ויטרוביוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־03:45, 8 באפריל 2016

מרקוס ויטרוביוס פוליו (המאה ה-1 לפנה"ס) היה אדריכל, סופר ומהנדס רומאי. פעל במאה הראשונה לפני הספירה. ויטרוביוס כתב את "De architectura", הידוע בעברית בשם "על אודות האדריכלות", מחקר בלטינית על אדריכלות והספר הראשון אודות תחום זה.

למרות שנודע בעיקר בשל כתביו, הוא עצמו היה אדריכל. סקסטוס יוליוס פרונטינוס אמר עליו שהוא היה אחראי לאמות המים של רומא. לפעמים הוא נחשב בפיהם של אנשים כאדריכל הראשון, על אף שלא כך הדבר.

בין נושאים חשובים רבים הנכללים בספרו, "De Architectura" (שנכתב ככל הנראה בין 27 ל-23 לפנה"ס), ויטרוביוס הכריז שאיכות העבודה תלויה בקשר החברתי של עבודתו של האמן ולא ברמת המיומנות של העבודה עצמה. אולי ההצהרה המפורסמת ביותר מתוך "De Architectura", אשר עדיין נאמרת לעתים במעגלי האדריכלות, היא: "בניה טובה היא בעלת שלושה תנאים: יציבות, צורך והנאה" (ישנם חילוקי דעות לגבי תרגום המשפט הזה ומשמעותו המקורית).

ויטרוביוס למד את פרופורציות האדם וממצאיו הוצפנו (נכתבו בכתב ראי) בציור מפורסם מאוד של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1492 ("האדם הוויטרובי"). האדריכל אנדראה פלדיו, אשר פעל בתקופת המאה ה-16, החשיב את ויטרוביוס כמורו ומדריכו והכין כמה שרטוטים המבוססים על עבודותיו של ויטרוביוס לפני שהגה את עבודותיו שלו שקיבלו את הכינוי "אדריכלות פלדיאנית".

כיום חובה להזכיר את שמו בכל שיעור ראשון בכל סמסטר בלימודי אדריכלות כבסיס החשוב ביותר של ההיסטוריה של אדריכלות המערב.

התייחסות לארץ ישראל

בחיבורו על האדריכלות ישנה התייחסות גם לארץ ישראל. בדבריו על סוגי מים שונים הוא מציין את "יפו שבסוריה" כאחד משלושה מקומות בהם יש אגם בגודל עצום המפיק אספלט רב הנאסף על ידי תושבי הסביבה.^[1] אין ספק כי הכוונה כאן לים המלח. קישור בין ים המלח לעיר יפו נעשה כבר במאה ה-3 לפנה"ס על ידי הסופר קסנופילוס, וייתכן כי גם ויטרוביוס עצמו נסמך כאן על מקור הלניסטי, מאחר שהוא אינו ממקם את יפו בארץ יהודה, דבר שהיה טבעי יותר לבן זמנם של יוליוס קיסר ואוגוסטוס. ניתן גם להניח שכאשר ויטרוביוס מזכיר את הבשמים אשר בקני הסוף ובכל הצמחים, ולעצים בעלי הניחוח הנמצאים בסוריה,^[2] הוא מתכוון לבלסם של יהודה.^[3]

תרגומי כתביו לעברית

על אודות האדריכלות בעשרה ספרים. תרגם לעברית והוסיף מבוא, הערות, איורים ומפתחות רוני רייך. תל אביב, דביר, תשנ"ז (1997). 326 עמ'.
מאיר שָׂשׂ, "מיניאטורות היסטוריות ימיות - מד דרך ימי". "תורן - דפים לבית צים", 42, מרץ 1963. [תרגום מלטינית לעברית של פרק 10.9 .]
מאיר שָׂשׂ, "מיניאטורות היסטוריות ימיות - כיצד בונים נמל". "תורן - דפים לבית צים", 45, נובמבר 1963. [תרגום מלטינית לעברית של פרק 5.12 .]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויטרוביוס בוויקישיתוף

Vitruvius, The Ten Books on Architecture. Translated by Morris Hicky Morgan. Cambridge (MA), Harvard University Press, 1914. Digitized copies in Project Gutenberg and archive.org. Facsimile copy in: Academics.triton.edu
The Architecture of Marcus Vitruvius Pollio. Translated by Joseph Gwilt. London, Priestley and Weale, 1826. Digitized copy in: LacusCurtius.

הערות שוליים

^ Vitruvius, De Architecture, VIII, 3:8-9
^ Vitruvius, De Architecture, VIII, 3:13
^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I: XLVIII. Vitruvius, pp. 344-346

[1] Vitruvius, De Architecture, VIII, 3:8-9

[2] Vitruvius, De Architecture, VIII, 3:13

[3] Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I: XLVIII. Vitruvius, pp. 344-346

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ; התייחסות לארץ ישראל
-בחיבורו על האדריכלות ישנה התיחסות גם לארץ ישראל. בדבריו על סוגי מים שונים הוא מציין את "[[יפו]] שבסוריה" כאחד משלושה מקומות בהם יש אגם בגודל עצום המפיק [[אספלט]] רב הנאסף על ידי תושבי הסביבה.{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Vitruvius/8*.html#3.8 Vitruvius, '''De Architecture''', VIII, 3:8-9]}}
+בחיבורו על האדריכלות ישנה התייחסות גם לארץ ישראל. בדבריו על סוגי מים שונים הוא מציין את "[[יפו]] שבסוריה" כאחד משלושה מקומות בהם יש אגם בגודל עצום המפיק [[אספלט]] רב הנאסף על ידי תושבי הסביבה.{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Vitruvius/8*.html#3.8 Vitruvius, '''De Architecture''', VIII, 3:8-9]}}
 אין ספק כי הכוונה כאן ל[[ים המלח]]. קישור בין ים המלח לעיר יפו נעשה כבר ב{{ה|מאה ה-3 לפנה"ס}} על ידי הסופר [[קסנופילוס]], וייתכן כי גם ויטרוביוס עצמו נסמך כאן על מקור [[התקופה ההלניסטית|הלניסטי]], מאחר שהוא אינו ממקם את יפו בארץ יהודה, דבר שהיה טבעי יותר לבן זמנם של [[יוליוס קיסר]] ו[[אוגוסטוס]]. ניתן גם להניח שכאשר ויטרוביוס מזכיר את הבשמים אשר בקני הסוף ובכל הצמחים, ולעצים בעלי הניחוח הנמצאים בסוריה,{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Vitruvius/8*.html#3.13 Vitruvius, '''De Architecture''', VIII, 3:13]}} הוא מתכוון ל[[בלסם]] של יהודה.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I: XLVIII. Vitruvius, pp. 344-346}}