תהילים כ"ז – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התחלה
 
שורה 18: שורה 18:
| מקור = {{תורה|תהלים|כז}}
| מקור = {{תורה|תהלים|כז}}
}}
}}
'''לדוד ה' אורי וישעי''' הוא פרק כז ב[[תהילים]] הנאמר ברוב קהילות ישראל בסיום [[תפילת שחרית]] וכן [[תפילת מנחה|מנחה]] או [[תפילת ערבית|ערבית]], מתחילת [[ראש חודש]] [[אלול]] עד יום [[הושענא רבה]].
'''לדוד ה' אורי וישעי''' הוא [[מזמור תהילים|מזמור]] מ{{תורה|תהלים|כז}}, הנאמר ברוב קהילות ישראל בסיום [[תפילת שחרית]] וכן [[תפילת מנחה|מנחה]] או [[תפילת ערבית|ערבית]], מתחילת [[ראש חודש]] [[אלול]] עד יום [[הושענא רבה]].


== מהות המזמור ==
== המזמור בתפילה ==
נהוג להוסיף מזמור זה בתפילה, ברוב הקהילות, מ[[ראש חודש]] אלול ועד [[הושענא רבה]]. והוא נאמר פעמיים ביום, בבוקר ב[[תפילת שחרית]] לאחר אמירת [[עלינו לשבח]] בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת [[שיר של יום]]), וכן ב[[תפילת מנחה]] ל[[נוסח ספרד]], ול[[נוסח אשכנז]] המזרחי בתפילת ערבית. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה.

== זמני אמירתו ==
בחלק מקהילות אשכנז נהוג להוסיף בתפילה את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" ([[ספר תהילים]], פרק כ"ז), מ[[ראש חודש]] אלול ועד [[הושענא רבה]] פעמיים ביום, בבוקר ב[[תפילת שחרית]] לאחר אמירת [[עלינו לשבח]] בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת [[שיר של יום]]), ובערב ב[[תפילת מנחה]] ל[[נוסח ספרד]], ול[[נוסח אשכנז]] המזרחי בתפילת ערבית. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה.


טעם אמירת מזמור זה בזמנים אלו, הוא מפני הרמז שיש בו לאותם הימים, וכך כתב ב[[מדרש שוחר טוב]] על פסוקו הראשון של הפרק:
טעם אמירת מזמור זה בזמנים אלו, הוא מפני הרמז שיש בו לאותם הימים, וכך כתב ב[[מדרש שוחר טוב]] על פסוקו הראשון של הפרק:
שורה 30: שורה 28:


יש שהוספיו גם: "כי יצפנני בסוכו" שרומז לחג הסוכות.
יש שהוספיו גם: "כי יצפנני בסוכו" שרומז לחג הסוכות.

== הלחנה ==
אחד הפסוקים היותר מפורסמים של המזמור אשר לחנים רבים הולחנו על מילותיו, הוא פסוק ד: {{ציטוטון|אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}. בין הלחנים המפורסמים הוא לחנו של [[אברהם פריד]], וכן לחן שמושר על ידי [[פרחי מיאמי]].

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־22:19, 14 בינואר 2018

לדוד ה' אורי וישעי

א לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד.
ב בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
ג אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ.
ד אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
ה כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי.
ו וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַיהוָה.
ז שְׁמַע יְהוָה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
ח לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ.
ט אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.
י כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַיהוָה יַאַסְפֵנִי.
יא הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי.
יב אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס.
יג לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְהוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים.
יד קַוֵּה אֶל יְהוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְהוָה.

ספר תהלים, פרק כ"ז

לדוד ה' אורי וישעי הוא מזמור מספר תהלים, פרק כ"ז, הנאמר ברוב קהילות ישראל בסיום תפילת שחרית וכן מנחה או ערבית, מתחילת ראש חודש אלול עד יום הושענא רבה.

המזמור בתפילה

נהוג להוסיף מזמור זה בתפילה, ברוב הקהילות, מראש חודש אלול ועד הושענא רבה. והוא נאמר פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת שיר של יום), וכן בתפילת מנחה לנוסח ספרד, ולנוסח אשכנז המזרחי בתפילת ערבית. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה.

טעם אמירת מזמור זה בזמנים אלו, הוא מפני הרמז שיש בו לאותם הימים, וכך כתב במדרש שוחר טוב על פסוקו הראשון של הפרק:

”רבנין פתרי קרא בראש השנה וביום הכיפורים. אוֹרִי בראש השנה שהוא יום דין. שנאמר (תהלים, לז, ו), וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְיִשְׁעִי ביום הכיפורים. שיושיענו וימחל לנו על כל עונותינו.”

יש שהוספיו גם: "כי יצפנני בסוכו" שרומז לחג הסוכות.

הלחנה

אחד הפסוקים היותר מפורסמים של המזמור אשר לחנים רבים הולחנו על מילותיו, הוא פסוק ד: ”אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ”. בין הלחנים המפורסמים הוא לחנו של אברהם פריד, וכן לחן שמושר על ידי פרחי מיאמי.

הערות שוליים