קול השלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוחית זיכרון ל"קול השלום" בחוף גורדון בתל אביב

קול השלום ("The Voice of Peace") הייתה תחנת הרדיו הפיראטית הראשונה בישראל. התחנה, שהוקמה על ידי אייבי נתן ב-1973, שידרה מספינה ששטה בים התיכון מול חופי ישראל, מוזיקה וקריאות לשלום. התחנה חדלה לשדר ב-1 באוקטובר 1993. השיר של ג'ון לנון "תנו צ'אנס לשלום" (1969) שימש כזמריר של התחנה והפזמון שלו שודר לעיתים קרובות. התחנה שידרה ב-AM בתדר KHz‏ 1,540, ומאוחר יותר הוסיפה משדר FM סטריאו בתדר MHz‏ 100. שידורי התחנה נקלטו היטב ברוב חלקי הארץ ואף בקפריסין. הכנסות התחנה נבעו משידור פרסומות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בספטמבר 1969 רכש נתן אונייה, וקרא לה "M/V Peace". ב-1973 הביא נתן את האונייה לחופי ישראל וב־18 במאי החל לשדר מן האונייה, שעגנה מול חופי תל אביב. התחנה שידרה מוזיקה ושידורי רדיו הקוראים לשלום[1]. תחנת רדיו זו הייתה תחנת הרדיו הפיראטית הראשונה בישראל. לא ננקטה כל פעולה נגדה, בטענה שעגנה מחוץ למימיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל. עם הזמן נודע שהאונייה עגנה כ-5 קילומטרים בלבד (3 מיילים ימיים) מחופיה של מדינת ישראל, במימיה הטריטוריאליים[2]. יתרה מזאת, פעמים רבות שימשה התחנה רק כתחנת ממסר בעוד שהאולפן עצמו היה במדינת ישראל. למרות מעמדה החוקי המעורפל של "קול השלום", פוליטיקאים ישראליים רבים לא היססו להתראיין בה.

התחנה זכתה להצלחה. היא שידרה בעיקר באנגלית וכללה תוכניות כ־"Twilight Time" - שירים נוסטלגיים לשעות בין הערביים, שעת הביטלס, ששיריהם הושמעו תכופות, תוכנית מוזיקה קלאסית שאות הפתיחה והסיום שלה היה הפרק האיטי מתוך קונצ'רטו לחלילית סופרנינו ותזמורת מיתרים מאת ויולדי. מדי כמה דקות הייתה מושמעת הסיסמה:

Peace is the word, and the voice of peace is the station. twenty four hours a day

בתרגום לעברית:

שלום היא המילה, וקול השלום היא התחנה. עשרים וארבע שעות ביממה.

התחנה אכן שידרה 24 שעות ביממה, בעידן שבו ניתן היה לקלוט רק תחנות ממסדיות של קול ישראל וגלי צה"ל הייתה התחנה אלטרנטיבה. בין השדרנים הבולטים היו עופר נחשון, גד ביטון ואריק לב. התחנה העבירה את חדשות קול ישראל מדי שעה.

מעת לעת היה נתן נושא בתחנה את דברו ומקדם את רעיונותיו. מדי ערב היה מכריז כי - "עם שקיעת החמה תפסיק תחנת קול השלום את שידוריה למשך 30 שניות, לזכר קורבנות האלימות באזורינו ובעולם כולו".

כאשר יצרני המשקאות הקלים סירבו לפרסם בתחנה שלו, שידר נתן בתדירות גבוהה את הג'ינגל "שתו מים, שתו רק מים" (Drink cool, refreshing water, there's nothing better for you we say. Drink water today). נתן ניצל את הטענה שהתחנה משדרת מחוץ לגבולות ישראל ושידר פרסומות לסיגריות, גם כשהדבר היה אסור על פי חוק[3].

נתן רתם את התחנה למבצעים הומניטריים כגון השמדת צעצועי מלחמה, וכן תרומות לנזקקים באזורים מוכי רעב, מלחמה ואסון כגון; ביאפרה, קמבודיה, גואטמלה, קולומביה, אתיופיה ובנגלדש.

בשנת 1987, בעת השביתה הגדולה של רשות השידור, היו גלי צה"ל וקול השלום האלטרנטיבות העיקריות להאזנה לרדיו. באותה תקופה עלו שיעורי ההאזנה לתחנה ואתם הכנסותיה מפרסומות. בזמן השביתה שמה התחנה דגש רב יותר על תוכניות בשפה העברית, כגון שידורי ספורט שהחליפו את שירים ושערים. עם תום השביתה חזרה התחנה למתכונת השידורים הקודמת.

התחנה הפסיקה את שידוריה ב-1 באוקטובר 1993, לאחר שהאונייה צברה חובות וסבלה מתקלות טכניות, והרשויות בישראל לא התירו לתחנה לשדר מן החוף. גם הצעת חוק בכנסת, שכונתה "חוק אייבי נתן" ושמטרתה הייתה להסדיר את שידוריו מן החוף, לא עברה[4]. בנובמבר באותה שנה הוטבעה האונייה מול חופי אשדוד וציודה נתרם לתחנת קול פלסטין ביריחו. ביוני 2016 איתרו צוללנים את הספינה בעומק של 100 מטר[5].

במאי 2007, במלאת 80 שנה לאייבי נתן, הנציחה עיריית תל אביב-יפו את הספינה בלוחית זיכרון שהוצבה בחוף "גורדון". על הלוחית נכתב: "5 ק"מ מן החוף הזה עגנה ספינת 'קול השלום' של אייבי נתן ושידרה קולות של שלום, דו קיום ואהבה". לידה יש מתקן שבלחיצת כפתור מספר את סיפור "קול השלום" בקולו של אייבי נתן.

באוגוסט 2009 החלה לשדר תחנת רדיו אינטרנטי באותו שם[6]. אנשי התחנה שואפים לשמור צביון התחנה המקורית וחלק מן השדרנים שידרו בעבר בתחנה המקורית.

תחנת רדיוס 100FM אשר משדרת בתדר ההיסטורי של התחנה משדרת בימי א'-ה' בין השעות 17:00-19:00 את שידורי "קול השלום", כולל אות התחנה וזיהוי התחנה בRadio Data System כקול השלום[7].

קול השלום בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1973 הוציאה להקת האחים והאחיות שיר מחווה בשם "ספינת השלום" על תקליטון.

אייבי נתן והתחנה הונצחו במילים שכתב אריק איינשטיין בשירו "עוד יהיה" (1976):

הנה אייבי נתן על האנייה
הוא מפליג, הוא מפליג
אל תוך החשיכה
יא חביבי אייבי, בהצלחה לך

גם אריק לביא בשירו "אני אשיר לך שיר" התייחס לתחנת קול השלום:

אני אצא אליך כמו טיל אל הירח
אני אהיה ספינה לך ואת קול השלום

שיר נוסף שנכתב על אייבי נתן הוא "אי שם", חובר על ידי דודו טופז (בביצוע גלי עטרי, לחן קובי אשרת):

אי שם בלב הים התיכון
שטה ספינה ישנה
ויושב בתוכה איש מוזר
ומשדר לעולם מנגינה

קול השלום ותחנות פיראטיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מאנשי הימין נטלו את "קול השלום" כדוגמה לכך ששידור בתחנת רדיו פיראטית, המשדרת מן הים, מקובל ומותר. בעקבות זאת נוסד "ערוץ 7", ששידר גם הוא מאונייה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל (וגם במקרה זה טענה זו הייתה שנויה במחלוקת). בהמשך נטען כי השלטונות נוקטים מדיניות של איפה ואיפה, בכך שהתירו את פעילות קול השלום, אך פעלו כנגד שידורי ערוץ 7. טענה זו לא עמדה למפעילי "ערוץ 7", שהורשעו בפלילים על הפעלת הערוץ[8].

גם תחנות רדיו פיראטיות אחרות מביאות לעיתים את "קול השלום" בטענה למדיניות בלתי שוויונית הננקטת כלפיהם. מתנגדי השידורים הפיראטיים טוענים שאין להשוות בין "קול השלום" לתחנות פיראטיות היום, הואיל ובתקופת "קול השלום", לפחות עד 1992, לא איפשר החוק במדינת ישראל קיום שידורי רדיו, אלא באמצעות רשות השידור או גלי צה"ל ואילו מאז קיימת אפשרות חוקית לקבלת רישיון או זיכיון לשידור רדיו חוקי, במסגרת מכרזים של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חזי כרמל, "לא נזוז מפה עד בא השלום" - אומרים אנשי "ספינת השלום" של אייבי נתן, מעריב, 25 במאי 1973
  2. ^ יגאל חי, הוסר הלוט מעל לוח ההנצחה לספינת "קול השלום", באתר הארץ, 19/05/07
    04/2003 Soundscapes, Ed Simeone: Bringing the MV Peace to Israel
    רלף הלינגר, בראיון לעפרה לקס: "ראו אותו מהחוף. פוליטיקאים נסעו אליו בסירות קטנות, ולא עשו מרחק כה רב עד שהגיעו אליו" (לאייבי מותר, לרלף אסור, בשבע).
  3. ^ עפרה לקס, ‏לאייבי מותר, לרלף אסור - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 4 בדצמבר 2003
  4. ^ ספינת השלום של אייבי נתן
  5. ^ אלעד זוהר, ‏אותרה בעומק של 100 מ' ספינת קול השלום, באתר ‏mako‏‏, ‏8 ביוני 2016‏
  6. ^ האתר בו השידורים.
  7. ^ אתר קול השלום ברדיו רדיוס
  8. ^ ת"פ (י-ם) 4830/98 מדינת ישראל נגד יעקב כץ ואחרים, ניתן ב-29.12.03