חתול בריטי קצר-שיער – הבדלי גרסאות
ביטול גרסה 35916267 של 176.12.183.24 (שיחה), שחזור |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|ארץ מוצא=[[רומא]] |
|ארץ מוצא=[[רומא]] |
||
}} |
}} |
||
'''החתול הבריטי קצר-השיער''' הוא [[גזע (ביולוגיה)|גזע]] של [[חתול הבית]]. |
'''החתול הבריטי קצר-השיער''' הוא מין [[גזע (ביולוגיה)|גזע]] של [[חתול הבית]]. |
||
== היסטוריה של הגזע == |
== היסטוריה של הגזע == |
||
גרסה מ־09:16, 31 במאי 2023
 | |
| ארץ מוצא | רומא |
|---|---|
| תכונות | |
| משקל |
4 ק"ג  |
| תוחלת חיים |
14 שנה |
| מיון | |
| משפחה | חתוליים |
| מין | חתול בר |
  | |
החתול הבריטי קצר-השיער הוא מין גזע של חתול הבית.
היסטוריה של הגזע
על אף שהתיעוד בכתב של החתול קצר-השיער הבריטי החל רק בתחילת המאה העשרים, הגזע כבר קיים מאות שנים, ומקורו בחתולים המבויתים שחיו ברומא העתיקה. החתולים הראשונים הגיעו לבריטניה עם פלישת החיילים הרומאים והם מתוארים בתגליפים וציורים. כאשר נפלה רומא ונפסק המסחר עם בריטניה, החתולים באי הבריטי התרבו במסגרת מאגר גנים מוגבל, והתוצאה הייתה חתולים עם מאפיינים ייחודיים. במהלך המאה ה-18 בזמן שהגיעו לבריטניה חתולים אקזוטיים מהמזרח, שגשגה בבריטניה ההתעניינות בחתולים גזעיים. הדבר עורר מגדלים פטריוטיים אשר החליטו להפוך את קצר-השיער המקומי לגזע בפני עצמו. קצר-השיער התפתח בסוף המאה ה-19 כשהתחילו לקיים תערוכות חתולים. הוא נוצר על ידי גידול בררני של חתולי הרחוב הטובים ביותר.
עם התפתחות גזעי חתולים חדשים, ההתעניינות בקצר-השיער הבריטי פחתה, ובזמן מלחמת העולם השנייה הגזע היה בסכנת הכחדה. ההתעניינות המחודשת בגזע לאחר המלחמה עודדה מגדלים בריטיים לבצע שיפורים, וכך על ידי זיווגים עם חתולים פרסיים, הגזע קיבל את מראהו העגול והחסון, המוכר כיום. בשנת 1980 לאחר דיונים רבים החליטה אגודת החתולים הגדולה באמריקה להכיר בקצר-השיער הבריטי. כיום ישנם הבדלים בהגדרות הגזע בין אנגליה לארצות הברית.
מבנה כללי
גזע חזק ובריא. אין בעיות גנטיות נפוצות אופייניות לגזע.
משקל הנקבה ינוע בדרך כלל בין 3 ל-5.5 קילו ומשקל הזכר בין 4 ל-7.5. החתולים אינם פעילים במיוחד, ולכן נפוץ מאוד לראותם מעל המשקל המומלץ. הפרווה דומה בצפיפות ובמגע לחתול הפרסי, אך קצרה בהרבה. הנשירה עונתית, ורצוי לסרק את החתול לפחות אחת לשבוע כדי לעזור לתהליך הנשירה ולמנוע הופעת כדורי שיער בקיבת החתול (ניתן גם לספר את החתול לקראת הקיץ הישראלי החם).
הארגון הבריטי לטיפוח סוג חתול זה מעריך שאורך החיים הממוצע הוא 14–20 שנים,[1] אך מחקר שבדק את אורך החיים הממוצע של חתולים אשר קיבלו טיפול וטרינרי באנגליה, מצא שאורך החיים הממוצע הוא 11.8 שנים.[2] מחקרים אחרים הצביעו על אורך חיים של 12 שנים או יותר.
אופי
חתול טוב מזג, לרוב לא אוהב אנשים שהוא לא מכיר, רגוע, חברותי בדרך כלל ונבון מאוד. יהפוך למסור ונאמן לאחר שיתגבר על החשדנות הראשונית. טוב עם ילדים. בדרך כלל חתול זה לא דורש תשומת לב מתמדת מבעליו.
רוב החתולים הבריטים אוהבים תשומת לב וחום אך לא אוהבים להיות מוחזקים לאורך זמן על הידיים או לשבת בחיק בעליהם.
צבעים מוכרים של הבריטי קצר-השיער
צבעי החתול הבריטי מגוונים מאוד. כמעט כל צבעי החתולים מוכרים לחתול הבריטי. לרוב צבע העיניים יהיה צבע כתום.
חלוקת הצבעים נחלקת למספר קטגוריות:
צבע חלק (Solid)
שחור, לבן, כחול, סגלגל, קרם, אדום, שוקולד ולילך. ללבן יכולות להיות גם עיניים בצבע כחול או ירוק. גם יכול להיות שתהיה עין אחת כתומה והשנייה כחולה.
כסוף וזהוב
בעלי עיני הטורקיז. הצ'ינצ'ילה בעל פרווה תחתית לבנה וקצוות שיער שחורים. הצ'ינצ'ילה הזהוב בעל פרווה תחתית בגוון דבש וקצוות שיער שחורים. ישנם גם צ'יצ'ילה שיידד וזהוב שיידד הם נבדלים מהצ'ינצ'ילות בקצוות שיער עמוקים יותר. בדרך כלל לא יזווגו עם צבעים אחרים על מנת לא להרוס את צבע העיניים המיוחד.
שיידד ועשן (Smoke)
חתולים מרהיבים בעלי פרווה תחתית לבנה, כאשר קצות השיער צבועים בצבע שונה. שחור, כחול, אדום, קרם, טורטי, כחול-קרם.
טאבי (Tabby)
לטאבי שתי דוגמאות עיקריות. טאבי מקרל וטאבי קלאסי. ההבדל הוא בדוגמת הפסים. הטאבי יכול להיות בצבע: חום, כחול, אדום, קרם, שוקולד, לילך, כסוף, כסוף כחול, כסוף קרם, כסוף אדום, טורטי טאבי, טאבי כחול קרם, טורטי טאבי כסוף, כחול קרם טאבי כסוף.
פרטי קולור (Particolor)
צבעים אלו יהיו כמעט תמיד נקבות מסיבות גנטיות. בין צבעים אלה נמנה צבע הטורטי. הטורטי הוא שילוב של שחור ואדום. הטורטי הכחול הוא שילוב של כחול וקרם. כמו כן, בקטגוריה זו נמנים גם לילך טורטי ושוקולד טורטי.
ביקולור וקליקו (Bicolor and Calico)
צבע הביקולור הוא למעשה כל צבע שכולל כיתום לבן, למשל שחור-לבן, סמוק-לבן וטאבי-לבן. שילוב של הכיתום הלבן והטורטי יוצר את הצבע המכונה קליקו. כמו הטורטיות, חתולים אלה יהיו כמעט תמיד נקבות מסיבות גנטיות. בתערוכות הנערכות בארץ מבדילים בין 3 דוגמאות ביקולור עיקריות:
- ואן - חתול לבן בעל "מסיכה", עם זנב לבן וכתם על הגוף.
- הרלקין - לבן "גבוה", בין הוואן לביקולור.
- ביקולור - מוגדר כשני שלישים צבע ושליש לבן.
לעיתים יהיו חתולים עם צבע עיניים שונה (Odd eyes), או כחול.
בריטי כהה-חודים (Color Point)
דוגמת החודים המוכרת לתצוגה, חדשה יחסית לגזע, לא כל ארגוני החתולים מכירים בה לתצוגה. החודים יכולים להיות בכל הצבעים החלקים וצבעי הטאבי. דוגמת חודי ביקולור או כסופה אינה מוכרת. העיניים תהיינה כחולות. זהו צבע מיוחד בו הגוף בצבע בהיר וחודי (פנים, אזניים, רגליים וזנב) בצבע כהה יותר. זהו צבע אשר תלוי בטמפרטורה ולכן החתול מתכהה עם הגיל.
קישורים חיצוניים
- פרופיל הגזע מתוך cattime.com/
- פרופיל הגזע ב-CFA
- פרופיל הגזע ב https://www.thehappycatsite.com/british-shorthair/
- פרופיל הגזע ב http://www.vetstreet.com/cats/british-shorthair#overview
- חתול בריטי קצר-שיער, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ British Shorthair Breed Advisory Committee, Breeding Policy for the British Shorthair, September 2012, pp. 10, Wayback Machine
- ^ O'neill et al., "Longevity and mortality of cats attending primary care veterinary practices in England", WBI Studies Repository, 2014