גרורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת הערות שוליים וקישורים בתוך ויקיפדיה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[https://en.wikipedia.org/wiki/Metastasis#cite_ref-1 Metastasis] הינה הזזה, העברה. |
[https://en.wikipedia.org/wiki/Metastasis#cite_ref-1 Metastasis] הינה הזזה, העברה. |
||
גרורות |
גרורות ב[[איבר|איברים]] שניוניים מרוחקים הינן תוצרים של התהליך הגרורתי הרב שלבי, בו [[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] ניתקים מן ה[[גידול]] הראשוני, חודרים ל[[כלי דם]] או כלי [[לימפה]], נודדים בהם ולבסוף יוצאים מהם ומתיישבים ב[[איברים בגוף האדם|איברים]] בגוף המרוחקים מן האיבר בו התפתח ה[[גידול]] הראשוני{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1126/science.1164853|title=CANCER: The Metastasis Cascade|year=2008|last1=Klein|first1=C. A.|journal=Science|volume=321|issue=5897|pages=1785–7|pmid=18818347}}}}{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1056/NEJMra0805239|title=Molecular Basis of Metastasis|year=2008|last1=Chiang|first1=Anne C.|last2=Massagué|first2=Joan|journal=New England Journal of Medicine|volume=359|issue=26|pages=2814–23|pmid=19109576}}}}. האיברים הנפוצים ביותר להתפתחות גרורות הינם ה[[ריאה|ריאות]], ה[[כבד]], ה[[מוח]] וה[[עצמות]]{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1002/path.2727|title=Current and emerging concepts in tumour metastasis|year=2010|last1=Coghlin|first1=Caroline|last2=Murray|first2=Graeme I|journal=The Journal of Pathology|volume=222|pages=1–15|pmid=20681009|issue=1}}}}. |
||
== תהליך יצירת גרורות == |
== תהליך יצירת גרורות == |
||
[[File:How Metastasis Occurs.jpg|thumb|223x223px|'''תהליך יצירת גרורות.''' בשלב הראשוני בתהליך יצירת גרורות, תאים סרטניים נתקים מן ה[[גידול]] הראשוני ונצמדים ל[[כלי דם]] סמוכים. לאחר מכן הם חודרים את דופן [[כלי דם]] ונודדים ב[[כלי דם|כלי הדם]]. לבסוף, ייעצרו התאים, יצאו מ[[כלי דם|כלי הדם]] ויתיישבו ב[[איבר]] שניוני המרוחק מן הגידול ראשוני, ויצרו בו גרורות. ]] |
[[File:How Metastasis Occurs.jpg|thumb|223x223px|'''תהליך יצירת גרורות.''' בשלב הראשוני בתהליך יצירת גרורות, תאים סרטניים נתקים מן ה[[גידול]] הראשוני ונצמדים ל[[כלי דם]] סמוכים. לאחר מכן הם חודרים את דופן [[כלי דם]] ונודדים ב[[כלי דם|כלי הדם]]. לבסוף, ייעצרו התאים, יצאו מ[[כלי דם|כלי הדם]] ויתיישבו ב[[איבר]] שניוני המרוחק מן הגידול ראשוני, ויצרו בו גרורות. ]] |
||
גרורות נוצרות בתהליך רב שלבי מורכב. התהליך הגרורתי כולל הינתקות ה[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] מן ה[[גידול]] הראשוני, חדירה ל[[כלי דם]] ו[[קשרי לימפה|כלי לימפה]], נדידה ולבסוף יציאה מאותם [[כלי דם]] ו[[קשרי לימפה|כלי לימפה]] והשתרשות באיברים המרוחקים מן ה[[איבר]] בו התפתח ה[[גידול]] הראשוני. השתרשות ושגשוג ה[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] ב[[איבר]] השניוני יובילו ליצירת גרורות, שהן למעשה [[גידול|גידולים]] שניוניים. |
גרורות נוצרות בתהליך רב שלבי מורכב. התהליך הגרורתי כולל הינתקות ה[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] מן ה[[גידול]] הראשוני, חדירה ל[[כלי דם]] ו[[קשרי לימפה|כלי לימפה]], נדידה ולבסוף יציאה מאותם [[כלי דם]] ו[[קשרי לימפה|כלי לימפה]] והשתרשות באיברים המרוחקים מן ה[[איבר]] בו התפתח ה[[גידול]] הראשוני{{הערה|1={{cite journal|pmid=15170447|year=2004|last1=Pantel|first1=K|last2=Brakenhoff|first2=RH|title=Dissecting the metastatic cascade|volume=4|issue=6|pages=448–56|doi=10.1038/nrc1370|journal=Nature reviews. Cancer}}}}. השתרשות ושגשוג ה[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] ב[[איבר]] השניוני יובילו ליצירת גרורות, שהן למעשה [[גידול|גידולים]] שניוניים. |
||
על מנת ש[[תא]] [[סרטן (מחלה)|סרטני]] יצליח ליצור גרורות, עליו להשלים את התהליך הגרורתי. התהליך כולל את השלבים הבאים: |
על מנת ש[[תא]] [[סרטן (מחלה)|סרטני]] יצליח ליצור גרורות, עליו להשלים את התהליך הגרורתי. התהליך כולל את השלבים הבאים: |
||
* '''פולשנות מקומית''' - ה[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] ניתקים מה[[גידול]] הראשוני וחודרים ל[[רקמה]] בריאה הקרובה אליהם. |
* '''פולשנות מקומית''' - ה[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] ניתקים מה[[גידול]] הראשוני וחודרים ל[[רקמה]] בריאה הקרובה אליהם. |
||
* '''חדירה למחזור הדם''' - |
* '''חדירה למחזור הדם''' - ה[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] חודרים ל[[כלי דם|כלי הדם]] או [[קשרי לימפה|כלי הלימפה]] הנמצאים בקרבת מקום ונודדים באמצעותם ל[[איבר|איברים]] אחרים בגוף. |
||
* '''יציאה ממחזור הדם''' - |
* '''יציאה ממחזור הדם''' - ה[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] נעצרים או מפסיקים לנוע ב[[כלי דם]] קטנים הנקראים [[קפילרה|קפילרות]] ב[[איבר]] השניוני המרוחק. אז הם חודרים את ה[[קפילרה|קפילרות]] ופולשים לתוך ה[[רקמה]] של ה[[איבר]] השניוני. |
||
* '''התבססות באיברים מרוחקים''' - |
* '''התבססות באיברים מרוחקים''' - ה[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] מתיישבים ב[[רקמה|רקמת]] ה[[איבר]] השניוני ויוצרים בתחילה מיקרו-גרורות, [[גידול|גידולים]] קטנים שאינם יכולים להתפתח מעבר לגודל מסוים. מיקרו-גרורות אלה מעודדות יצירה של [[כלי דם]] חדשים בסביבתן, מה שמאפשר את התפתחותן למאקרו-גרורות. אספקת [[דם|הדם]] נחוצה ל[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] על מנת לקבל [[חמצן]] ו[[חומרי מזון]]. |
||
תהליך יצירת הגרורות איננו |
תהליך יצירת הגרורות איננו אקראי - ל[[סרטן (מחלה)|סרטנים]] שונים ישנה נטייה לנדוד ל[[איבר|איברים]] שונים. אבחנה זו נתבעה לראשונה בשנת 1889 על ידי ה[[מנתח]] האנגלי סטיבן פאגט (באנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Paget Stephen Paget]), אשר תבע את היפותזת ה Seed and Soil, שאומרת כי גרורות יתפתחו רק כאשר תהיה התאמה בין ה[[תא]] ה[[סרטן (מחלה)|סרטני]] (Seed) לבין הסביבה באיבר השניוני אליו הגיע (Soil){{הערה|1={{cite journal|pmid=6764375|year=1982|last1=Hart|first1=IR|title='Seed and soil' revisited: Mechanisms of site-specific metastasis|volume=1|issue=1|pages=5–16|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. כך למשל, [[סרטן בלוטת הערמונית]] יצור לרוב גרורות ב[[עצמות]], ואילו [[סרטן המעי הגס]] ינדוד לרוב ל[[כבד]]{{הערה|1={{cite journal|pmid=18517275|year=2008|last1=Disibio|first1=G|last2=French|first2=SW|title=Metastatic patterns of cancers: Results from a large autopsy study|volume=132|issue=6|pages=931–9|doi=10.1043/1543-2165(2008)132\931:MPOCRF]2.0.CO;2|journal=Archives of pathology & laboratory medicine}}}}. |
||
== תסמינים == |
== תסמינים == |
||
לרוב, תאים סרטניים נודדים בשלב ראשוני לעבר [[בלוטת לימפה|בלוטות לימפה]]. ה[[ריאה|ריאות]], ה[[עצמות]], ה[[כבד]] וה[[מוח]] הינם איברים נפוצים להתפתחות גרורות כמו כן. הסימפטומים השכיחים באיברים הללו הינם: |
לרוב, ה[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] נודדים בשלב ראשוני לעבר [[בלוטת לימפה|בלוטות לימפה]]. ה[[ריאה|ריאות]], ה[[עצמות]], ה[[כבד]] וה[[מוח]] הינם איברים נפוצים להתפתחות גרורות כמו כן{{הערה|1={{cite journal|pmid=16770534|year=2006|last1=Leong|first1=SP|last2=Cady|first2=B|last3=Jablons|first3=DM|last4=Garcia-Aguilar|first4=J|last5=Reintgen|first5=D|last6=Jakub|first6=J|last7=Pendas|first7=S|last8=Duhaime|first8=L|last9=Cassell|first9=R|last10=Gardner|first10=M|last11=Giuliano|first11=R|last12=Archie|first12=V|last13=Calvin|first13=D|last14=Mensha|first14=L|last15=Shivers|first15=S|last16=Cox|first16=C|last17=Werner|first17=JA|last18=Kitagawa|first18=Y|last19=Kitajima|first19=M|title=Clinical patterns of metastasis|volume=25|issue=2|pages=221–32|doi=10.1007/s10555-006-8502-8|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. הסימפטומים השכיחים באיברים הללו הינם: |
||
* '''בלוטות לימפה''' - הרחבת צמתי לימפה |
* '''בלוטות לימפה''' - הרחבת צמתי לימפה |
||
* '''ריאות''' - שיעול, יריקת דם וקוצר נשימה |
* '''ריאות''' - שיעול, יריקת דם וקוצר נשימה |
||
גרסה מ־14:39, 30 בנובמבר 2013
 |
 | |
| |
גרורה (באנגלית: Metastasis) היא גידול סרטני שנוצר באיבר מרוחק ממקום התפתחות הגידול הראשוני. מקור המונח הלועזי הינו בשפה היוונית, בה משמעות המילה
Metastasis הינה הזזה, העברה.
גרורות באיברים שניוניים מרוחקים הינן תוצרים של התהליך הגרורתי הרב שלבי, בו תאים סרטניים ניתקים מן הגידול הראשוני, חודרים לכלי דם או כלי לימפה, נודדים בהם ולבסוף יוצאים מהם ומתיישבים באיברים בגוף המרוחקים מן האיבר בו התפתח הגידול הראשוני[1][2]. האיברים הנפוצים ביותר להתפתחות גרורות הינם הריאות, הכבד, המוח והעצמות[3].
תהליך יצירת גרורות
גרורות נוצרות בתהליך רב שלבי מורכב. התהליך הגרורתי כולל הינתקות התאים הסרטניים מן הגידול הראשוני, חדירה לכלי דם וכלי לימפה, נדידה ולבסוף יציאה מאותם כלי דם וכלי לימפה והשתרשות באיברים המרוחקים מן האיבר בו התפתח הגידול הראשוני[4]. השתרשות ושגשוג התאים הסרטניים באיבר השניוני יובילו ליצירת גרורות, שהן למעשה גידולים שניוניים.
על מנת שתא סרטני יצליח ליצור גרורות, עליו להשלים את התהליך הגרורתי. התהליך כולל את השלבים הבאים:
- פולשנות מקומית - התאים הסרטניים ניתקים מהגידול הראשוני וחודרים לרקמה בריאה הקרובה אליהם.
- חדירה למחזור הדם - התאים הסרטניים חודרים לכלי הדם או כלי הלימפה הנמצאים בקרבת מקום ונודדים באמצעותם לאיברים אחרים בגוף.
- יציאה ממחזור הדם - התאים הסרטניים נעצרים או מפסיקים לנוע בכלי דם קטנים הנקראים קפילרות באיבר השניוני המרוחק. אז הם חודרים את הקפילרות ופולשים לתוך הרקמה של האיבר השניוני.
- התבססות באיברים מרוחקים - התאים הסרטניים מתיישבים ברקמת האיבר השניוני ויוצרים בתחילה מיקרו-גרורות, גידולים קטנים שאינם יכולים להתפתח מעבר לגודל מסוים. מיקרו-גרורות אלה מעודדות יצירה של כלי דם חדשים בסביבתן, מה שמאפשר את התפתחותן למאקרו-גרורות. אספקת הדם נחוצה לתאים הסרטניים על מנת לקבל חמצן וחומרי מזון.
תהליך יצירת הגרורות איננו אקראי - לסרטנים שונים ישנה נטייה לנדוד לאיברים שונים. אבחנה זו נתבעה לראשונה בשנת 1889 על ידי המנתח האנגלי סטיבן פאגט (באנגלית Stephen Paget), אשר תבע את היפותזת ה Seed and Soil, שאומרת כי גרורות יתפתחו רק כאשר תהיה התאמה בין התא הסרטני (Seed) לבין הסביבה באיבר השניוני אליו הגיע (Soil)[5]. כך למשל, סרטן בלוטת הערמונית יצור לרוב גרורות בעצמות, ואילו סרטן המעי הגס ינדוד לרוב לכבד[6].
תסמינים
לרוב, התאים סרטניים נודדים בשלב ראשוני לעבר בלוטות לימפה. הריאות, העצמות, הכבד והמוח הינם איברים נפוצים להתפתחות גרורות כמו כן[7]. הסימפטומים השכיחים באיברים הללו הינם:
- בלוטות לימפה - הרחבת צמתי לימפה
- ריאות - שיעול, יריקת דם וקוצר נשימה
- עצמות - כאב ושברים
- כבד - הגדלה, בחילות וצהבת
- מוח - תסמינים נוירונליים כגון כאבי ראש, פרכוסים וסחרורת
לחלק מהחולים, יחד עם זאת, אין תסמינים כלל.
אבחנה
טיפול
הטיפול נקבע ברובו בהתבסס על העובדה האם הסרטן התפשט לאיברים שניוניים, כלומר האם ישנן גרורות, לכמה איברים הוא התפשט ולאיזה איברים. בעת הימצאות גרורות, הן יכולות להיות מטופלות באמצעות ניתוח,כימותרפיה, רדיותרפיה, טיפול הורמונלי או קומבינציה של כל אלה. בחירת הטיפול המתאים ביותר נקבעת על ידי גורמים רבים, כולל סוג הגידול הראשוני, גודל ומיקום הגרורות, גיל החולה, מצב בריאותי כללי וכן הלאה.
שיטות הטיפול שקיימות כיום ברובן אינן מצליחות לרפא סרטן גרורתי, על אף שישנם כמה סוגי סרטן, כגון סרטן בלוטת הערמונית וסרטן בלוטת התריס שניתנים לטיפול גם לאחר שליחת גרורות.
סיכויי הישרדות
גרורות הינן הגורם העיקרי למוות בחולי סרטן. ברוב המקרים, חולים עם מחלה מקומית שאיננה גרורתית ומפושטת הינם בעלי סיכויי הישרדות גבוהים יותר משל אלה עם מחלה גרורתית. ראיות שהצטברו במהלך העשורים האחרונים מצביעות על כך ש-60 עד 70 אחוז מהחולים הינם בעלי מחלה גרורתית כבר בעת האבחנה. בנוסף, חולים שאינם מציגים מחלה מפושטת בעת האבחנה עלולים לפתח מחלה גרורתית שתצריך טיפול מתאים. קיומן או העדרן של גרורות, המצביע על התפשטות המחלה, משפיע על דירוג גידול סרטני ועל סוג הטיפול שיינתן למחלה. על אף שישנם סרטנים גרורתיים שיוכלו להירפא על ידי טיפולים מסוימים, רוב הסרטנים הגרורתיים הינם חשוכי מרפא. יחד עם זאת, טיפולים זמינים לכל החולים עם סרטנים גרורתיים. המטרה העיקרית של הטיפולים הללו היא לשלוט בהתקדמות והתפתחות הגידול ולהקל בסימפטומים הנגרמים לחולה בעקבות התהליך הסרטני. במקרים מסוימים, טיפולים כנגד סרטנים גרורתיים יאריכו חיים. אך חשוב לציין, כי רוב החולים שמתים מסרטן, מתים מסרטן גרורתי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
- ^ Klein, C. A. (2008). "CANCER: The Metastasis Cascade". Science. 321 (5897): 1785–7. doi:10.1126/science.1164853. PMID 18818347.
- ^ Chiang, Anne C.; Massagué, Joan (2008). "Molecular Basis of Metastasis". New England Journal of Medicine. 359 (26): 2814–23. doi:10.1056/NEJMra0805239. PMID 19109576.
- ^ Coghlin, Caroline; Murray, Graeme I (2010). "Current and emerging concepts in tumour metastasis". The Journal of Pathology. 222 (1): 1–15. doi:10.1002/path.2727. PMID 20681009.
- ^ Pantel, K; Brakenhoff, RH (2004). "Dissecting the metastatic cascade". Nature reviews. Cancer. 4 (6): 448–56. doi:10.1038/nrc1370. PMID 15170447.
- ^ Hart, IR (1982). "'Seed and soil' revisited: Mechanisms of site-specific metastasis". Cancer metastasis reviews. 1 (1): 5–16. PMID 6764375.
- ^ Disibio, G; French, SW (2008). "Metastatic patterns of cancers: Results from a large autopsy study". Archives of pathology & laboratory medicine. 132 (6): 931–9. doi:10.1043/1543-2165(2008)132\931:MPOCRF]2.0.CO;2. PMID 18517275.
- ^ Leong, SP; Cady, B; Jablons, DM; Garcia-Aguilar, J; Reintgen, D; Jakub, J; Pendas, S; Duhaime, L; Cassell, R; Gardner, M; Giuliano, R; Archie, V; Calvin, D; Mensha, L; Shivers, S; Cox, C; Werner, JA; Kitagawa, Y; Kitajima, M (2006). "Clinical patterns of metastasis". Cancer metastasis reviews. 25 (2): 221–32. doi:10.1007/s10555-006-8502-8. PMID 16770534.