לדלג לתוכן

בנקאות אסלאמית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שימחי (שיחה | תרומות)
תגית: שוחזרה
מ חסר מקורות וחשוד כשגוי
שורה 2: שורה 2:


== העקרונות העיקריים של הבנקאות האסלאמית ==
== העקרונות העיקריים של הבנקאות האסלאמית ==
*איסור על גביית [[ריבית]]. לכן פותחו מנגנונים רבים אחרים לעשיית רווח, למשל ה"מוראבחה" בה הלקוח משלם סכום קבוע עבור רכישת המוצר או "מושארכה" בו הלווה והמלווה הם שותפים ומתחלקים בסיכון בכל השקעה, בדומה ל[[היתר עסקה]] הנהוג ב[[יהדות]].
*איסור על גביית [[ריבית]] ולכן פותחו מנגנונים רבים אחרים לעשיית רווח. למשל ה"מוראבחה" בה הלקוח משלם סכום קבוע עבור רכישת המוצר או "מושארכה" בו הלווה והמלווה הם שותפים ומתחלקים בסיכון בכל השקעה, בדומה ל[[היתר עסקה]] הנהוג ב[[יהדות]].

בשיטת זו הבנק ירכוש עבור הלקוח את הדירה - וזה ישלם לו כסף בחזרה מדי חודש בשני נתיבים מקבילים. כך, הלקוח ישלם לו מדי חודש סכום מסוים עבור הזכות לגור בנכס, וסכום נוסף עבור רכישת הדירה מהבנק בהדרגה. עלות המסלול האדוק הזה דומה למשכנתא, שכן בזמן שהלקוח רוכש בהדרגה את ביתו - הבנק מרוויח מדמי השכירות.
הלקוח לא מבקש מהבנק הלוואה עבור הקמת מיזם מסוים, אלא מזמין את הבנק להיכנס איתו כשותף בעסק. רווחים שמושאים באמצעות פרויקט שכזה מחולקים בין הלקוח לבנק על פי יחס הנקבע מראש, ואילו הפסדים נספגים בהתאם לאחוזי האחזקה בנכס.

עוד שיטה הנהוגה בבנקאות איסלאמית היא שיטת המוראבחה. בשיטה זאת, הבנק הוא מעין שותף שקט המספק את כל ההון עבור ההשקעה, בעוד הלקוח מספק ידע או יכולת מיוחדת, כחלקו בשותפות. אם המיזם נושא רווחים, הבנק והלקוח מתחלקים בהם בהתאם ליחס שנקבע מראש - בעוד באם יש הפסדים הבנק לוקח אותם על עצמו, והלקוח "מפסיד" את הזמן והמאמץ שהשקיע בפרויקט. המוסלמים מאמינים כי מוחמד השתמש בשיטה זאת במסעות הסחר שלו, כשאשתו הראשונה ח׳דיג׳ה סיפקה את ההון ומוחמד סיפק את הרוח היזמית.
*תורים נפרדים לנשים ולגברים בסניפי הבנקים או בנקים נפרדים לשני המינים.
*תורים נפרדים לנשים ולגברים בסניפי הבנקים או בנקים נפרדים לשני המינים.
*איסור השקעה בנכסים שמטרתם אלכוהול או [[הימורים]].
*איסור השקעה בנכסים שמטרתם אלכוהול או [[הימורים]].

גרסה מ־20:54, 16 ביולי 2023

בנקאות אסלאמית היא בנקאות המבוססת על עקרונות השריעה האוסרת גביית ריבית בדומה לדיני ההלכה היהודית. האידיאל עליו מבוססת בנקאות כזאת הוא כלכלה נטולת ריבית.

העקרונות העיקריים של הבנקאות האסלאמית

  • איסור על גביית ריבית ולכן פותחו מנגנונים רבים אחרים לעשיית רווח. למשל ה"מוראבחה" בה הלקוח משלם סכום קבוע עבור רכישת המוצר או "מושארכה" בו הלווה והמלווה הם שותפים ומתחלקים בסיכון בכל השקעה, בדומה להיתר עסקה הנהוג ביהדות.
  • תורים נפרדים לנשים ולגברים בסניפי הבנקים או בנקים נפרדים לשני המינים.
  • איסור השקעה בנכסים שמטרתם אלכוהול או הימורים.
  • תרומה לעניים ("אלזכאה") בגובה 2.5% מההכנסה הפרטית.

הערכות שונות גורסות כי הבנקאות האסלאמית מגלגלת מדי שנה כ-300 מיליארד דולר ברחבי העולם. הפוטנציאל הכלכלי והאנושי הגלום בה מושך גם את הבנקאות המערבית להתאים את עצמה לבנקאות האסלאמית תוך התאמה למאפייניה הייחודיים. כך לדוגמה, הקים דויטשה בנק, הבנק הגרמני הגדול ביותר, קרן השקעות בסך 2 מיליארד דולר המבוססת על עקרונות הבנקאות האסלאמית. גם בנקים בינלאומיים גדולים אחרים עשו זאת: סיטיבנק, HSBC ו-UBS. בשווייץ נפתח בנק אסלאמי בשם "פייסל פייננס" המאפשר גם ללא מוסלמים להשתמש בשירותיו.

לבנקאות האסלאמית השפעה רבה גם על הפוליטיקה. במצרים, לדוגמה, ניסה הנשיא חוסני מובארכ לקדם הצעת חוק אשר תסייע לזוגות צעירים בקבלת משכנתאות נוחות. ואולם בהצעת החוק היה גם סעיף שממנו השתמע כי במידה ולא יעמדו הלווים בהחזר התשלמים ניתן יהיה לסלקם מהדירה. השייח' מוחמד סיד טנטאווי, העומד בראש "אל אזהר", ממוסדות הדת החשובים במצרים, פסק כי החוק נוגד את האסלאם הואיל והוא מאפשר סילוק אנשים מדירתם וכן משתמע מהחוק שמהלווה תיגבה ריבית. הצעת החוק שונתה מספר פעמים ולבסוף הוגשה כשהיא שונה לחלוטין מזו המקורית ולא ממש מסייעת לזוגות הצעירים במדינה.[דרוש מקור]

המחלוקת באסלאם על הריבית המודרנית

מאז שנות הארבעים של המאה ה-20 מתנהל דיון בין חכמי הדת המוסלמים בשאלת היחס לריבית המודרנית. דעת רוב חכמי הדת היא שאין הבדל עקרוני בינה לבין הריבית המתוארת בקוראן, והיא אסורה. אמנם רבים מהמלומדים המוסלמים סבורים שיש הבדל עקרוני: הריבית שנאסרה בקוראן היא הריבית שהייתה נהוגה אז והאיסור נועד בעיקר להציל את העניים בחברה מניצול, ואילו הריבית המודרנית בעיקרה אינה מכוונת לעניים אלא להשקעות ובזה היא מניעה את הכלכלה[1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • Mohamed Ariff, University of Malaya Islamic Banking, USC University of Southern California

הערות שוליים

  1. ^ חסן אל-הוזייל, כתב העת ג'מאעה גיליון יד, Abdullah Saeed, Islamic Banking and Interest: A Study of the Prohibition of Riba and its Contemporary Interpretation, אוניברסיטת בן גוריון, ‏תשס"ה 2005