היי-טק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף היי טק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היי-טקאנגלית: High Tech ולפעמים Hi Tech, קיצור של High Technology; בעברית: טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית) הוא שמן הכולל של התעשיות העוסקות בטכנולוגיה מתקדמת. המונח מתייחס פעמים רבות לתעשיות הקשורות לעולם המחשוב, אך גם לתעשיות האלקטרוניקה, הביוטכנולוגיה ואחרות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיית המחשוב קיימת כבר משנות ה-60. בשנות השבעים התפתחו בארצות הברית עסקי חומרה ותוכנה קטנים שנקראו "חברות חצר אחורית" משום שהוקמו במחסנים של בתים פרטיים בתקציב מינימלי. כמה מהחברות האלה הצליחו מאוד והמודל הצית את דמיונו של דור שלם של יזמים (לדוגמה, ממציא הגיליון האלקטרוני היה מיליארדר כבר בשנות ה-70).

ראשית תעשיית ההיי-טק בישראל הייתה במסגרות ממשלתיות, בחיל המדע שלימים הפך לרשות לפיתוח אמצעי לחימה, לתעשייה האווירית לישראל ולגופים נוספים. אבן הדרך הראשונה של התעשייה הפרטית הייתה הקמתה של חברת אלרון על ידי עוזיה גליל,[1] ובתמיכתו של דן טולקובסקי.

שנות ה-90 וה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג ההיי-טק עצמו הפך שגור בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, במקביל לגידול העצום בשימוש באינטרנט. בתקופה זו נוסדו חדשות לבקרים חברות היי-טק קטנות, רובן כיוזמה פרטית המבוססת על רעיון בודד לתוכנה או חומרה מסוימים. לעיתים, חברות אלו - חברות ההזנק (Startup) - נקנו על ידי חברות גדולות יותר, לעיתים תמורת כסף רב.

במחצית שנות התשעים נטבע מושג הכלכלה החדשה ומניות רבות הונפקו בציפיה לרווחים גדולים. ערכן "על הנייר" של חברות רבות היה גבוה בהרבה מערכן בפועל; עובדים גויסו והתחלפו בקצב מסחרר, אשר הצביע על הדינמיות הרבה של הענף. תופעות אלו הביאו לכינוי "בועת ההיי-טק" לדבוק בַתעשייה. בתחילת שנות ה-2000, כשהתחזיות לא התממשו וכשהתברר ששוק האינטרנט מתפתח לאט מהמצופה, דוּבּר על "פיצוץ הבועה": חברות היי-טק רבות נסגרו ואלפי אנשי מחשבים צעירים (שכן בינתיים הפכו לימודי מדעי המחשב לתחום פופולרי ביותר באוניברסיטאות) מצאו עצמם מחוסרי עבודה. בשנת 2004 החלה התאוששות בתחום, וחברות היי-טק רבות החלו מחדשות את גיוסי העובדים.

מרכזי היי-טק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז IBM ישראל. מספר העובדים שהועסקו במערכי הפיתוח והמחקר של יבמ בישראל בשנת 2008 היה מעל 700 איש.

מאז שנות ה-90 התפתחו בעולם מרכזי היי-טק, מקומות בהם נוצרו תנאים מסוימים שפיתו חברות היי-טק לפתוח מפעלים וסניפים בהם. הגורמים לכך משתנים ממקום למקום: בהודו (שבה מתרכזת תעשיית ההיי-טק באזור העיר בנגלור) ובמלזיה זהו כוח האדם הזול, באירלנד - הטבות מס משמעותיות לחברות אשר סייעו להתפתחות התחום, ובישראל - למרות כוח האדם היקר - המקוריות המחשבתית והתעוזה העסקית. בארצות הברית נחשב "עמק הסיליקון" שבקליפורניה למרכז תעשיית ההיי-טק, וחשיבותו בינלאומית; שם המקום הפך סמל לתעשיית ההיי-טק (כך, למשל: "בבנגלור נמצא 'עמק הסיליקון' של הודו"). הסיליקון שבשם המקום מתייחס לצורן, היסוד הכימי ממנו מייצרים טרנזיסטורים, אבני הבסיס של שבבי האלקטרוניקה. תעשיית ההיי-טק בישראל מרוכזת בעיקרה באזור גוש דן, אך היא משתרעת עד חיפה בצפון, וירושלים ובאר שבע בדרום. אזור זה זכה לכינוי סיליקון ואדי.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון למאי 2012, כרבע מהחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב הן חברות היי-טק (141 מתוך 563) אך הן מהוות רק כ-12% (18 מיליארד דולר) מסך שווי החברות. מנתונים אלה הבורסה מוציאה את שלוש חברות הפארמה הנסחרות בתל אביב שאומנם נופלות תחת ההגדרה של "טכנולוגיה מתקדמת", אך בשל גודלן הלא פרופורציונלי של כ-30% מסך השווי בבורסה (בעיקר חברת טבע) הן נכללות בקטגוריה נפרדת. חברות ההייטק הנסחרות בתל אביב מתחלקות כדלקמן:[2]

סוג מספר חברות שווי שוק במיליארדי דולרים
אלקטרוניקה ואופטיקה 15 0.7
תעשייה ביטחונית 6 1.6
ביומד 59 3.6
השקעות בהיי-טק 8 0.1
יצרני מוליכים למחצה 4 3.9
קלינטק 8 0.8
שירותי טכנולוגיה 12 0.8
תוכנה ואינטרנט 20 3.3
תקשורת 9 3.2

חברות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנת הקמה יזמים תחום מוצרים הערות
יבמ ישראל 1949 IBM העולמית מערכות מידע חומרה תוכנה יועץ והטמעה
טלרד 1951 כור תעשיות טלקומוניקציה ציוד תקשורת נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב
מלם תים 1952 מערכות מידע במקור "מרכז למיכון משרד" נוסדה כיחידת סמך של משרד האוצר, בשנת 1982 הפכה לחברה ממשלתית בשם "מלם מערכות" שמוזגה עם "תים מחשבים ומערכות" ב-2007
תדיראן 1960 אלקטרוניקה מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת הוקמה ממיזוג של שני מפעלים מפעל האלקטרוניקה "תדיר" ומפעל הסוללות "ראן" שהוקם בשנת 1933
ECI Telecom 1961 טלקומוניקציה ציוד תקשורת הוקמה ממיזוג של החברות רדיו קליפר, שייצרה מקלטי רדיו, וחברת אלקטרוניקה לישראל
אלרון 1961 עוזיה גליל אלקטרוניקה הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב
מוטורולה ישראל 1964 משה בסין ומוטורולה העולמית טלקומוניקציה ציוד תקשורת הייתה ממובילות טכנולוגיית התקשורת בישראל, החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה.[3]
אלביט 1966 אלרון ומשרד הביטחון אלקטרוניקה מערכות מחשוב, מערכות צבאיות, טלוויזיות בשנת 1996 פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה רפואית ואלביט
סאיטקס 1968 אפי ארזי אלקטרוניקה מערכות קדם דפוס, מכונות דפוס פעילות הקדם-דפוס נמכרה לחברת "קריאו" ובהמשך לקודאק, פעילות ההדפסה בפורמט רחב, נמכרה לחברת היולט פקארד
טכם 1969 תוכנה נוסדה בשם "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ" והייתה הבסיס שעליו הוקמה חברת המחשוב "נס טכנולוגיות" בשנת 1999
אלסינט 1972 אברהם סוחמי ואלרון מיכשור רפואי מערכות להדמיה רפואית, טומוגרפיה ממוחשבת, ודימות תהודה מגנטית חטיבת הטומוגרפיה נמכרה לחברת פיליפס פעילויות הדמיית תהודה מגנטית והרפואה הגרעינית נמכרה לג'נרל אלקטריק
אינטל ישראל 1974 דב פרוהמן ואינטל מוליכים למחצה מיקרו־מעבדים ומעגלים משולבים ייצוא אינטל היווה כ- 10% מכלל הייצוא של ישראל ב-2012.[4]
קבוצת רד-בינת 1975 יהודה וזהר זיסאפל טלקומוניקציה קבוצת חברות העוסקת באלקטרוניקה ותקשורת במסגרת הקבוצה הוקמו כ-30 חברות היי-טק עצמאיות
אינדיגו 1977 בני לנדא אלקטרוניקה מכונות דפוס דיגיטלי נמכרה לחברת היולט פקארד
אורבוטק 1981 אלקטרוניקה מערכות אופטיות אוטומטיות לבדיקת מעגלים מודפסים מיזוג של חברת "אורבוט" ו"אופטרוטק", נרכשה על ידי חברת KLA-Tencor בשנת 2018
אמדוקס 1982 תוכנה תוכנה למערכות בילינג ולמדריכים מסווגים ("דפי זהב") נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק
קומברס 1982 בועז משעולי, קובי אלכסנדר ויחיעם ימיני תוכנה תאים קוליים לרשתות טלפוניה החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה, או נמכרה
סאפיינס 1982 צבי מסיני, שי סולה, רון צוקרמן ושאול שני תוכנה פיתוח תוכנה לתעשיית הביטוח נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
מג'יק תעשיות תוכנה 1983 דויד אסיא, יקי דוניץ תוכנה כלים לפיתוח יישומים ארגונים ואינטגרציה בין מערכות מידע נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
פורמולה מערכות 1985 דני גולדשטיין תוכנה הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שמחזיקה במטריקס חברת שירותי טכנולוגיית מידע הגדולה בישראל
נייס מערכות 1986 תוכנה פיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבת נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
גילת רשתות לווין 1987 טלקומוניקציה פיתוח והתקנה של תחנות לוויין זעירות לתקשורת נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק
מרקורי 1989 אריה פיינגולד תוכנה פתרונות לבדיקה אוטומטית של תוכנה ואופטימיזציה של טכנולוגיה לעסקים נמכרה לחברת היולט פקארד
מיקרוסופט ישראל 1989 תוכנה
צ'קפוינט 1993 גיל שויד, מריוס נכט, שלמה קרמר תוכנה מפתחת תוכנת פיירוול להגנה על רשתות מחשבים נסחרת בנאסד"ק
מלאנוקס 1999 אלקטרוניקה פיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת נסחרת בנאסד"ק
היולט פקארד ישראל 1998 מערכות מידע חומרה תוכנה יועץ והטמעה
גוגל ישראל 2005 אינטרנט שירותי חיפוש מידע ופרסום באינטרנט, רשתות חברתיות מקוונות ("גוגל+") ומערכת הפעלה אנדרואיד
אפל ישראל 2011 מוצרי אלקטרוניקה, תוכנות מחשב ומחשבים אישיים

ריכוזי חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2016, שלושת הערים בהן התרכז המספר הגדול ביותר של חברות היי טק היו תל אביב עם כ-1,500 חברות, רעננה עם כ-427 והרצליה עם כ-415.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תעשיית ההיי-טק הישראלית, מאת עוזיה גליל, ספריית מט"ח
  2. ^ קובי אברמוב, הנפקה בבורסה - צעד ראשון בדרך אל "גלגל התנופה", 21 ביוני 2012, בערוץ CFO TV
  3. ^ אור הירשאוגה, מוטורולה סולושנס ישראל מפטרת עשרות עובדים, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2013 - "הפעילות של מוטורולה בישראל הצטמצמה בשנים האחרונות כחלק מתהליך המיקוד של החברה העולמית."
  4. ^ ייצוא אינטל ישראל נסק בשנת 2012 ל-4.6 מיליארד דולרים
  5. ^ רעננה חצתה את קו ה-400 סטארטאפים והפכה לעיר השנייה בגודלה ליזמים, באתר telecomnews