תהילים כ"ז – הבדלי גרסאות
התחלה |
←מהות המזמור: הרחבה |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
| מקור = {{תורה|תהלים|כז}} |
| מקור = {{תורה|תהלים|כז}} |
||
}} |
}} |
||
'''לדוד ה' אורי וישעי''' הוא |
'''לדוד ה' אורי וישעי''' הוא [[מזמור תהילים|מזמור]] מ{{תורה|תהלים|כז}}, הנאמר ברוב קהילות ישראל בסיום [[תפילת שחרית]] וכן [[תפילת מנחה|מנחה]] או [[תפילת ערבית|ערבית]], מתחילת [[ראש חודש]] [[אלול]] עד יום [[הושענא רבה]]. |
||
== |
== המזמור בתפילה == |
||
⚫ | נהוג להוסיף מזמור זה בתפילה, ברוב הקהילות, מ[[ראש חודש]] אלול ועד [[הושענא רבה]]. והוא נאמר פעמיים ביום, בבוקר ב[[תפילת שחרית]] לאחר אמירת [[עלינו לשבח]] בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת [[שיר של יום]]), וכן ב[[תפילת מנחה]] ל[[נוסח ספרד]], ול[[נוסח אשכנז]] המזרחי בתפילת ערבית. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה. |
||
== זמני אמירתו == |
|||
⚫ | |||
טעם אמירת מזמור זה בזמנים אלו, הוא מפני הרמז שיש בו לאותם הימים, וכך כתב ב[[מדרש שוחר טוב]] על פסוקו הראשון של הפרק: |
טעם אמירת מזמור זה בזמנים אלו, הוא מפני הרמז שיש בו לאותם הימים, וכך כתב ב[[מדרש שוחר טוב]] על פסוקו הראשון של הפרק: |
||
שורה 30: | שורה 28: | ||
יש שהוספיו גם: "כי יצפנני בסוכו" שרומז לחג הסוכות. |
יש שהוספיו גם: "כי יצפנני בסוכו" שרומז לחג הסוכות. |
||
== הלחנה == |
|||
אחד הפסוקים היותר מפורסמים של המזמור אשר לחנים רבים הולחנו על מילותיו, הוא פסוק ד: {{ציטוטון|אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}. בין הלחנים המפורסמים הוא לחנו של [[אברהם פריד]], וכן לחן שמושר על ידי [[פרחי מיאמי]]. |
|||
== הערות שוליים == |
|||
{{הערות שוליים}} |
גרסה מ־22:19, 14 בינואר 2018
לדוד ה' אורי וישעי
|
---|
א לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד.
|
ספר תהלים, פרק כ"ז |
לדוד ה' אורי וישעי הוא מזמור מספר תהלים, פרק כ"ז, הנאמר ברוב קהילות ישראל בסיום תפילת שחרית וכן מנחה או ערבית, מתחילת ראש חודש אלול עד יום הושענא רבה.
המזמור בתפילה
נהוג להוסיף מזמור זה בתפילה, ברוב הקהילות, מראש חודש אלול ועד הושענא רבה. והוא נאמר פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת שיר של יום), וכן בתפילת מנחה לנוסח ספרד, ולנוסח אשכנז המזרחי בתפילת ערבית. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה.
טעם אמירת מזמור זה בזמנים אלו, הוא מפני הרמז שיש בו לאותם הימים, וכך כתב במדרש שוחר טוב על פסוקו הראשון של הפרק:
”רבנין פתרי קרא בראש השנה וביום הכיפורים. אוֹרִי בראש השנה שהוא יום דין. שנאמר (תהלים, לז, ו), וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְיִשְׁעִי ביום הכיפורים. שיושיענו וימחל לנו על כל עונותינו.”
יש שהוספיו גם: "כי יצפנני בסוכו" שרומז לחג הסוכות.
הלחנה
אחד הפסוקים היותר מפורסמים של המזמור אשר לחנים רבים הולחנו על מילותיו, הוא פסוק ד: ”אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ”. בין הלחנים המפורסמים הוא לחנו של אברהם פריד, וכן לחן שמושר על ידי פרחי מיאמי.