מגדל העיר – הבדלי גרסאות
הרחבה |
עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הבניין, אשר הוקם במחצית השנייה של [[שנות השבעים]], תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[דן איתן]]. הבניין הוא בן 21 קומות, בתוספת של שש קומות של [[חניון]] לרכב תחתיו. |
הבניין, אשר הוקם במחצית השנייה של [[שנות השבעים]], תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[דן איתן]]. הבניין הוא בן 21 קומות, בתוספת של שש קומות של [[חניון]] לרכב תחתיו. |
||
חתך קומותיו של הבניין הוא של [[מרובע]], אשר פינותיו קטומות. חזיתותיו בנויות בשילוב של קירות מסך ממתכת וזכוכית עם ציפוי של אבן נסורה. הוא ניצב בזווית של 45 [[מעלה (זווית)|מעלות]] ביחס לבניין המשביר, דבר המיועד לרכך את מראהו הנשקף מרחוב המלך ג'ורג' ורחוב בן יהודה.{{הערה|קרויאנקר, עמ' 373.}} |
חתך קומותיו של הבניין הוא של [[מרובע]], אשר פינותיו קטומות. חזיתותיו בנויות בשילוב של קירות מסך ממתכת וזכוכית עם ציפוי של אבן נסורה.{{הערה|בעבר היה צבעם של קירות המסך חום, אך הוא הוחלף לצבע בהיר בראשית שנית ה-2000.}} הוא ניצב בזווית של 45 [[מעלה (זווית)|מעלות]] ביחס לבניין המשביר, דבר המיועד לרכך את מראהו הנשקף מרחוב המלך ג'ורג' ורחוב בן יהודה.{{הערה|קרויאנקר, עמ' 373.}} |
||
מפלס הכניסה של המגדל גבוה מזה של רחבת בניין המשביר, והוא מחובר אליה באמצעות [[דרגנוע|דרגנועים]]. |
מפלס הכניסה של המגדל גבוה מזה של רחבת בניין המשביר, והוא מחובר אליה באמצעות [[דרגנוע|דרגנועים]]. |
||
גרסה מ־01:23, 2 באוקטובר 2011
מגדל העיר הוא בניין משרדים רב-קומות הניצב במרכז העיר ירושלים.
הבניין ניצב בקרן הרחובות בן יהודה והמלך ג'ורג', בצמוד לבניין המשביר לצרכן, כשאחת מחזיתותיו פונה אל רחוב עליאש. הוא משקיף על מרכז העיר ומיקומו בקרבת אחת הנקודות הגבוהות בירושלים הפך אותו לתוואי נוף בולט בקו הרקיע שלה.
הבניין, אשר הוקם במחצית השנייה של שנות השבעים, תוכנן על ידי האדריכל דן איתן. הבניין הוא בן 21 קומות, בתוספת של שש קומות של חניון לרכב תחתיו.
חתך קומותיו של הבניין הוא של מרובע, אשר פינותיו קטומות. חזיתותיו בנויות בשילוב של קירות מסך ממתכת וזכוכית עם ציפוי של אבן נסורה.[1] הוא ניצב בזווית של 45 מעלות ביחס לבניין המשביר, דבר המיועד לרכך את מראהו הנשקף מרחוב המלך ג'ורג' ורחוב בן יהודה.[2]
מפלס הכניסה של המגדל גבוה מזה של רחבת בניין המשביר, והוא מחובר אליה באמצעות דרגנועים.
שטחו של הבניין הוא כ-16 אלף מטרים מרובעים. הוא מאכלס עסקים פרטיים רבים וכן יחידות ממשלתיות שונות (כגון לשכת רישום המקרקעין ויחידה של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול). עד 1989 פעל בו מלון מגדל איילון.[3]
על הבניין נמתחה ביקורת, שלפיה הוא איננו מצטיין באיכות העיצוב והגימור שלו, וכי כיום הוא מוזנח ורמת הדיור בו נמוכה יחסית.[4]
מקורות
- דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים: כתר, 1991.
קישורים חיצוניים
- מצגת תמונות של המגדל באתר משרד האדריכלים איתן – להב-ריג
הערות שוליים
- ^ בעבר היה צבעם של קירות המסך חום, אך הוא הוחלף לצבע בהיר בראשית שנית ה-2000.
- ^ קרויאנקר, עמ' 373.
- ^ קרויאנקר, עמ' 346.
- ^ קרויאנקר, עמ' 372; משה שטיינמץ, עוד גורד שחקים ייבנה במרכז ירושלים, אתר nrg, 18 באוקטובר 2009.