פיזיקאי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ביטול גרסה 21381830 של 176.13.248.235 (שיחה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''פיזיקאי''' הוא [[מדען]] העוסק בחקר ה[[פיזיקה]]. |
'''פיזיקאי''' הוא [[מדען]] העוסק בחקר ה[[פיזיקה]]. |
||
הכשרה למקצוע פיזיקאי ניתנת ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], במסגרת מחלקות לפיזיקה, בהתמחויות שונות, שהעיקריות שבהן הן [[פיזיקה תאורטית]] |
הכשרה למקצוע פיזיקאי ניתנת ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], במסגרת מחלקות לפיזיקה, בהתמחויות שונות, שהעיקריות שבהן הן [[פיזיקה תאורטית]] ופיזיקה ניסויית. שתי ההתמחויות כוללות הכרות עם תאוריית הפיזיקה, אך בעוד שהפיזיקאי הניסויי בוחן את השערותיו באמצעות ניסוי, הפיזיקאי העיוני מנסה להסביר את תוצאות הניסויים באמצעות [[מודל מתמטי]] ולספק תחזיות לתוצאות של ניסויים עתידיים. הפיזיקאי העיוני עשוי לפתח [[תוכנת מחשב|תוכנות מחשב]] לשם עריכת [[סימולציה|סימולציות]] או חישובים נומריים כבדים (בדרך כלל עבור פתרון בעיות [[מתמטיקה|מתמטיות]] אשר בלתי ניתנות לפתרון אנליטי), בעוד שהפיזיקאי הניסויי עשוי לפתח [[מכשיר מדידה|מכשירי מדידה]] ושיטות חדשות לביצוע ניסויים. גם הפיזיקאי הניסויי משתמש ב[[מחשב]] לשם עריכת סימולציות של ניסוים, עיבוד התוצאות מניסויים, כיול מכשירי המדידה ואינטראקציה עם מכשירי מדידה מתוחכמים נעשים על פי רוב באמצעות מחשבים. |
||
מכיוון שהפיזיקאי העיוני זקוק בדרך כלל רק לכוח חישוב, אשר מסופק לעתים על ידי מחשב ביתי, קל למצוא מימון לפעילות בפיזיקה עיונית. הפיזיקאי העיוני יכול לעבוד גם בביתו. הפעילות בפיזיקה ניסויית לעומת זאת כרוכה בצרכים כספיים גבוהים בדרך כלל, ולכן היא מוגבלת למוסדות מחקריים, ולעתים מחייבת שימוש במתקני ניסוי יחידים מסוגם בעולם, כגון [[CERN]]. |
מכיוון שהפיזיקאי העיוני זקוק בדרך כלל רק לכוח חישוב, אשר מסופק לעתים על ידי מחשב ביתי, קל למצוא מימון לפעילות בפיזיקה עיונית. הפיזיקאי העיוני יכול לעבוד גם בביתו. הפעילות בפיזיקה ניסויית לעומת זאת כרוכה בצרכים כספיים גבוהים בדרך כלל, ולכן היא מוגבלת למוסדות מחקריים, ולעתים מחייבת שימוש במתקני ניסוי יחידים מסוגם בעולם, כגון [[CERN]]. |
||
גרסה מ־20:43, 16 באוגוסט 2017
פיזיקאי הוא מדען העוסק בחקר הפיזיקה.
הכשרה למקצוע פיזיקאי ניתנת באוניברסיטאות, במסגרת מחלקות לפיזיקה, בהתמחויות שונות, שהעיקריות שבהן הן פיזיקה תאורטית ופיזיקה ניסויית. שתי ההתמחויות כוללות הכרות עם תאוריית הפיזיקה, אך בעוד שהפיזיקאי הניסויי בוחן את השערותיו באמצעות ניסוי, הפיזיקאי העיוני מנסה להסביר את תוצאות הניסויים באמצעות מודל מתמטי ולספק תחזיות לתוצאות של ניסויים עתידיים. הפיזיקאי העיוני עשוי לפתח תוכנות מחשב לשם עריכת סימולציות או חישובים נומריים כבדים (בדרך כלל עבור פתרון בעיות מתמטיות אשר בלתי ניתנות לפתרון אנליטי), בעוד שהפיזיקאי הניסויי עשוי לפתח מכשירי מדידה ושיטות חדשות לביצוע ניסויים. גם הפיזיקאי הניסויי משתמש במחשב לשם עריכת סימולציות של ניסוים, עיבוד התוצאות מניסויים, כיול מכשירי המדידה ואינטראקציה עם מכשירי מדידה מתוחכמים נעשים על פי רוב באמצעות מחשבים.
מכיוון שהפיזיקאי העיוני זקוק בדרך כלל רק לכוח חישוב, אשר מסופק לעתים על ידי מחשב ביתי, קל למצוא מימון לפעילות בפיזיקה עיונית. הפיזיקאי העיוני יכול לעבוד גם בביתו. הפעילות בפיזיקה ניסויית לעומת זאת כרוכה בצרכים כספיים גבוהים בדרך כלל, ולכן היא מוגבלת למוסדות מחקריים, ולעתים מחייבת שימוש במתקני ניסוי יחידים מסוגם בעולם, כגון CERN.
בישראל מתקיימים לימודי פיזיקה בכל האוניברסיטאות מלבד אוניברסיטת חיפה.
פיזיקאים פעילים באוניברסיטאות, בהוראה ובמחקר בענפי הפיזיקה הרבים. בנוסף להוראה במסגרת המחלקות לפיזיקה, ניתנים קורסי יסוד בפיזיקה גם לתלמידי הנדסה, מדעים מדויקים ורפואה. פיזיקאים מועסקים גם בתעשייה, ובפרט בתעשיית ההיי טק.
אות ההוקרה החשוב ביותר על הישגים בתחום הפיזיקה הוא פרס נובל לפיזיקה, המוענק לפיזיקאים ולעוסקים בתחומים קרובים.
