לדלג לתוכן

הבחירות הכלליות באוגנדה 2011 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקי4800 (שיחה | תרומות)
מ ויקי4800 העביר את הדף הבחירות לנשיאות אוגנדה 2011 לשם הבחירות הכלליות באוגנדה 2011: ראו דיון בדף השיחה של הבחירות הכלליות באוגנדה 2021
ויקי4800 (שיחה | תרומות)
שורה 13: שורה 13:
| צבע2 = blue
| צבע2 = blue
}}
}}
'''הבחירות לנשיאות אוגנדה''' התקיימו ב[[אוגנדה]] ב־[[18 בפברואר]] [[2011]]. הנשיא המכהן [[יוורי מוסווני]] מ[[תנועת ההתנגדות הלאומית|התנועה להתנגדות הלאומית]] {{אנ|National Resistance Movement}} (NRM) נבחר בפעם השלישית ברציפות, לאחר שהיה בשלטון מאז [[1986]]. מפלגת ה-NRM זכתה גם ב-263 מתוך 375 המושבים ב[[הפרלמנט של אוגנדה|פרלמנט]] {{אנ|Parliament of Uganda}}.
'''הבחירות הכלליות''' התקיימו ב[[אוגנדה]] ב־[[18 בפברואר]] [[2011]]. הנשיא המכהן [[יוורי מוסווני]] מ[[תנועת ההתנגדות הלאומית|התנועה להתנגדות הלאומית]] {{אנ|National Resistance Movement}} (NRM) נבחר בפעם השלישית ברציפות, לאחר שהיה בשלטון מאז [[1986]]. מפלגת ה-NRM זכתה גם ב-263 מתוך 375 המושבים ב[[הפרלמנט של אוגנדה|פרלמנט]] {{אנ|Parliament of Uganda}}.


== רקע כללי ==
== רקע כללי ==

גרסה מ־13:12, 17 בינואר 2021

‹ הבחירות לנשיאות אוגנדה 2006 אוגנדהאוגנדה הבחירות לנשיאות אוגנדה 2016 ›
הבחירות הכלליות באוגנדה 2011
18 בפברואר 2011

 
מועמד יוורי מוסווני קיזה בסיג'ה
מפלגה התנועה להתנגדות הלאומית הפורום לשינוי דמוקרטי

הבחירות הכלליות התקיימו באוגנדה ב־18 בפברואר 2011. הנשיא המכהן יוורי מוסווני מהתנועה להתנגדות הלאומית (אנ') (NRM) נבחר בפעם השלישית ברציפות, לאחר שהיה בשלטון מאז 1986. מפלגת ה-NRM זכתה גם ב-263 מתוך 375 המושבים בפרלמנט (אנ').

רקע כללי

מוסווני, בעבר המפקד של ארגון הגרילה צבא ההתנגדות של האל, וקיזה בסיג'ה עמדו זה מול זה בפעם השלישית, לאחר שבסיג'יה הובס על ידי מוסווני בבחירות 2001 ובבחירות 2006.

קמפיין

שמונה מועמדים התמודדו בבחירות לנשיאות,[1] ואילו בסך הכל 1,713 מועמדים התמודדו בבחירות לפרלמנט: 443 למושבים המיועדים לנשים ו-1,270 לשאר המושבים.[2] מפלגת NRM התמודדה על כל מושב בחירות, והגישה בסך הכל 364 מועמדים; הפורום לשינוי דמוקרטי (אנ') הגישה 288 מתמודדים; הקונגרס העממי באוגנדה (אנ') הגישה 135 מתמודדים; המפלגה הדמוקרטית (אנ') הגישה 120 מתמודדים; הברית הפדרלית באוגנדה הגישה 66 מתמודדים; המפלגה הפרוגרסיבית העממית (אנ') הגישה 33 מתמודדים; מפלגת הפיתוח העממית הגישה 18 מתמודדים.[3]

תוצאות

נשיא

מועמד מפלגה הצבעות %
יוורי מוסווני תנועת ההתנגדות הלאומית 5,428,369 68.38
קיזה בסיג'ה הפורום לשינוי דמוקרטי 2,064,963 26.01
נורברט מאו המפלגה דמוקרטית 147,917 1.86
אולארה אוטונו קונגרס העם באוגנדה 125,059 1.58
בתי קמיה הברית הפדרלית של אוגנדה 52,782 0.66
עבד בווניקה מפלגת פיתוח העם 51,708 0.65
ג'אברי בידנדי סאלי מפלגת הקידמה העממית 34,688 0.44
סמואל לובגה עצמאי 32,726 0.41
הצבעות לא חוקיות/ריקות - 334,548 -
סך הכל - 8,272,760 100.00
אחוז הצבעה 13,954,129 59.29
מקור: ועדת הבחירות

פרלמנט

מפלגה מחוז בחירה נשים מונה סך הכל

מקומות ישיבה

+/–
קולות % מקומות ישיבה קולות % מקומות ישיבה
התנועה להתנגדות הלאומית 3,883,209 49.22 164 3,803,608 51.56 86 13 263 +50
הפורום לשינוי דמוקרטי 1,070,109 13.56 23 1,242,218 16.84 11 0 34 –3
המפלגה הדמוקרטית 476,415 6.04 11 325,660 4.41 1 0 12 +4
קונגרס העם באוגנדה 265,568 3.37 7 237,477 3.22 3 0 10 +1
פורום הצדק (אנ') 50,120 0.64 1 10,796 0.15 0 0 1 0
המפלגה השמרנית (אנ') 48,276 0.61 1 1,084 0.01 0 0 1 0
הברית הפדרלית של אוגנדה 23,585 0.30 0 34,346 0.47 0 0 0
המפלגה הפרוגרסיבית העממית 15,692 0.20 0 26,320 0.36 0 0 0
הפורום לשלמות במנהיגות 8,871 0.11 0 0 0
המפלגה סוציאל-דמוקרטית 5,664 0.07 0 0 0
הדמוקרטיה העממית של העם 3,399 0.04 0 0 0
מפלגת פיתוח העם 2,526 0.03 0 1,853 0.03 0 0 0
שקיפות ליברלית דמוקרטית 2,035 0.03 0 3,997 0.05 0 0 0
מפלגת הפרטיזנים הירוקה 297 0.00 0 0 0
המפלגה הכלכלית באוגנדה 207 0.00 0 0 0
עצמאיים 2,034,250 25.78 30 1,689,389 22.90 11 2 43 +3
כוח ההגנה העממי של אוגנדה 10 10 0
מעטפות ריקות/פסולות 1 1
סך הכל 7,890,223 100 238 7,376,749 100 112 25 375 +56
מקור: ועדת הבחירות

אחרי הבחירות

יו"ר שיתוף הפעולה הבין-מפלגתי, קיזה בסיג'יה, אמר לפני פרסום התוצאות כי האופוזיציה דוחה באופן מוחלט את תוצאות הבחירות. מאוחר יותר הזהיר כי לאחר יותר משני עשורים בשלטונו של מוסווני, אוגנדה בשלה למרד בנוסח זה שהיה מצרים בשנת 2011.[4] עם זאת, המפגינים לא הצליחו לצבור די כוח.

הערות שוליים

  1. ^ Ugandans starts voting exercise New Vision, 17 February 2011
  2. ^ Elections held in 2011 IPU
  3. ^ Ugandans upbeat on voting outcome New Vision, 18 February 2011
  4. ^ Ugandan president comfortably wins re-election Daily Telegraph, 20 February 2011