השעיה

השעיה, שפירושה הרחקה זמנית מפעילות, היא אחד מהעונשים הנהוגים בדין משמעתי, ולעתים היא משמשת כצעד מניעתי לפני ההעמדה לדין משמעתי.

בספורט

השעיה היא עונש מקובל לספורטאים ולקבוצות ספורט שחרגו באופן חמור מכללי ההתנהגות הנדרשים בענף הספורט שבו הם פועלים. בין השאר ניתן עונש השעיה על שימוש בסמים לשם שיפור ההישגים הספורטיביים.

בעבודה

עונש השעיה נקבע באחדים מחוקי מדינת ישראל:

• בחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, ניתנה לנציב שירות המדינה הסמכות להשעות מתפקידו עובד מדינה שהוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת או שנפתחה נגדו חקירה פלילית.
• חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, מקנה למועצת רואי חשבון בישראל סמכות להטיל על רואה חשבון, עקב בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, עונשים של התראה, נזיפה, הפסקת תוקף הרישיון (שפירושה השעיה) לתקופה שתקבע וביטול הרישיון.
• חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, מקנה ללשכת עורכי הדין בישראל סמכות להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, נזיפה, קנס (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה.

תקנון העבודה בתעשייה, שהוא הסכם קיבוצי כללי שנחתם בין התאחדות התעשיינים להסתדרות הכללית כולל עונש של השעיה על עבירות משמעת שונות.