוחות הנעים. לאחר המלחמה מונה למפקד התותחנים בפיקוד הצפון. ב-1968 מונה לראש מחלקת תורה ולחימה במטכ"ל ובמלחמת ההתשה פיקד על אגד ארטילרי סדיר בחצי האי סיני. במלחמת יום הכיפורים פיקד על אגד ארטילרי 214 באוגדה 143, שוב תחת פיקודו של שרון.

בספטמבר 1974 מונה למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בדרגת תת-אלוף[2]. הוא שירת בתפקיד עד אוגוסט 1977. מיד לאחר שחרורו מונה בספטמבר 1977, על ידי שרון שהיה אז שר החקלאות, למנהל מינהל מקרקעי ישראל[3]. הוא כיהן בתפקיד עד נובמבר 1980, עת נאלץ להתפטר בעקבות סכסוך עם שרון, למרות תמיכה שזכה בה ממועצת מינהל מקרקעי ישראל[4]. לאחר מכן מונה לחבר במליאת רשות השידור, שימש ראש אגף הארגון של הליכוד לקראת הבחירות לכנסת העשירית[5], ויועץ שר העבודה והרווחה לענייני ערבים. במסגרת תפקידו זה הקים מכון להכשרה מקצועית בסכנין[6]. בנוסף פעל כסוחר קרקעות ביהודה ושומרון. בין השאר היה מעורב בפרשת הקרקעות של "רמת קדרון" שנחקרה במשטרה[7][8][9]. בשנת 1986 מונה עקנין על ידי משה קצב למנהל המכון הארצי להכשרת נהגים שהוקם בשיתוף של משרד התחבורה והמועצה הלאומית למניעת תאונות וקיבל בלעדיות על כל הקורסים לרענון נהיגה של נהגים שצברו נקודות במדינת ישראל[10][11][12]. בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 1989 נמתחה ביקורת על עלות הרכב שנרכש עבור עקנין ועל כך שרוב עבודות הדפוס של המכון הארצי להכשרת נהגים נמסרו לדפוס בבעלות בנו של עקנין[13]. בעקבות הבקורת על העברת עבודות הדפוס לבית דפוס בבעלות בנו נפתחה חקירה משטרתית, עקנין הועמד לדין וזוכה[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]