אחריות קפידה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין מקור לכך
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
<nowiki> </nowiki>ולכן קובעים שעצם המעשה הוא עבירה.
<nowiki> </nowiki>ולכן קובעים שעצם המעשה הוא עבירה.


בדר"כ עבירות אחריות קפידה יהיו עבירות מסוג מלא פרוהיביטה/עבירות הסדר= עבירות שנועדו להסדיר את החיים המודרניים.
בעבר נקראה האחריות הקפידה "אחריות מוחלטת", ואולם עם תיקונו של חוק העונשין ב-[[1994]], שבמסגרתו ניתנה לנאשם האפשרות לסתור את חזקת האחריות, שונה שמה של האחריות, שכן לא הייתה עוד "מוחלטת".

תיקון מספר 39 לחוק העונשין ביטל את האחריות המוחלטת ועבר לכיוון של אחריות קפידה. יש הבדל בין אחריות מוחלטת לקפידה: אחריות מוחלטת יוצרת חזקה משפטית חלוטה שקיימת לפחות רשלנות של הנאשם- הנחה שא"א לסתור אותה. לעומת זאת, אחריות קפידה היא חזקה משפטית הניתנת לסתירה לגבי יסודו הנפשי של הנאשם. כלומר, באחריות קפידה, לנאשם יש אפשרות להתגונן.


סעיף 19(2) לחוק העונשין הוא המאפשר לקבוע כי נתהוותה עבירה של אחריות קפידה, קרי, עבירה ללא מחשבה פלילית או רשלנות (סעיף 19 בכללותו קובע כי <u>כל</u> עבירה שהיא חייבת להיות או של מחשבה פלילית, או של רשלנות או של אחריות קפידה).
סעיף 19(2) לחוק העונשין הוא המאפשר לקבוע כי נתהוותה עבירה של אחריות קפידה, קרי, עבירה ללא מחשבה פלילית או רשלנות (סעיף 19 בכללותו קובע כי <u>כל</u> עבירה שהיא חייבת להיות או של מחשבה פלילית, או של רשלנות או של אחריות קפידה).


סעיף 22 לחוק העונשין הוא הקובע את פרטי האחריות הקפידה. אף שדי בהוכחת היסוד העובדתי בעבירה של אחריות קפידה לשם ההרשעה, קובע סעיף 22(ג) כי ניתן להטיל עונש [[מאסר]] בעבירה כזו רק אם הוכחה גם מחשבה פלילית או רשלנות.
סעיף 22 לחוק העונשין הוא הקובע את פרטי האחריות הקפידה. אף שדי בהוכחת היסוד העובדתי בעבירה של אחריות קפידה לשם ההרשעה, קובע סעיף 22(ג) כי ניתן להטיל עונש [[מאסר]] בעבירה כזו רק אם הוכח יסוד נפשי- ס' זה הוא מעין הגנה לנאשם, אך מצד שני אין הגבלה למס' שנות המאסר. ס' 22 ב' מספק הגנה לנאשם שלא נהג ברשלנות או מחשבה פלילית- אם הוא הוכיח שעשה הכל כדי למנוע את הנזק אז הוא לא יישא באחריות.


דוגמאות בולטות לעבירות של אחריות קפידה:
דוגמאות בולטות לעבירות של אחריות קפידה:
שורה 19: שורה 21:
*[[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]], '''על הדין בפלילים''', כרך א', עמ' 244-237.
*[[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]], '''על הדין בפלילים''', כרך א', עמ' 244-237.
*[[יורם רבין]] ויניב ואקי, '''דיני עונשין''', כרך א', פרק 15 (מהדורה שנייה, 2010).
*[[יורם רבין]] ויניב ואקי, '''דיני עונשין''', כרך א', פרק 15 (מהדורה שנייה, 2010).
* חוק העונשין, תשל"ז 1977( תיקון 39)


{{קצרמר|חוק ומשפט}}
{{קצרמר|חוק ומשפט}}

גרסה מ־16:46, 21 ביוני 2015

במשפט הפלילי, עבירה של אחריות קפידה היא עבירה שבה די להוכיח כי התקיים היסוד העובדתי, ואין צורך להוכיח יסוד נפשי של מחשבה פלילית או רשלנות. כלומר, משעה שהוכח כי אדם ביצע את המעשה המהווה עבירה, חזקה עליו שעבר עבירה פלילית, והתביעה אינה צריכה להוכיח כי היה מודע לקיום נסיבות העבירה או כי התרשל במעשיו. עם זאת, לפי סעיף 22(ב) לחוק העונשין, אם יוכיח הנאשם כי לא נהג במחשבה פלילית או ברשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה, לא ניתן יהיה להטיל עליו אחריות לעבירה.

אחריות קפידה - החוק מבין שיש מקרים בהם לא ניתן להוכיח כוונה או רשלנות, - ולכן קובעים שעצם המעשה הוא עבירה.

בדר"כ עבירות אחריות קפידה יהיו עבירות מסוג מלא פרוהיביטה/עבירות הסדר= עבירות שנועדו להסדיר את החיים המודרניים.

תיקון מספר 39 לחוק העונשין ביטל את האחריות המוחלטת ועבר לכיוון של אחריות קפידה. יש הבדל בין אחריות מוחלטת לקפידה: אחריות מוחלטת יוצרת חזקה משפטית חלוטה שקיימת לפחות רשלנות של הנאשם- הנחה שא"א לסתור אותה. לעומת זאת, אחריות קפידה היא חזקה משפטית הניתנת לסתירה לגבי יסודו הנפשי של הנאשם. כלומר, באחריות קפידה, לנאשם יש אפשרות להתגונן.

סעיף 19(2) לחוק העונשין הוא המאפשר לקבוע כי נתהוותה עבירה של אחריות קפידה, קרי, עבירה ללא מחשבה פלילית או רשלנות (סעיף 19 בכללותו קובע כי כל עבירה שהיא חייבת להיות או של מחשבה פלילית, או של רשלנות או של אחריות קפידה).

סעיף 22 לחוק העונשין הוא הקובע את פרטי האחריות הקפידה. אף שדי בהוכחת היסוד העובדתי בעבירה של אחריות קפידה לשם ההרשעה, קובע סעיף 22(ג) כי ניתן להטיל עונש מאסר בעבירה כזו רק אם הוכח יסוד נפשי- ס' זה הוא מעין הגנה לנאשם, אך מצד שני אין הגבלה למס' שנות המאסר. ס' 22 ב' מספק הגנה לנאשם שלא נהג ברשלנות או מחשבה פלילית- אם הוא הוכיח שעשה הכל כדי למנוע את הנזק אז הוא לא יישא באחריות.

דוגמאות בולטות לעבירות של אחריות קפידה:

לקריאה נוספת

  • יעקב קדמי, על הדין בפלילים, כרך א', עמ' 244-237.
  • יורם רבין ויניב ואקי, דיני עונשין, כרך א', פרק 15 (מהדורה שנייה, 2010).
  • חוק העונשין, תשל"ז 1977( תיקון 39)
ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.