ישעיהו פולמן – הבדלי גרסאות

ישעיהו פולמן
לידה	14 בינואר 1934; פיוטרקוב טריבונלסקי, רפובליקת פולין
פטירה	3 באוגוסט 2022 (בגיל 88)
ענף מדעי	חקלאות, ביולוגיה
מקום לימודים	הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית
מוסדות	הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית; מרכז וולקני; משרד החקלאות ופיתוח הכפר ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:37, 1 באוגוסט 2023

ישעיהו פולמן (14 בינואר 1934 – 3 באוגוסט 2022) היה פרופסור לביולוגיה וחקלאות באוניברסיטה העברית, מנהל המכון לבעלי חיים במכון וולקני למחקר מדעי^[1] והמדען הראשי במשרד החקלאות,^[2] מחבר הספר "סיפורה של גדר ההפרדה, האמנם הפקרת חיים?" וניצול מחנה ההשמדה אושוויץ.

ראשית חייו

פולמן נולד בשנת 1934, לרחל (רוז'ה) פיטובסקי ולאהרון פולמן בפיוטרקוב, פולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נדד פולמן ממחבוא למחבוא בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי (Piotrków Trybunalski) ובשנת 1943 בגיל 9 נתפס, נשלח לעבודות כפייה, ובהמשך נשלח על ידי המשטר הנאצי למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, שם קועקע על זרועו מספר האסיר B-1367 - את המספר קעקע לימים בנו רון פולמן במדויק על זרועו.^[3]^[4] בינואר 1945, כשהוא חולה הוא נשלח אל צעדת מוות.^[5]

בשנת 1947, בהיותו בן 14, עלה לארץ ישראל בעליית הנוער והשתלב בבית הספר החקלאי בן שמן. לאחר מכן, בהיותו חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, עבד ביום ולמד בתיכון ערב, בו הכיר גם את אשתו לעתיד, אהובה פולמן. בשנת 1952, סיים בהצלחה את לימודי התיכון והתגייס לשירות סדיר ביחידת השלישות הראשית של צה"ל ברמת גן. כחייל מילואים השתתף פולמן בקרבות בעזה. עם תום המלחמה, חתם על מנשר הקורא לממשלה להחזיר את עזה למצריים.

עם שחרורו משרות סדיר, החל את לימודי החקלאות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. בשנת 1959 סיים את התואר השני, ובשנת 1963 הוענק לו תואר דוקטור בגידול בעלי חיים, צאן ובקר. פולמן יצא לפוסט דוקטורט באנגליה.

מדע והיסטוריה

אף ששורשיו במשפחה מאוד דתייה, פולמן היה אתאיסט. בשנת 1959, החל את דרכו המקצועית בתחנה לחקר החקלאות ברחובות (לימים מכון וולקני) והיה לחוקר בכיר.

בין השנים 1973–1983, שימש כמנהל המחלקה לפיזיולוגיה ותזונה של בקר. בשנת 1985, התמנה לפרופסור מן המניין בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

פולמן, שימש כמנהל המכון לבעלי חיים וכיו"ר הוועדה הפרופסיונלית, ובשנת 1991, מונה על ידי שר החקלאות דאז רפאל איתן, למדען הראשי במשרד החקלאות. פרופ' פולמן ידוע כמי ששינה לחלוטין את הקריטריונים לחלוקת תקציבים, כך שמצוינות תהווה קריטריון ראשי.^[6]^[7] בשנת 1995, עם סיום כהונתו כמדען הראשי, שב לעבוד במכון וולקני עד צאתו לגמלאות בשנת 1999.^[8]

בשנת 1995 עבד פולמן במרכז האו"ם^[9] שבוינה ויצא לאפריקה להדריך קהילות המגדלות בעלי חיים, במטרה לשפר את תפוקת המזון.

משנת 1964 ועד פרישתו לגמלאות, שימש כמרצה בפקולטה לחקלאות ובשנות שבתון ערך מחקרים באוסטרליה, במסצ'וסטס ובקליפורניה.

פולמן היה חבר ועד הפועל, חבר הנהלת המינהל, חבר בוועדת ההשתלמויות המדעיות, חבר בהנהלת חוות המרכז, בוועדה המייעצת לקרן קמ"ח, בצוות הניהול של פרויקט הבנק העולמי ובוועדת המתאר של המינהל. בשנת 1997, מונה כדירקטור מטעם הציבור במועצת המנהלים של חברת "מהדרין".

בשנת 1999 פרש לגמלאות וב – 3 באוגוסט 2022, הלך לעולמו. בן 88 במותו.

במרכז הפקולטה לחקלאות ברחובות הוקמה גינת למידה ודיון על שמו, וכן יוסד על שמו פרס הצטיינות שנתי לשימור אקולוגי.

פרסומיו

פולמן פרסם מעל 100 מאמרים מדעיים.^[10] מעיקר עיסוקו סבב סביב הקשר בין התזונה, רמת ייצור החלב והפוריות בפרות עתירות תנובה.^[11] מחקריו פורסמו בכתבי עת יוקרתיים והשיטות שפיתח בעקבות תגליותיו המדעיות זכו להתעניינות ברחבי העולם.
בתחילת שנות ה-70 מצאו פולמן וקבוצתו במינהל המחקר החקלאי קשר בין ריכוז ההורמון פרוסטגלנדין בדם הפרה בזמן המחזור שקדם לייחום בו הוזרעה ובין תוצאות ההזרעה. התגלית פורסמה ב-1973 בכתב העת היוקרתי Journal of Reproduction and Fertility.^[11]
בהתבסס על תוצאות עבודה זו, הציע פולמן שיטת ממשק רביה ברפת החלב האינטנסיבית המבוססת על טיפול משולב בפרוסטגלנדין ובפרוגסטרון המביאה לסינכרון מועד הייחום של הפרה, וזאת במטרה לשפר את הפוריות בעדר החלב. עקרונות שיטה זו פורסמו ב-1990 ב-Journal of Dairy Science, וזכו להתעניינות ברחבי העולם.^[11]
בחצי השני של שנות ה-70, בעבודתו יחד עם עמנואל אסקרלי מהפקולטה לחקלאות ברחובות, בדקו השניים פרסומים קודמים בספרות המקצועית שגרסו כי מתן קרוטן פוגע בפוריות, והראו כי אין פגיעה בפוריות בעגלות, אך כן קיימת פגיעה בפוריות בעת שניתן מינון גבוה לפרות מבוגרות. מאמרם התפרסם ב-1979 ב-British Journal of Nutrition.^[11]
בתחילת שנות ה-80, חקר יחד עם חנן נוימרק ממרכז וולקני,^[12] ועם ו. קאופמן מגרמניה, את השפעת רמת החלבון במנת הפרות החולבות על פוריותן. הם מצאו כי מתן ריכוז גבוה של חלבון במנה (20%-19%) מביא לירידה במשקל פרות מבוגרות (המלטה רביעית ומעלה) ולירידה בפוריותן, אך בפרות צעירות יותר אין לכך השפעה שלילית על הפוריות. מחקר זה פורסם ב-1981 ב-Journal of Dairy Science,^[11]
בתחילת שנות ה-90 מצא כי טיפול בהורמון GnRH מייד עם הופעת הייחום, מביאה לעלייה מובהקת בהתעברות פרות המתקשות להתעבר. עבודה זו התפרסמה בכתב העת Animal Reproduction Science ב-1991.^[11]

כאשר הפך למדען הראשי של משרד החקלאות הרחיב את התמחותו לכל ענפי המשק החקלאי במדינת ישראל, ואת סקירתו הרחבה על המשק החקלאי הישראלי ניתן למצוא בין היתר בספר "יובל לישראל" שערך חיים יבין.^[13]

פולמן גם היה פעיל חברתי ופוליטי. בשנת 2004 כתב את הספר "סיפורה של גדר ההפרדה, האמנם הפקרת חיים?"^[14] וגם פרסם מאמרי דעה בעיתונות,^[15] כשעיקר מאמציו היו נתונים לחתירה לשלום. אף על פי שהיה ציוני בכל רמ"ח אבריו והיה משוכנע שעל עם ישראל לדעת להגן על עצמו, הוא האמין שהשואה שעברה על עם ישראל לא מקנה לו את הזכות לפגוע בזכויות האדם של עם אחר, ובכל מקרה האמין ששליטה על עם אחר אינה בת-קיימא.

משפחתו

אביו, אהרון פולמן, מת מיד אחרי המלחמה, ואחיו, אהרון (רון) פולמן נולד בשנת 1946 וחי כיום בישראל. אח נוסף, שלמה פולמן, נולד בשנת 1938 ונרצח בטרבלינקה. רוב משפחתו של ישעיהו פולמן נרצחה בשואה.

אשתו, ד"ר אהובה (לובה) גורדון, שימשה כרופאת שיניים בעיר רחובות. הם הכירו בשנת 1949. לישעיהו ואהובה 3 ילדים: מיכל חיותין, רון פולמן ואורנה פולמן, שבעה נכדים ושני נינים.

פולמן התגורר בעיר רחובות משנת 1964, שם הוא גם קבור.

ראו גם

רון פולמן

לקריאה נוספת

ישעיהו פולמן, סיפורה של גדר ההפרדה, האמנם הפקרת חיים?, הוצאת כרמל, תשס"ד, 2004.

קישורים חיצוניים

ראיון של ישעיהו פולמן במסגרת פרויקט השואה שיזם סטיבן שפילברג (הסרטון מתחיל לאחר 25 שניות), באתר The Visual History Archive
המדענים הראשיים של משרד החקלאות עונים למשאל, באתר כנס מדיה
פרופסור ישעיהו פולמן, לשעבר המדען הראשי במשרד החקלאות, באתר תנועת המושבים בישראל
האיש ששינה את המדד לחלוקת מענקי מחקר, באתר כנס מדיה
לזכרם - פרופ' ישעיהו פולמן ז"ל, פרופ' עוזי מועלם, מנהל המחקר החקלאי, ביטאון הרפת והחלב, חוברת 110, אוקטובר 2022 (עמ' 92)

הערות שוליים

^ פולמן ישעיהו - מורשת, באתר www.agri.gov.il
^ שמעון וילנאי, האיש ששינה את המדד לחלוקת מענקי מחקר, ‏2022-08-25
^ "Son Gets Dad's Auschwitz Tattoo on Own Arm". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2023-06-18.
^ Daniel Estrin, Lisa Mullins, Auschwitz Concentration Camp Tattoo Shared by Father and Son, theworld, ‏April 19, 2012
^ פרק 23 - שיר אחרי מלחמה, נבדק ב-2023-06-18
^ שמעון וילנאי, האיש ששינה את המדד לחלוקת מענקי מחקר (עמוד 82), באתר kenes-media.com
^ היכן הם היום? פרופסור ישעיהו פולמן, ‏2020-04-02
^ פרופ' אליעזר אייזינבוד, פרופי ישעיהו פולמן פרש לגמלאות... אך ימשיך לעסוק במחקר מדעי הבקר לחלב, באתר AKOLogic
^ Mario Garcia, Gerrit Viljoen, Animal production and health section, The Food and Agriculture Organization (FAO)
^ חיפוש, באתר volcaniarchive.agri.gov.il
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ פרופ' אליעזר אייזינבוד, פרופ' ישעיהו פולמן פרש לגמלאות... אך ימשיך לעסוק במחקר מדעי הבקר לחלב, "משק הבקר והחלב", חוברת 279, אפריל 1999
^ חנן נוימרק, באתר מינהל המחקר החקלאי
^ יובל לישראל - יומן לאומי / עורך - חיים יבין | יבין, חיים, 1932- | יבין, חיים, 1932- | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
^ הארץ - תוצאות חיפוש עבור: ישעיהו פולמן, באתר www.haaretz.co.il

[1] פולמן ישעיהו - מורשת, באתר www.agri.gov.il

[2] שמעון וילנאי, האיש ששינה את המדד לחלוקת מענקי מחקר, ‏2022-08-25

[3] "Son Gets Dad's Auschwitz Tattoo on Own Arm". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2023-06-18.

[4] Daniel Estrin, Lisa Mullins, Auschwitz Concentration Camp Tattoo Shared by Father and Son, theworld, ‏April 19, 2012

[5] פרק 23 - שיר אחרי מלחמה, נבדק ב-2023-06-18

[6] שמעון וילנאי, האיש ששינה את המדד לחלוקת מענקי מחקר (עמוד 82), באתר kenes-media.com

[7] היכן הם היום? פרופסור ישעיהו פולמן, ‏2020-04-02

[8] פרופ' אליעזר אייזינבוד, פרופי ישעיהו פולמן פרש לגמלאות... אך ימשיך לעסוק במחקר מדעי הבקר לחלב, באתר AKOLogic

[9] Mario Garcia, Gerrit Viljoen, Animal production and health section, The Food and Agriculture Organization (FAO)

[10] חיפוש, באתר volcaniarchive.agri.gov.il

[משק-11] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ פרופ' אליעזר אייזינבוד, פרופ' ישעיהו פולמן פרש לגמלאות... אך ימשיך לעסוק במחקר מדעי הבקר לחלב, "משק הבקר והחלב", חוברת 279, אפריל 1999

[12] חנן נוימרק, באתר מינהל המחקר החקלאי

[13] יובל לישראל - יומן לאומי / עורך - חיים יבין | יבין, חיים, 1932- | יבין, חיים, 1932- | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[14] גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"

[15] הארץ - תוצאות חיפוש עבור: ישעיהו פולמן, באתר www.haaretz.co.il

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 ==פרסומיו==
-פולמן פרסם מעל 100 [[מאמר מדעי|מאמרים מדעיים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://volcaniarchive.agri.gov.il/skn/he/c6/%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A3_%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99/Search#search=c8f78648d8a95a9ffa3618d1994f9641|כותרת=חיפוש|אתר=volcaniarchive.agri.gov.il|תאריך_וידוא=2023-06-18}}</ref> מעיקר עיסוקו סבב סביב הקשר בין התזונה, רמת ייצור החלב והפוריות בפרות עתירות תנובה.{{הערה|שם=משק|פרופ' אליעזר אייזינבוד, [https://akol.co.il/icbaapp/articles/0279/0279.1999.15.pdf פרופ' ישעיהו פולמן פרש לגמלאות... אך ימשיך לעסוק במחקר מדעי הבקר לחלב], "משק הבקר והחלב", חוברת 279, אפריל 1999}} מחקריו פורסמו בכתבי עת יוקרתיים והשיטות שפיתח בעקבות תגליותיו המדעיות זכו להתעניינות ברחבי העולם. כאשר הפך למדען הראשי של משרד החקלאות הרחיב את התמחותו לכל ענפי המשק החקלאי במדינת ישראל, ואת סקירתו הרחבה על המשק החקלאי הישראלי ניתן למצוא בין היתר בספר "יובל לישראל" שערך חיים יבין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017801340205171/NLI|כותרת=יובל לישראל - יומן לאומי / עורך - חיים יבין {{!}} יבין, חיים, 1932- {{!}} יבין, חיים, 1932- {{!}} הספרייה הלאומית|אתר=www.nli.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-08-01}}</ref>{{ש}}
+פולמן פרסם מעל 100 [[מאמר מדעי|מאמרים מדעיים]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://volcaniarchive.agri.gov.il/skn/he/c6/%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A3_%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99/Search#search=c8f78648d8a95a9ffa3618d1994f9641|כותרת=חיפוש|אתר=volcaniarchive.agri.gov.il|תאריך_וידוא=2023-06-18}}</ref> מעיקר עיסוקו סבב סביב הקשר בין התזונה, רמת ייצור החלב והפוריות בפרות עתירות תנובה.{{הערה|שם=משק|פרופ' אליעזר אייזינבוד, [https://akol.co.il/icbaapp/articles/0279/0279.1999.15.pdf פרופ' ישעיהו פולמן פרש לגמלאות... אך ימשיך לעסוק במחקר מדעי הבקר לחלב], "משק הבקר והחלב", חוברת 279, אפריל 1999}} מחקריו פורסמו בכתבי עת יוקרתיים והשיטות שפיתח בעקבות תגליותיו המדעיות זכו להתעניינות ברחבי העולם.{{ש}}
 בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] מצאו פולמן וקבוצתו ב[[מינהל המחקר החקלאי]] קשר בין ריכוז ה[[הורמון]] [[פרוסטגלנדין]] בדם הפרה בזמן המחזור שקדם ל[[ייחום]] בו [[הזרעה מלאכותית|הוזרעה]] ובין תוצאות ההזרעה. התגלית פורסמה ב-1973 בכתב העת היוקרתי Journal of Reproduction and Fertility.{{הערה|שם=משק}}{{ש}}
 בהתבסס על תוצאות עבודה זו, הציע פולמן שיטת ממשק רביה ברפת החלב האינטנסיבית המבוססת על טיפול משולב בפרוסטגלנדין וב[[פרוגסטרון]] המביאה לסינכרון מועד הייחום של הפרה, וזאת במטרה לשפר את הפוריות בעדר החלב. עקרונות שיטה זו פורסמו ב-1990 ב-Journal of Dairy Science, וזכו להתעניינות ברחבי העולם.{{הערה|שם=משק}}{{ש}}
@@ שורה 36: / שורה 35: @@
 בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], חקר יחד עם חנן נוימרק מ[[מרכז וולקני]],{{הערה|[https://www.agri.gov.il/he/pages/455.aspx חנן נוימרק], באתר [[מינהל המחקר החקלאי]]}} ועם ו. קאופמן מ[[גרמניה]], את השפעת רמת ה[[חלבון]] במנת הפרות החולבות על פוריותן. הם מצאו כי מתן ריכוז גבוה של חלבון במנה (20%-19%) מביא לירידה במשקל פרות מבוגרות (המלטה רביעית ומעלה) ולירידה בפוריותן, אך בפרות צעירות יותר אין לכך השפעה שלילית על הפוריות. מחקר זה פורסם ב-1981 ב-Journal of Dairy Science,{{הערה|שם=משק}}{{ש}}
 בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] מצא כי טיפול בהורמון [[GnRH]] מייד עם הופעת הייחום, מביאה לעלייה מובהקת בהתעברות פרות המתקשות להתעבר. עבודה זו התפרסמה בכתב העת Animal Reproduction Science ב-1991.{{הערה|שם=משק}}{{ש}}
+כאשר הפך למדען הראשי של משרד החקלאות הרחיב את התמחותו לכל ענפי המשק החקלאי במדינת ישראל, ואת סקירתו הרחבה על המשק החקלאי הישראלי ניתן למצוא בין היתר בספר "יובל לישראל" שערך חיים יבין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017801340205171/NLI|כותרת=יובל לישראל - יומן לאומי / עורך - חיים יבין {{!}} יבין, חיים, 1932- {{!}} יבין, חיים, 1932- {{!}} הספרייה הלאומית|אתר=www.nli.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-08-01}}</ref>{{ש}}
 פולמן גם היה פעיל חברתי ופוליטי. בשנת 2004 כתב את הספר "סיפורה של גדר ההפרדה, האמנם הפקרת חיים?"{{הערה|{{כותר|68467407}}}} וגם פרסם [[מאמר דעה|מאמרי דעה]] בעיתונות,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/search-results?q=ישעיהו+פולמן|כותרת=הארץ - תוצאות חיפוש עבור: ישעיהו פולמן|אתר=www.haaretz.co.il|תאריך_וידוא=2023-06-18}}</ref> כשעיקר מאמציו היו נתונים לחתירה לשלום. אף על פי שהיה ציוני בכל רמ"ח אבריו והיה משוכנע שעל עם ישראל לדעת להגן על עצמו, הוא האמין ש[[השואה]] שעברה על עם ישראל לא מקנה לו את הזכות לפגוע בזכויות האדם של עם אחר, ובכל מקרה האמין ששליטה על עם אחר אינה בת-קיימא.