בלה אחמדולינה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Bella Akhmadulina.jpg|שמאל|ממוזער|180px|בלה אחמדולינה בשנת [[2005]]]]
#הפניה [[פקודת נ.ק.וו.ד 00447]]
'''בלה אחמדולינה''' (ב[[רוסית]]: '''Белла Ахмадулина'''; {{כ}} [[10 באפריל]] [[1937]], [[מוסקבה]] - [[29 בנובמבר]] [[2010]], פרדלקינו בפרברי [[מוסקבה]]) הייתה [[משורר|משוררת]] רוסיה ו[[סובייטי]]ת.

בלה אחמדולינה נולדה ב[[מוסקבה]]. אביה היה ממוצר טטרי וכיהן בתפקיד בכיר בממשל אימה הייתה מתרגמת בעלת שורשים איטלקים. עוד בתקופת בית הספר אחמדולינה החלה לכתוב שירה.

בשנים [[1955]]-[[1958]] היא הייתה נשואה ל[[משורר]] [[יבגני יבטושנקו]].

בשנת [[1959]] היא כתבה אחד משירים המפורסמים שלה שבשת [[1975]] הולחן על ידי [[מיכאל טריברדייב]] והושמה בסרט של [[אלדר ריאזנוב]] [[צחוק הגורל]].

בשנת [[1960]] אחמדולינה סיימה ללמוד במכון לספרות ב[[מוסקבה]]. במהלך הלימודים היא סולקה למזן מה עקב התנגדותה להצטרף לרדיפות של [[בוריס פסטרנק]].

ספר שירים הראשון שלה התפרסם בשנת [[1962]] ובהמשך כל מספר שנים פורסם ספר חדש. על היצירות שלה הוענק למשוררת [[פרס ברית המועצות]] בשנת [[1989]] ו[[פרס הפדרציה הרוסית]] בשנת [[2004]].

בשנת [[1964]] אחמדולינה שיחקה בסרט בבימוי של [[ואסילי שוקשין]].

בשנת [[1970]] המושררת ביקרה ב[[גאורגיה]] והתרשמה מאוד. מאז היא החלה לתרגם לרוסית יצירות של משוררים גאורגים [[ניקולוז ברתשווילי]], [[גלקטיון טאבידזה]] ומשוררים נוספים.

אחמדולינה הייתה ידוע כתומכת בתנועת ה[[דיסידנט|דיסידנטים]]. פעם רבות היא התבטה להגנת [[אנדריי סחרוב]], [[ולדימיר ווינוביץ']] ופעילים נוספים. הודעותיה פורסמו ב[[עיתון]] [[ניו יורק טיימס]] ושודחרו תחנת רדיו [[קול אמריקה]] ו[[קול השלום]]. בשנת [[1979]] היה השתתפה בהכנת [[אלמנך]] ספרותי "מטרופול" שפורסם ב[[פריז]] ללא ידיעת ה[[צנזורה]] הסובייטית. בשנת [[1993]] היא הייתה בין חותמה "מכתב 42" שתמך במדיניות של [[בוריס ילצין]].

בשנים אחרונות אחמדולינה הייתה חולה מאוד ונפטרה ב-[[29 בנובמבר]] [[2010]]. היא נטמנה ב[[בית העלמין נובודוויצ'י]] ב[[מוסקבה]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.abella.in/ אתר לזכרה]

גרסה מ־07:25, 18 במאי 2013

בלה אחמדולינה בשנת 2005

בלה אחמדולינהרוסית: Белла Ахмадулина; ‏ 10 באפריל 1937, מוסקבה - 29 בנובמבר 2010, פרדלקינו בפרברי מוסקבה) הייתה משוררת רוסיה וסובייטית.

בלה אחמדולינה נולדה במוסקבה. אביה היה ממוצר טטרי וכיהן בתפקיד בכיר בממשל אימה הייתה מתרגמת בעלת שורשים איטלקים. עוד בתקופת בית הספר אחמדולינה החלה לכתוב שירה.

בשנים 1955-1958 היא הייתה נשואה למשורר יבגני יבטושנקו.

בשנת 1959 היא כתבה אחד משירים המפורסמים שלה שבשת 1975 הולחן על ידי מיכאל טריברדייב והושמה בסרט של אלדר ריאזנוב צחוק הגורל.

בשנת 1960 אחמדולינה סיימה ללמוד במכון לספרות במוסקבה. במהלך הלימודים היא סולקה למזן מה עקב התנגדותה להצטרף לרדיפות של בוריס פסטרנק.

ספר שירים הראשון שלה התפרסם בשנת 1962 ובהמשך כל מספר שנים פורסם ספר חדש. על היצירות שלה הוענק למשוררת פרס ברית המועצות בשנת 1989 ופרס הפדרציה הרוסית בשנת 2004.

בשנת 1964 אחמדולינה שיחקה בסרט בבימוי של ואסילי שוקשין.

בשנת 1970 המושררת ביקרה בגאורגיה והתרשמה מאוד. מאז היא החלה לתרגם לרוסית יצירות של משוררים גאורגים ניקולוז ברתשווילי, גלקטיון טאבידזה ומשוררים נוספים.

אחמדולינה הייתה ידוע כתומכת בתנועת הדיסידנטים. פעם רבות היא התבטה להגנת אנדריי סחרוב, ולדימיר ווינוביץ' ופעילים נוספים. הודעותיה פורסמו בעיתון ניו יורק טיימס ושודחרו תחנת רדיו קול אמריקה וקול השלום. בשנת 1979 היה השתתפה בהכנת אלמנך ספרותי "מטרופול" שפורסם בפריז ללא ידיעת הצנזורה הסובייטית. בשנת 1993 היא הייתה בין חותמה "מכתב 42" שתמך במדיניות של בוריס ילצין.

בשנים אחרונות אחמדולינה הייתה חולה מאוד ונפטרה ב-29 בנובמבר 2010. היא נטמנה בבית העלמין נובודוויצ'י במוסקבה.

קישורים חיצוניים