תורת האינפורמציה – הבדלי גרסאות
מ ←ראו גם: קישורים פנימיים |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
* [[מידענות]] |
* [[מידענות]] |
||
* [[חישוביות]] |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־13:28, 18 בנובמבר 2012
תורת האינפורמציה היא ענף של מתמטיקה שימושית, העוסקת בעיבוד וכימות מידע, שעושה שימוש בשיטות מתורת ההסתברות ומסטטיסטיקה מתמטית.
יישומים
לתורת האינפורמציה השלכות רבות במדעי המחשב והנדסת חשמל: התורה עוסקת במערכות תקשורת, שידור נתונים, דחיסת נתונים, הצפנה, תורת הדגימה, תיקון שגיאות בקידוד נתונים ועוד. מושגים מרכזיים בתורת האינפורמציה הם האנטרופיה והאינפורמציה ההדדית.
היסטוריה
האדם שנחשב אבי תורת האינפורמציה הוא קלוד אלווד שאנון. ב-1948 פרסם מאמר הסוקר את הבסיס המתמטי עבור מערכות תקשורת. במאמר זה הגדיר שנון את יחידת הביט ואת מושג האנטרופיה המתקשר לכמות הביטים המינימלית הנדרשת כדי לשמור או לשדר פיסת מידע מסוימת.[1] עבודה זו בעלת השפעה רבה ביותר על המדע במאה ה-20, ומצוטטת מעל 45 אלף פעמים במאמרים אקדמאים שונים[2].
התייחסות למושג המידע
על פי תורת האינפורמציה הקלאסית של שאנון ניתן לשדר ולקלוט מידע באופן מדוייק באמצעות תהליכים שאינם תלויים במשמעות של המידע[3]. דוגמאות לכך הן דואר אלקטרוני, מסרים מידיים ועוד.
המחשבים הרחיבו את תורת האינפורמציה בכך שהם יכולים להעביר ואף לעבד מידע ללא התייחסות למשמעות שלו[3]. לדוגמה: SPSS היא אחת התוכנות הנפוצות בעולם לניתוח סטטסיטי של נתונים.
המחשבים פועלים עלי פי המידע שנמסר להם, אשר מורכב מקוד מקור ונתונים. מבחינה זאת המחשב הוא מכונה המשתמשת במידע מסויים (מרמת התוכנה) בכדי לבקר על האופן שבו הוא מעבד מידע אחר (בסיס נתונים) ללא תלות במשמעות שלו[3]. אל הפלט של המחשב ניתן להתייחס כמסמן המשמש כ"נשא" של מידע פוטנציאלי, אשר התוכן הסמנטי שלו יכול להתחיל ולהתעורר רק עם הופעתו של מפרש כלשהו[4]. לצורך כך על המפרש לאתר את קיומו של המסמן הנתון ולזהות את הפוטניצאל שלו. רק אז תהליכי הפרשנות והתקשורת יכולים לגבש את המידע הגלום במסמן ולהקנות לו צורה ממשית[4]. באופן זה מכונות שאופן פעולתן אינו קשור למשמעות יכולות ליצור פלטים בעלי משמעות עבור המשתמשים[3]. המידע הפורש המופק מפלט המחשב על ידי המשתמשים הוא בעל אופי סובייקטיבי. זאת משום שאנשים שונים יכולים לפרש מסומנים שונים בדרכים שונות, בהתאם לאינטליגנציה, לידע ולניסון העומד לרשותם[4].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ C.E. Shannon, "A Mathematical Theory of Communication", Bell System Technical Journal, vol. 27, pp. 379–423, 623-656, July, October, 1948
- ^ נכון ל-2011, לפי Google Scholar
- ^ 1 2 3 4 Denning, P. J., & Bell, T. (2012). The Information Paradox. American Scientist, 100(6), 470-477.
- ^ 1 2 3 Melnikova, E. V., & Melnikov, O. A. (2011). Scientific comprehension of the nature of information. Scientific and Technical Information Processing, 38(2), 99-104.
