'''ארגון נשות המזרחי באמריקה (MWOA - Mizrachi women Organization of America)''' הוקם תחילה כהסתדרות עצמאית של נשים בתנועת "[[המזרחי]]" בהנהגתן של [[בתיה גוטספלד|בסי גוטספלד]] ו[[אדלה גולדשטיין]] בארצות הברית. בהמשך בשנת 1934 הוכרז הארגון באופן רשמי כארגון עצמאי למען האישה הדתית לאומית בארץ ישראל. הארגון כאמור נולד מתנועת המזרחי העולמית וחולק עמו את האידאולוגיה שלו. מטרותיו הוגדרו בשנת 1936 כ"בניינה מחדש" של ארץ ישראל ברוח היהדות המסורתית (אורתודוקסית), תמיכה בכל מפעלי מזרחי ביישוב היהודי בארץ ישראל, ב[[קרן קיימת לישראל|קרן הקיימת]] וב[[קרן היסוד]]. הארגון פעל בשתי זירות עיקריות: בארצות הברית בתחום הרוחני ובארץ ישראל בתחום המעשי לנתינת אפשרות של חינוך מקצועי לנערה הדתית בארץ ישראל. בתנועה שירתו נשים באופן עצמאי. עם הקמת התנועה עשו בעיקר עבור נשים, צעירות ובנות בארץ ישראל, אך בסופו של דבר פעלו להקמת מוסדות חינוך עבור שני המינים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=B. Round Shargal|שם="Never a Rubber stamp: Bessie Gotsfeld, founder of Mizrachi women of America", American Jewish Womern and the Zionist Enterprise, S' Reinharz and M' A. Raider (eds|מו"ל=), Brandeis University Press, Waltham Massachusetts, pp 75.|שנת הוצאה=}}}}.לימים הארגון התפצל לשני ארגונים מוכרים: "[[אמי"ת]]", רשת בתי חינוך תורניים-טכנולוגיים ברוח הציונות הדתית ו "[[אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית|אמונה]]", תנועת האישה הדתית לאומית{{מקור}}.
'''ארגון נשות המזרחי באמריקה (MWOA - Mizrachi women Organization of America)''' הוקם תחילה כהסתדרות עצמאית של נשים בתנועת "[[המזרחי]]" בהנהגתן של [[בתיה גוטספלד|בסי גוטספלד]] ו[[אדלה גולדשטיין]] בארצות הברית. בהמשך בשנת 1934 הוכרז הארגון באופן רשמי כארגון עצמאי למען האישה הדתית לאומית בארץ ישראל. הארגון כאמור נולד מתנועת המזרחי העולמית וחולק עמו את האידאולוגיה שלו. מטרותיו הוגדרו בשנת 1936 כ"בניינה מחדש" של ארץ ישראל ברוח היהדות המסורתית (אורתודוקסית), תמיכה בכל מפעלי מזרחי ביישוב היהודי בארץ ישראל, ב[[קרן קיימת לישראל|קרן הקיימת]] וב[[קרן היסוד]]. הארגון פעל בשתי זירות עיקריות: בארצות הברית בתחום הרוחני ובארץ ישראל בתחום המעשי לנתינת אפשרות של חינוך מקצועי לנערה הדתית בארץ ישראל. בתנועה שירתו נשים באופן עצמאי. עם הקמת התנועה עשו בעיקר עבור נשים, צעירות ובנות בארץ ישראל, אך בסופו של דבר פעלו להקמת מוסדות חינוך עבור שני המינים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=B. Round Shargal|שם="Never a Rubber stamp: Bessie Gotsfeld, founder of Mizrachi women of America", American Jewish Womern and the Zionist Enterprise, S' Reinharz and M' A. Raider (eds|מו"ל=), Brandeis University Press, Waltham Massachusetts, pp 75.|שנת הוצאה=}}}}
== ערב הקמת הארגון "נשות המזרחי" באמריקה ==
== ערב הקמת הארגון "נשות המזרחי" באמריקה ==
תנועת המזרחי נוסדה בשנת 1902 כתנועה דתית לאומית במסגרת ההסתדרות הציונית ושירתה את המעמד הבורגני-דתי. בשנת 1918, קראה תנועת "המזרחי" לכלל הציבור ללא הבדלי מין לעזור בבניית היישוב היהודי בארץ ישראל להצטרף לתנועה, הן גברים והן נשים. זו הייתה פריצת דרך, בחברה הדתית, השמרנית והפטריאכלית אשר באופן גלוי קראה לנשים לקחת חלק. בשנת 1919 דנו במעמד האישה בתנועה, והוחלט לקבל את הנשים כחברות שוות זכויות בתנועה, ואף לפעול לייסוד אגודות נשים מתוך התנועה במטרה לעסוק בתרבות וחינוך הבנות על מנת למשוך אותן לרעיון הדתי-לאומי. לכאורה, היו הנשים כשוות בין שווים אך למעשה נשארו כאגודת נשים ולא לקחו חלק בעשייה החברתית- פוליטית בתנועה. זו נשארה גברית. בשדה זה הובעה התנגדות נחרצת לפעילות ציבורית ופוליטית של נשים מצד הגברים.
תנועת המזרחי נוסדה בשנת 1902 כתנועה דתית לאומית במסגרת ההסתדרות הציונית ושירתה את המעמד הבורגני-דתי. בשנת 1918, קראה תנועת "המזרחי" לכלל הציבור ללא הבדלי מין לעזור בבניית היישוב היהודי בארץ ישראל להצטרף לתנועה, הן גברים והן נשים. זו הייתה פריצת דרך, בחברה הדתית, השמרנית והפטריאכלית אשר באופן גלוי קראה לנשים לקחת חלק. בשנת 1919 דנו במעמד האישה בתנועה, והוחלט לקבל את הנשים כחברות שוות זכויות בתנועה, ואף לפעול לייסוד אגודות נשים מתוך התנועה במטרה לעסוק בתרבות וחינוך הבנות על מנת למשוך אותן לרעיון הדתי-לאומי. לכאורה, היו הנשים כשוות בין שווים אך למעשה נשארו כאגודת נשים ולא לקחו חלק בעשייה החברתית- פוליטית בתנועה. זו נשארה גברית. בשדה זה הובעה התנגדות נחרצת לפעילות ציבורית ופוליטית של נשים מצד הגברים.
שורה 10:
שורה 11:
=== נשות מזרחי באמריקה מול ארגון המזרחי ===
=== נשות מזרחי באמריקה מול ארגון המזרחי ===
בהסתדרות המזרחי תמכו הגברים בהתארגנות הנשים משיקולים מעשיים: השקיע המזרחי בארץ את כל מרצו בחינוך וסבר כי אין החינוך יכול להצליח אם אין לו המשך מחוץ לשעות ההוראה, למטרה זו נחוצות נשים. עם זאת, הנשים תהו לגבי מידת הערכת הגברים לגבי רמת פעילותן ותרומתן לתנועה. ארגון נשות המזרחי נוסד על בסיס האמונה ביכולתה של האישה בכלל וביכולתה להרים תרומה נשית ייחודית לתנועה הציונית בכלל ולבניית היישוב בפרט. לצד הרצון לקבל תמיכה מתנועת המזרחי, פעילותן של הנשים הביאה להעצמה נשית ועצמאית גם בניגוד לעמדת התנועה, נשות המזרחי ראו לא רק את טובת התנועה במרכז, כי אם גם את טובת הנשים. הן קבעו כי המוסדות העומדים תחת חסותן ופיקוחן הן רכושן ולא רכוש המזרחי.
בהסתדרות המזרחי תמכו הגברים בהתארגנות הנשים משיקולים מעשיים: השקיע המזרחי בארץ את כל מרצו בחינוך וסבר כי אין החינוך יכול להצליח אם אין לו המשך מחוץ לשעות ההוראה, למטרה זו נחוצות נשים. עם זאת, הנשים ההו לגבי מידת הערכת הגברים לגבי רמת פעילותן ותרומתן לתנועה. ארגון נשות המזרחי נוסד על בסיס האמונה ביכולתה של האישה בכלל וביכולתה להרים תרומה נשית ייחודית לתנועה הציונית בכלל ולבניית היישוב בפרט. לצד הרצון לקבל תמיכה מתנועת המזרחי, פעילותן של הנשים הביאה להעצמה נשית ועצמאית גם בניגוד לעמדת התנועה, נשות המזרחי ראו לא רק את טובת התנועה במרכז, כי אם גם את טובת הנשים. הן קבעו כי המוסדות העומדים תחת חסותן ופיקוחן הן רכושן ולא רכוש המזרחי.
== חזון ומטרות הארגון ==
== חזון ומטרות הארגון ==
שורה 34:
שורה 35:
נשי המזרחי באמריקה סייעו למימון קליטתם של ילדים רבים בקיבוצים דתיים וכן בשנת 1945 היה תקציב עליית הנוער של נשות מזרחי הסעיף הגדול ביותר בתקציב הארגון{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מירה קצבורג-יונגמן|שם=בין דת לאום וארץ: המאבק על הזהות היהודית בעת החדשה, עמ': 119-134|מו"ל=אוניברסיטת אריאל בשומרון|שנת הוצאה=2014}}}}.
נשי המזרחי באמריקה סייעו למימון קליטתם של ילדים רבים בקיבוצים דתיים וכן בשנת 1945 היה תקציב עליית הנוער של נשות מזרחי הסעיף הגדול ביותר בתקציב הארגון{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מירה קצבורג-יונגמן|שם=בין דת לאום וארץ: המאבק על הזהות היהודית בעת החדשה, עמ': 119-134|מו"ל=אוניברסיטת אריאל בשומרון|שנת הוצאה=2014}}}}.
[[קובץ:Dormitories 2.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[בית צעירות מזרחי]] שהוקם על ידי ארגון נשות מזרחי אמריקה]]
[[קובץ:Dormitories 2.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[בית צעירות מזרחי]] שהוקם על ידי ארגון נשות מזרחי אמריקה]]
== נשות מזרחי בארץ ישראל 1918 ==
[[קובץ:Dormitories 2.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[בית צעירות מזרחי]] שהוקם על ידי ארגון נשות מזרחי אמריקה]]
במקביל לפעילות האמריקאית הענפה, קמה בישראל "הסתדרות נשות מזרחי בארץ ישראל" עם תום [[מלחמת העולם הראשונה]], ללא מעורבותן הישירה של נשות מזרחי באמריקה, אך עם תמיכתן, בשונה מארגוני נשים אחרים כמו [[ויצו|ויצ"ו]] והדסה שקמו כארגוני נשים בחו"ל והחליטו על הקמה או אימוץ שלוחה בארץ. הסתדרות נשות מזרחי בארץ ישראל הייתה לחלק בלתי נפרד מארגון "המזרחי" והזדהתה לחלוטין עם "ארגון הגברים", בהתאם לדבריה של הינדה אוסטרובסקי (המאירי) אשר הייתה למנהיגת ההסתדרות הנשית: {{ציטוטון|אנחנו הנשים במושבה, נכנסות לאגודה המזרחי הציונית ונעבוד שכם אחד יחד עם האנשים לטובת בנין האומה על פי התורה והדת}}{{הערה|דבריה של הינדה אוטובסקי באספתו הראשונה של הסתדרות נשי מזרחי בארץ ישראל בא' באב תרע"ח (10.7.1918) מתוך: לילך,רוזנברג פרידמן, "שורשיו של ארגון נשים ציוניות-דתיות "אמונה"-סקירה היסטורית", ''מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה,'' עורכת לילך רוזנברג פרידמן, ירושלים 2006 עמ': 16.}}.'''''
עוד הצהירו הנשים בארץ ישראל: {{ציטוטון|שאיפת הסתדרותינו היא אותה השאיפה של המזרחי העולמי: לכונן את קיומנו בארצנו על יסוד תורתנו הכתובה והמסורה... תעודתנו היא לעבוד בעד קיום קודשי ישראל וחיזוק רוח היהדות בין אמהות העם ובנותיו, חובתנו היא: לעורר גם בלבן את אהבת העם, התורה והארץ, כדי שתעזורנה גם הן להגשמתה של המגמה 'המזרחית': תחיית עם ישראל בארץ ישראל על פי תורת ישראל}}{{הערה| מדבריה של לאה זליגר, מתוך: לילך,רוזנברג פרידמן, "שורשיו של ארגון נשים ציוניות-דתיות "אמונה"-סקירה היסטורית", ''מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה,'' עורכת לילך רוזנברג פרידמן, ירושלים 2006 עמ': 16. }}''
לצד שיתופי הפעולה, היו גם חילוקי דעות בין נשי מזרחי באמריקה לבין הארגונים בארץ, בייחוד ביניהן לבין תנועת [[הפועל המזרחי-המזרחי|הפועל מזרחי]]. הסכסוכים היו בעיקר על רקע כספי. "נשות המזרחי" פעלו בהתאם לשאיפותיהן ובישיבות הרבות בלטה עצמאותן ואי כפיפותן לתנועה הגברית, בד בבד עם נכונות לפעול לשביעות רצונם של הארגונים בארץ{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.gendersite.org.il/women-encyclopedia/|כותרת=נשים על המפה – ערכים אנציקלופדיים|אתר=האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2016-04-23}}}}.
בשנת 1940, הוקם ארגון "אמן"- "מרכז ארגוני נשי מזרחי בארץ ישראל" בעזרתה של הרבנית [[שרה הרצוג]]. הארגון קם על מנת לאחד כוחות ולכלול את כל הקבוצות והמוסדות של הנשים הדתיות "מזרחיות" בארץ וכן את בסי גוטספלד שהייתה בזמן זה לנציגת נשי מזרחי מאמריקה, כאשר היה כבר לארגון עצמאי ונפרד מ"[[תנועת המזרחי]]". לאחר קום המדינה התאחד ארגון "אמן" גם עם ארגון נשות מזרחי באמריקה, [[ארגון הפועלות של הפועל המזרחי|פועלות המזרחי]] והסתדרות נשות מזרחי בארץ ישראל{{הערה|כמו כן, היו חילוקי דעות בין ארגון נשות המזרחי לבין פועלות המזרחי על רקע תפיסתם המגדרית של האישה בכלל והאישה הדתייה בפרט וכן תפקידה בבניין הארץ. על פועלות המזרחי ויחסן עם נשות המזרחי ניתן לקרוא בספרה של לילך רוזנברג פרידמן: לילך, רוזנברג פרידמן ''מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב,'' הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2005, עמ': 80-83.}}.
== פיצול הארגון ==
בשנת 1981 התפצל הארגון "אמן" לשני ארגונים: [[אמי"ת]] ו[[אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית|אמונה]]{{מקור}}:
אמי"ת - מדינת ישראל הכירה באמ"ית כרשת הרשמית של בתי ספר בעלי החינוך הדתי טכנולוגי בארץ. כיום, רשת בתי הספר הדתי-ציוני של אמ"ית המוביל לחינוך טכנולוגי, פועלת בתמיכתה הרבה של נשות אמי"ת בארצות הברית{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.amit.org.il/Pages/default.aspx|כותרת=ארגון אמי"ת|אתר=|תאריך=}}}}.
אמונה - משמש כארגון הפועל למען קידום מעמד האישה ולחיזוק המשפחה הדתית בישראל, לחינוך ולרווחת הקהילה תוך חיזוק אופייה היהודי והציוני של המדינה. פעילות הארגון לוקחת חלק בתחומי החינוך והרווחה, מפעלי התנדבות, חסד ועשייה חברתית ותרבותית מתוך אמונה בכוחן של נשים ציוניות- דתיות הלוקחות חלק פעיל בחברה כמו גם חלק בבניין המשפחה היהודית.
מפי הרבנית [[שרה הרצוג]], ממייסדות תנועת "אמונה" בארץ, כתבה ביומנה: {{ציטוטון|מקצוע, עצמאות כלכלית, השכלה רחבה-הם צורך השעה של האישה בישראל, ואין בהם לסתור את "כבודה בת מלך פנימה". קידום האישה בימינו- הוא כורח המתחייב מן העובדה שאישה דתית היא מעורבת, מעורה ומשמיעה קולה. חלילה מלחשוב שתפקידה מצטמצם כעקרת בית. חלפו הימים בהם ישבה אישה בחיבוק ידיים והסתפקה בתפקידים היומיומיים}}{{הערה|[1] מתוך יומנה של הרבנית שרה הרצוג, מתוך: לילך,רוזנברג פרידמן, "שורשיו של ארגון נשים ציוניות-דתיות "אמונה"-סקירה היסטורית", ''מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה,'' עורכת לילך רוזנברג פרידמן, ירושלים 2006 עמ':13. }}''
נשות המזרחי באמריקה פעלו בשיתוף פעולה עם [[ארגון נשי מזרחי בארץ ישראל]], בין השאר בהקמת ותפעול [[בית צעירות מזרחי]]. לצד שיתופי הפעולה, היו גם חילוקי דעות בין נשי מזרחי באמריקה לבין הארגונים בארץ, בייחוד ביניהן לבין תנועת [[הפועל המזרחי-המזרחי|הפועל מזרחי]]. הסכסוכים היו בעיקר על רקע כספי. "נשות המזרחי" פעלו בהתאם לשאיפותיהן ובישיבות הרבות בלטה עצמאותן ואי כפיפותן לתנועה הגברית, בד בבד עם נכונות לפעול לשביעות רצונם של הארגונים בארץ{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.gendersite.org.il/women-encyclopedia/|כותרת=נשים על המפה – ערכים אנציקלופדיים|אתר=האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2016-04-23}}}}. {{הערה|כמו כן, היו חילוקי דעות בין ארגון נשות המזרחי לבין פועלות המזרחי על רקע תפיסתם המגדרית של האישה בכלל והאישה הדתייה בפרט וכן תפקידה בבניין הארץ. על פועלות המזרחי ויחסן עם נשות המזרחי ניתן לקרוא בספרה של לילך רוזנברג פרידמן: לילך, רוזנברג פרידמן ''מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב,'' הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2005, עמ': 80-83.}}.
שני הארגונים הנוכחים קיימים ופועלים כיום בישראל ולהם ארגון מקביל שותף ומסייע בארצות הברית.
== אחרית דבר ==
== אחרית דבר ==
שורה 64:
שורה 49:
*לילך רוזנברג-פרידמן,'''מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופה היישוב''', [[יד יצחק בן צבי]], ירושלים, 2005.
*לילך רוזנברג-פרידמן,'''מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופה היישוב''', [[יד יצחק בן צבי]], ירושלים, 2005.
*לילך רוזנברג-פרידמן, '''מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה''', ירושלים, 2006.
*לילך רוזנברג-פרידמן, '''מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה''', ירושלים, 2006.
*לילך רוזנברג-פרידמן, המאמר "שמרנות פורצת דרך: לדמותן של מנהיגות ציוניות-דתיות בתקופת היישוב," '''מגדר בישראל''': הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון, כר' א': 409–438, 2011
*לילך רוזנברג-פרידמן, המאמר "שמרנות פורצת דרך: לדמותן של מנהיגות ציוניות-דתיות בתקופת היישוב," '''מגדר בישראל''': הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון, כר' א': 409–438, 2011
*"נשים סוללות דרך: על נשים פורצות דרך בתקופת היישוב והמדינה", מאמרה של לילך רוזנברג פרידמן. (אונליין)
*"נשים סוללות דרך: על נשים פורצות דרך בתקופת היישוב והמדינה", מאמרה של לילך רוזנברג פרידמן. (אונליין)
<div style="direction: ltr;">
<div style="direction: ltr;">
שורה 80:
שורה 65:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:ציונות דתית: אנשי תנועת המזרחי]]
[[קטגוריה:ציונות דתית: אנשי תנועת המזרחי]]
[[קטגוריה:ארגונים יהודיים]]
[[קטגוריה:ארגונים יהודיים]]
גרסה מ־10:00, 28 ביולי 2017
ארגון נשות המזרחי באמריקה (MWOA - Mizrachi women Organization of America) הוקם תחילה כהסתדרות עצמאית של נשים בתנועת "המזרחי" בהנהגתן של בסי גוטספלד ואדלה גולדשטיין בארצות הברית. בהמשך בשנת 1934 הוכרז הארגון באופן רשמי כארגון עצמאי למען האישה הדתית לאומית בארץ ישראל. הארגון כאמור נולד מתנועת המזרחי העולמית וחולק עמו את האידאולוגיה שלו. מטרותיו הוגדרו בשנת 1936 כ"בניינה מחדש" של ארץ ישראל ברוח היהדות המסורתית (אורתודוקסית), תמיכה בכל מפעלי מזרחי ביישוב היהודי בארץ ישראל, בקרן הקיימת ובקרן היסוד. הארגון פעל בשתי זירות עיקריות: בארצות הברית בתחום הרוחני ובארץ ישראל בתחום המעשי לנתינת אפשרות של חינוך מקצועי לנערה הדתית בארץ ישראל. בתנועה שירתו נשים באופן עצמאי. עם הקמת התנועה עשו בעיקר עבור נשים, צעירות ובנות בארץ ישראל, אך בסופו של דבר פעלו להקמת מוסדות חינוך עבור שני המינים.[1]
ערב הקמת הארגון "נשות המזרחי" באמריקה
תנועת המזרחי נוסדה בשנת 1902 כתנועה דתית לאומית במסגרת ההסתדרות הציונית ושירתה את המעמד הבורגני-דתי. בשנת 1918, קראה תנועת "המזרחי" לכלל הציבור ללא הבדלי מין לעזור בבניית היישוב היהודי בארץ ישראל להצטרף לתנועה, הן גברים והן נשים. זו הייתה פריצת דרך, בחברה הדתית, השמרנית והפטריאכלית אשר באופן גלוי קראה לנשים לקחת חלק. בשנת 1919 דנו במעמד האישה בתנועה, והוחלט לקבל את הנשים כחברות שוות זכויות בתנועה, ואף לפעול לייסוד אגודות נשים מתוך התנועה במטרה לעסוק בתרבות וחינוך הבנות על מנת למשוך אותן לרעיון הדתי-לאומי. לכאורה, היו הנשים כשוות בין שווים אך למעשה נשארו כאגודת נשים ולא לקחו חלק בעשייה החברתית- פוליטית בתנועה. זו נשארה גברית. בשדה זה הובעה התנגדות נחרצת לפעילות ציבורית ופוליטית של נשים מצד הגברים.
היסטוריה
הרב ברלין. לימים בר- אילן
נשות תנועת המזרחי בארצות הברית, אשר התגייסו לתנועה מתוך הרעיון הציוני לעזור בבניית היישוב בארץ ישראל, גייסו כספים למען ארגון "המזרחי" בהנהגת הגברים. התנועה ביקשה בעיקר לתרום את הכסף לישיבות בארץ ישראל ולבית הספר הדתי ביפו-"תחכמוני". בסי גוטספלד, בת למשפחה ארתודוכסית מגליציה הייתה למנהיגת הנשים המגייסות כספים. בעקבות הצעתו של הרב ברלין, התנדבה בסי בארגון כמגייסת כספים עבור "המזרחי" למען הקמת בתי כנסת וישיבות בארץ ישראל. ערב אחד, כאשר התכנסו הנשים עם הרב יהודה לייב הכהן פישמן, שהיה לאחד ממנהיגי תנועת "המזרחי", הודה הרב לנשים על עבודתן המסורת בגיוס הכספים וביקש את הכסף, אך באותו הרגע, גוטספלד בישרה לרב כי הנשים יחליטו ביניהן לאן הן רוצות לתרום את הכסף ויודיעו לו במהרה. נקודה זו הייתה לנקודת מפנה בתנועה כיון שנשים מעולם לא לקחו חלק בהחלטה לאן לתרום את הכסף, אך מעתה והלאה בצורה הדרגתית, הפכו הנשים מאך ורק מגייסות כספים, גם למקבלות החלטות. בסי ביקרה בארץ ישראל במשך שישה חודשים וניסתה למצוא פרויקט להשקעת הכסף המגויס בחברה הדתית. היא התרשמה מהחינוך הציוני-דתי שקיבלו בנים, אבל התאכזבה מאוד מהחינוך שקיבלו בנות, שכאשר הן מסיימות את בית הספר הן חוזרות לביתן ועוסקות במקצועות מסורתיים. בסי, בתור תלמידת גימנסיה האמינה כי לנערות דתיות מגיע יותר. עם שובה לארצות הברית, החליטו נשות מזרחי להקים בתי ספר לבנות דתיות בארץ ישראל. במקביל הארגון גדל ויותר נשים דתיות החליטו להיות פעילות.
ארגון נשות המזרחי באמריקה נוסדה בקליבלנד בשנת 1925, בידי בסי (בתיה) גוטספלד כקבוצת נשים הפועלת באופן עצמאי אך עדיין נמצאת תחת ארגון "המזרחי". בשנת 1934 נפרד הארגון באופן רשמי מ"תנועת המזרחי".
נשות מזרחי באמריקה מול ארגון המזרחי
בהסתדרות המזרחי תמכו הגברים בהתארגנות הנשים משיקולים מעשיים: השקיע המזרחי בארץ את כל מרצו בחינוך וסבר כי אין החינוך יכול להצליח אם אין לו המשך מחוץ לשעות ההוראה, למטרה זו נחוצות נשים. עם זאת, הנשים ההו לגבי מידת הערכת הגברים לגבי רמת פעילותן ותרומתן לתנועה. ארגון נשות המזרחי נוסד על בסיס האמונה ביכולתה של האישה בכלל וביכולתה להרים תרומה נשית ייחודית לתנועה הציונית בכלל ולבניית היישוב בפרט. לצד הרצון לקבל תמיכה מתנועת המזרחי, פעילותן של הנשים הביאה להעצמה נשית ועצמאית גם בניגוד לעמדת התנועה, נשות המזרחי ראו לא רק את טובת התנועה במרכז, כי אם גם את טובת הנשים. הן קבעו כי המוסדות העומדים תחת חסותן ופיקוחן הן רכושן ולא רכוש המזרחי.
חזון ומטרות הארגון
עם הגדרת הארגון כעצמאי, הגדירו לעצמן הנשים חזון ומטרות ברורות אשר בין היתר נשענו על ערכיו של ארגון "המזרחי" עוד מבית: "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל" ומטרותיו העיקריות היו:
סיוע בבנין הבית הלאומי בארץ ישראל ברוח התורה ועל פי אידאולוגיית תנועת "המזרחי", (רוח ציונית דתית).
תמיכה בכל מפעלי מזרחי ביישוב.
לכונן את קיום העם היהודי בארץ ישראל על יסודות תורת ישראל
פיתוח חינוך ציוני דתי לנערה הדתית בארץ ישראל- היבט נשי מובהק.
פיתוח חינוך נשים ברוח המזרחי: חיזוק הרוח היהודית של הבנות הדתיות בישראל, לעורר בלב הנערות הדתיות את אהבת העם והארץ.
השתתפות הנשים בעבודות עזרה סוציאלית וסיוע לנשים בארץ ישראל.
בית צעירות מזרחי בירושלים, כיום חלק מרשת אמי"ת
פעילות הארגון בארץ ישראל
מטרתן העיקרית של נשות מזרחי בתחום היישוב והחינוך הייתה לקלוט נערות דתיות ולהעניק להן מסגרת חינוכית דתית, בה יתחנכו לערכים דתיים מסורתיים וציוניים, כמו כן, ילמדו חינוך מקצועי לצד לימודי קודש ויהיו מעורבות בחיי הציבור. עם זאת, המציאות הנוראה של עליית המפלגה הנאצית לשלטון ופריצת מלחמת העולם השנייה, שינתה את מטרתן זו והפכה את מוסדות החינוך לבנות, למוסדות קליטת נוער פליט מאירופה, בנים ובנות בלי הבדלים דתיים, ביניהם ילדי טהרן וילדי עליית הנוער.
מ-1924 ועד הקמת המדינה הוקמו פרויקטים שונים בסיוע נשות המזרחי באמריקה:
ב-1933, הקימו את בית צעירות מזרחי בירושלים (BZM: היה הראשון לקלוט בשנת 1934 נערות עולות)כפר בתיה, אוקטובר 1947ב-1936 הקימו את הארגון בתי ספר מקצועיים לבנות דתיות בתל אביב ובחיפה.
ב-1938, הקימו את בית צעירות מזרחי השני, בתל אביב. על פי התוכנית המקורית היה אמור הבניין לשמש 'בית חלוצות', אולם בשל הדרישה הפך למרכז לעליית הנוער. המקום שימש למרכז קהילתי עבור צעירים דתיים שהגיעו מאירופה. אנשי הקהילה ותלמידים הוזמנו להרצאות וקונצרטים במקום.
הקימו מעונות יום שנועדו לאפשר לנשים דתיות לצאת לשוק העבודה.
הקימו את מוסד 'עלייה' על יד פתח תקווה ומוסד הילדים 'רענן' על יד בני ברק.
ב-1947 הקימו הנשים את כפר בתיה, ליד רעננה, אשר נועד להיות כפר ילדים המכשיר חניכים וחניכות לעבודת אדמה בארץ ישראל. הכפר קרוי על שמה של בסי גוטספלד, מנהיגת התנועה אשר ראתה את המוסד כמקום המחויב לתלמידים, לאדמת ארץ ישראל ולתורת ישראל.
נשי המזרחי באמריקה סייעו למימון קליטתם של ילדים רבים בקיבוצים דתיים וכן בשנת 1945 היה תקציב עליית הנוער של נשות מזרחי הסעיף הגדול ביותר בתקציב הארגון[2].
נשות המזרחי באמריקה פעלו בשיתוף פעולה עם ארגון נשי מזרחי בארץ ישראל, בין השאר בהקמת ותפעול בית צעירות מזרחי. לצד שיתופי הפעולה, היו גם חילוקי דעות בין נשי מזרחי באמריקה לבין הארגונים בארץ, בייחוד ביניהן לבין תנועת הפועל מזרחי. הסכסוכים היו בעיקר על רקע כספי. "נשות המזרחי" פעלו בהתאם לשאיפותיהן ובישיבות הרבות בלטה עצמאותן ואי כפיפותן לתנועה הגברית, בד בבד עם נכונות לפעול לשביעות רצונם של הארגונים בארץ[3]. [4].
אחרית דבר
בסי גוטספלד ונשות מזרחי באשר הן השקיעו את כל כוחם בבניית חזון חינוכי לבנות ובנים בארץ ישראל ועל כן, היה הארגון הנשי הרבה יותר יעיל מהארגון הגברי במובנים רבים: כמות מוסדות החינוך, מחויבותם האישית של הלוקחים חלק במלאכה והתוצאות בשטח. "נשות המזרחי", תרמו רבות להקמת היישוב היהודי ואחר כך למדינת ישראל, אולם המחקר טוען כי התרומה הייתה הדדית: ההזדקקות של המדינה שבדרך לעזרתם של ארגונים יהודים בארצות הברית הביאה לתמיכה בקהילות היהודיות שם ולצמיחה משותפת של שתי הקהילות היהודיות הגדולות ביותר[5]. על כן, נשות מזרחי לוקחות חלק בפסיפס הרחב בקשר ההדדי בין הקהילה היהודית בארצות הברית והקהילה היהודית בארץ ישראל וכן בתרומה הגדולה של יהדות ארצות הברית לבניית היישוב.
לילך רוזנברג-פרידמן,מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופה היישוב, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2005.
לילך רוזנברג-פרידמן, מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה, ירושלים, 2006.
לילך רוזנברג-פרידמן, המאמר "שמרנות פורצת דרך: לדמותן של מנהיגות ציוניות-דתיות בתקופת היישוב," מגדר בישראל: הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון, כר' א': 409–438, 2011
"נשים סוללות דרך: על נשים פורצות דרך בתקופת היישוב והמדינה", מאמרה של לילך רוזנברג פרידמן. (אונליין)
Bonim-wolf R', "feamale leadership in the American Jewish community: Bessie Gotsfeld and the Mizrachi women's organization of America, conservativ Judaism, Vol 63, No 1, (2011) pp 109-111 (review)
Round Shargel, B', "American Jewish women in Palestine: Bessie Gotsfeld, Henrietta szold, and the Zionist Enterprise", American Jewish history, Vol.90, No. 2 (June 2002), pp 141-160
Round Shargel, B', "Never a Rubber stamp: Bessie Goltsfeld, founder of Mizrachi women of America", American Jewish women and the Zionist Enterprise. S' Reinharz and M' A. Raider (eds), Brandeis University Press Waltham Massachusetts, pp 75-88.
Round Shargel, B', Feamale leadership in the American Jewish community: Bessie Gotsfeld and the Mizrachi Women Organization of America, University press of America, Maryland, 2007.
^B. Round Shargal, "Never a Rubber stamp: Bessie Gotsfeld, founder of Mizrachi women of America", American Jewish Womern and the Zionist Enterprise, S' Reinharz and M' A. Raider (eds, ), Brandeis University Press, Waltham Massachusetts, pp 75.
^מירה קצבורג-יונגמן, בין דת לאום וארץ: המאבק על הזהות היהודית בעת החדשה, עמ': 119-134, אוניברסיטת אריאל בשומרון, 2014
^כמו כן, היו חילוקי דעות בין ארגון נשות המזרחי לבין פועלות המזרחי על רקע תפיסתם המגדרית של האישה בכלל והאישה הדתייה בפרט וכן תפקידה בבניין הארץ. על פועלות המזרחי ויחסן עם נשות המזרחי ניתן לקרוא בספרה של לילך רוזנברג פרידמן: לילך, רוזנברג פרידמן מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2005, עמ': 80-83.
^Shargel, Baila Round (ביוני 2002). "American Jewish Women in Palestine: Bessie Gotsfeld, Henrietta Szold, and Zionist Enterprise". American Jewish History. 90(2): 159. {{cite journal}}: (עזרה)
.jpg)
