אנה פרנק (מחזה) – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
לוין נפגע מאוד מההתרחשות. בשני ספרים שכתב "הקנאי" ([[1964]]) ו""האובססיה" ([[1972]]) הוא טוען כי נפגע עקב התנגדותו הנחרצת ל[[קומוניזם]], שלא מצאה חן בעיני מפיקי הסרט והמחזה, כמו גם בשל היות המחזה "יהודי מדי". |
לוין נפגע מאוד מההתרחשות. בשני ספרים שכתב "הקנאי" ([[1964]]) ו""האובססיה" ([[1972]]) הוא טוען כי נפגע עקב התנגדותו הנחרצת ל[[קומוניזם]], שלא מצאה חן בעיני מפיקי הסרט והמחזה, כמו גם בשל היות המחזה "יהודי מדי". |
||
בשנת [[1966]] הועלה המחזה ב[[ישראל]], |
בשנת [[1966]] הועלה המחזה ב[[ישראל]], בתיאטרון הדרמטי של צה"ל, בתרגומן של שולמית גבעולי ו[[עדנה שביט]] ובבימויו של [[פיטר פריי]].{{הערה|{{מעריב|[[טלילה בן-זכאי]]|בצד בידור קל בצה"ל - מחזה "כבד"|1966/11/15|01002}}{{ש}}{{מעריב|[[טלילה בן-זכאי]]|המברקים דרשו: הפסקת הצגתו של המחזה "יומנה של אנה פרנק"|1966/12/13|01002}}}} |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־14:47, 14 במאי 2011
אנה פרנק הוא מחזה מאת מאיר לוין, שנכתב על פי יומנה של אנה פרנק, שנספתה בשואה.
באמצע שנות ה-50 קרא לוין את "יומנה של אנה פרנק" בצרפתית, ומיד הבין את חשיבותו. הוא הביא לתרגום הספר ולרכישתו על ידי בית הוצאה אמריקני גדול, דאג לביקורות משבחות, ועיבד את הספר למחזה. מלכתחילה הבין לוין כי הספר יכול להוות בסיס למחזה ולסרט קולנוע שיצליחו מבחינה מסחרית, אך חשוב מכך, יביאו את קולה של אנה פרנק, וקולו של הילד היהודי שנספה בשואה, אל ההמונים בארצות הברית ובעולם. לאחר שעמד במשא ומתן מתקדם עם מפיקים ובעלי הזכויות, הופקה לבסוף גרסה אחרת למחזה ולסרט, שכתבו פרנסס גודריץ' ואלברט האקט.
לוין נפגע מאוד מההתרחשות. בשני ספרים שכתב "הקנאי" (1964) ו""האובססיה" (1972) הוא טוען כי נפגע עקב התנגדותו הנחרצת לקומוניזם, שלא מצאה חן בעיני מפיקי הסרט והמחזה, כמו גם בשל היות המחזה "יהודי מדי".
בשנת 1966 הועלה המחזה בישראל, בתיאטרון הדרמטי של צה"ל, בתרגומן של שולמית גבעולי ועדנה שביט ובבימויו של פיטר פריי.[1]
הערות שוליים
- ^ טלילה בן-זכאי, בצד בידור קל בצה"ל - מחזה "כבד", מעריב, 15 בנובמבר 1966
טלילה בן-זכאי, המברקים דרשו: הפסקת הצגתו של המחזה "יומנה של אנה פרנק", מעריב, 13 בדצמבר 1966