יבגני יבטושנקו
| לידה |
18 ביולי 1933 זימה, רוסיה |
|---|---|
| פטירה |
1 באפריל 2017 (בגיל 83) טלסה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרדלקינו |
| שם לידה |
Евгений Александрович Гангнус |
| מדינה |
רוסיה |
| סוגה |
שירה, פרוזה |
| יצירות בולטות |
Babi Yar |
| שפות היצירה |
רוסית |
| השכלה |
מכון גורקי לספרות |
| תקופת פעילות |
1949–2017 (כ־68 שנים) |
| בנות זוג |
בלה אחמדולינה (1955–1958 (כ־3 שנים)) |
| ילדים |
סשה יבטושנקו |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
|
יבגני אלכסנדרוביץ' יבטושנקו (ברוסית: Евгений Александрович Евтушенко; נולד בשם המשפחה גנגנוס, ברוסית: Гангнус; 18 ביולי 1932[1] – 1 באפריל 2017[2]) היה משורר רוסי, ששיריו נודעו בביקורת החריפה שבהם כנגד הבירוקרטיה הרוסית וכנגד מורשתו של סטלין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יבטושנקו נולד בעיר זימה, מחוז אירקוטסק שבסיביר, ברית המועצות למשפחה שמקורה באוקראינה. בעודו ילד עבר למוסקבה.
בין השנים 1951 ל-1954 למד במכון גורקי לספרות במוסקבה (אנ'), וממנו נשר. ספר שיריו הראשון הופיע בשנת 1952, ששיר ממנו, "זה מה שקורה לי עכשיו", הולחן ונהפך לפופולרי. ב–1956 פרסם את "תחנת חורף", שנחשב לשירו החשוב הראשון.
בשנים 1955–1958 היה נשוי למשוררת בלה אחמדולינה.
ב-20 בספטמבר 1961 פרסם יבטושנקו, בעיתון של אגודת הסופרים של ברית המועצות "ליטרטורניה גזטה", את שירו הנודע "באבי יאר", שבו תקף את האדישות הסובייטית לזכר הנרצחים היהודים[3][4]. באותה שנה שבה פורסם "באבי יאר", פרסם יבטושנקו גם את "יורשי סטלין", ובו טען כי מורשת הסטליניזם עדיין שולטת במדינתו. באותה שנה ביצע מארק ברנס את שיר המחאה האנטי-מלחמתי ״האם הרוסים רוצים מלחמה?״ (Хотят ли русские войны) שכתב יבטושנקו.
בפברואר 1963 הקריא את שירו באבי יאר לפני קהל של 6,000 צופים בפריז[5]. בעקבות שיריו מעוררי המחאה, נאסר על יבטושנקו בשנת 1963 לצאת מתחומי ברית המועצות, אך לחץ בין-לאומי הביא להסרת הגבלה זו שנתיים לאחר מכן[6].
בשנת 1966, ביקר בפעם הראשונה בארצות הברית וערך סיבוב הופעות, שארגן האמרגן היהודי-אמריקאי סול יורוק, ובו קרא את שיריו[7]. בינואר 1972 היה בניו יורק בעת שהליגה להגנה יהודית זרקה פצצות תבערה במשרדו של יורוק במנהטן. בפיצוץ נהרגה מזכירתו אייריס ג'ונס, ויורוק ואחרים נפצעו[8]. את הפיגוע ארגנה הליגה להגנה יהודית, מכיוון שהתנגדה לסיורי ההופעות בארצות הברית של אומנים מברית המועצות. בתגובה כתב ופרסם שיר,”מי אתם? שפניכם מוסתרות, לפי שעה? האם הזמר והריקוד — תעמולה הם לכם?...אתם אנטי-רוסים, אנטישמים, אנטי-אמריקנים... ...תמונותיו של מישהו נרמסות תחת לרגלי, גם בליבי משהו נרמס. האמנות אינה כה זולה. מאחר שיצור חף מפשע -שילם עבורה בחייה. מי אתם, רוצחים מסתורים, המפעילים פצצות נגד אמנות: האם טעמכם אינו מעודן. אתם בני-בליעל שכן אפילו המשטרה החלה להגן על האמנות מפניכם”[9].
בשנות השבעים התחבר יבטושנקו עם הסופר הדיסידנט אלכסנדר סולז'ניצין. למרות זאת נשמעו קולות המבקרים את שירתו וטוענים כי מחאתו מכוונת רק לכיוונים ה"מותרים" על ידי הממשל הסובייטי. ראש וראשון למבקרים אלו היה יוסף ברודסקי, חתן פרס נובל לספרות מהאקדמיה האמריקאית לאומנויות.
לאחר התפרקות ברית המועצות הפך יבטושנקו לפעיל בקידום יצירותיהם של משוררים דיסידנטים לשעבר, בתחומי איכות הסביבה ובהנצחת זכרם של נספי הגולאגים. בשנת 1991 עבר להתגורר בארצות הברית. יבטושנקו לימד שירה וקולנוע רוסיים ואירופיים באוניברסיטת טולסה באוקלהומה, ארצות הברית.
בשנת 1988 ביקר בפעם הראשונה בישראל והשתתף בטקס לזכר הרוגי באבי יאר ביד ושם[10]. כמו כן ערך מופע בתיאטרון ירושלים וקרא בו משיריו. הערב לא זכה להצלחה רבה, ומבקרת הספרות מאיה קגנסקיה כתבה עליו: ” יבטושנקו הוא יציר שוליה של תקופה, של דור אחד, הדור של בני העשרים שחזו במותו של סטאלין ב־1953 ובהתנפצות 'פולחן האישיות' ב־...) 1956) ואם, חרף כשרונו המועט, הצליח יבטושנקו ליהפך לקולו של דור, הרי שיש בו מידה של גאונות. ויבטושנקו היה גאון, בעל כשרון אחד ויחיד, כשרון של מדיום, ולפיכך כל מה שנקרא 'שירת יבטושנקו' אינו שירה כלל, אלא פסיכולוגיה של דור.”[11].
בשנת 2007 ביקר שוב בישראל והשתתף בטקס הוקרה מיוחד שנערך עבורו ביד ושם וקרא בקולו את "באבי יאר"[12].
ב-31 במרץ 2017 אושפז במרכז הרפואי הילקרסט שבטלסה, במדינת אוקלהומה שבארצות הברית. ב-1 באפריל 2017 הלך לעולמו והוא בן 84[2]. בצוואתו ביקש להיקבר בבית הקברות פרדלקינו, סמוך למצבתו של בוריס פסטרנק.
יצירותיו של יבטושנקו שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- באבי-יאר, השיר והשר, מאת שלמה אבן-שושן, 1961[13]
- שירי שנים שונות, מרוסית שלמה אבן-שושן, 1966[14]
- ראו בי קומוניסט!, מרוסית שלמה אבן-שושן, 1962[15]
- כביש הנלהבים, שירים, מרוסית שלמה אבן-שושן, 1967
- בדל עשב, מרוסית שלמה אבן-שושן, 1988
- השיר בדומיה[16]שתורגם על ידי יעקב שבתאי ובוצע על ידי ליאור ייני (הלוך הלכה החבריא)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על משוררים יהודים, רצוחים, ירויים, אסירים, אלמוניים... מאת אהרון צ'רניאק, על קובץ שירים ברוסית שערך יבטושנקו, שחלקם נכתבו על ידי משוררים יהודים. נדפס ב"וסטניק",28, תורגם מרוסית, ספטמבר 2003.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת תרגומים לשירים של יבגני יבטושנקו באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
- אני יבגני יבטושנקו, דבר, 15 במרץ 1963, המשך
- ריאיון עם המשורר הנייד, דבר, 16 במרץ 1973
- מידע על יבגני יבטושנקו בקטלוג הספרייה הלאומית
- נועם סמל, לילה של וודקה וזכרונות עם יבגני יבטושנקו בביתו בכפר האמנים ליד מוסקווה, מעריב, 10 בינואר 1986
- אריב יאס, שירים של איכר רוסי, מעריב, 30 בנובמבר 1988
- חגי חיטרון, העולם הוא במה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2007 - על ביקורו של יבטושנקו בישראל
דימיטרי שומסקי, יבגני יבטושנקו והנכבה, באתר הארץ, 4 באפריל 2017
גילי איזיקוביץ, יבגני יבטושנקו, המשורר שחשף את טבח באבי יאר, באתר הארץ, 3 באפריל 2017- יפה גולדשטיין, שורות המוות, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2007
- איתמר אייכנר, המשורר הרוסי יבגני יבטושנקו הלך לעולמו, באתר ynet, 1 באפריל 2017
- דוד טברסקי, נפטר יבגני יבטושנקו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באפריל 2017
- גיל וייסבלאי, "עַל בַּאבִּי-יָאר אֵין יָד וְאֵין מַצֶּבֶת" – הגרסה הלא מצונזרת בכתב ידו של יבטושנקו, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 19.04.2017
- יבגני יבטושנקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יבגני יבטושנקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
יבגני יבטושנקו, ברשת החברתית Goodreads
יבגני יבטושנקו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יבגני יבטושנקו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
יבגני יבטושנקו, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
יבגני יבטושנקו, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
יבגני יבטושנקו, באתר Last.fm (באנגלית)
יבגני יבטושנקו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יבגני יבטושנקו, באתר Yandex.Music (ברוסית)
יבגני יבטושנקו, באתר Discogs (באנגלית)
יבגני יבטושנקו, באתר טיידל (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי תעודת הזהות שלו, נולד ב-1933
- 1 2 דוד טברסקי, נפטר יבגני יבטושנקו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באפריל 2017
- ↑ שיר נרגש נגד האנטישמיות פורסם בליטראטורנאיה גאזטה" ", קול העם, 21 בספטמבר 1961}
שיר נגד האנטישמיות בעיתון סובייטי, על המשמר, 21 בספטמבר 1961 - ↑ מיהו יבגני יבטושנקו?, דבר, 29 בספטמבר 1961
- ↑ דמעות בעיני לא-יהודים - בעת קריאת "באבי יאר" מפי יבטושנקו, דבר, 20 בפברואר 1963
- ↑ יבטושנקו מודה ב"שגיאות חמורות", למרחב, 29 במרץ 1963
- ↑ יבטושנקו קרא את "באבי יאר" בניו יורק, הצופה, 9 בנובמבר 1966
- ↑ שיר של יבטושנקו לזכר הצעירה שנהרגה במשרדי סול יורוק, דבר, 30 בינואר 1972
- ↑ יבגני יבטושנקו על השריפה במשרדי יורוק: "מי אתם, רוצחים, המפעילים פצצות נגד אומנות?", מעריב, 30 בינואר 1972
- ↑ אריה בנדר ודוד מרקיש, יבגני יבטושנקו ב"יד ושם": לא יכולתי לשתוק על הפשע הזה של באבי יאר, מעריב, 9 בדצמבר 1988
- ↑ ספי שפר, אנשים הקשיבו לי - יבגני יבטושנקו בתאטרון ירושלים, כותרת ראשית, 14 בדצמבר 1988
- ↑ שירי לב-ארי, המשורר הרוסי יבגני יבטושנקו מבקר בישראל, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2007
- ↑ "באבי יאר" הופיע בתירגומו העברי, דבר, 27 בדצמבר 1961
- ↑ ספרי שירה חדשים של יבטושנקו, למרחב, 24 ביוני 1966
- ↑ חוה זהבי, שירי יבגני יבטושנקו בעברית, הצופה, 6 באפריל 1962
ש. אבן שושן על ערכים אידיאיים בשירה, קול העם, 1 ביוני 1962 - ↑ מילות השיר "בדומיה" מתוך שירונט