חומרי מזון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
השפעת הדשנים על פריחת אצות ותמותת דגים
שורה 6: שורה 6:


==השפעת האנושות על פיזור הנוטריאנטים==
==השפעת האנושות על פיזור הנוטריאנטים==
עקב חשיבותם הרבה מרבה האנושות להתערב בתהליכים הקשורים בנוטריאנטים. הדוגמה הפשוטה ביותר לכך היא ייצור [[דשנים]].
עקב חשיבותם הרבה מרבה האנושות להתערב בתהליכים הקשורים בנוטריאנטים. הדוגמה הפשוטה ביותר לכך היא ייצור [[דשנים]]. יש לפעילות זו צד שלילי-בשל הזרמת דשנים לים נוצר מצב של עודף נוטריינטים, הגורר [[פריחת אצות]]. במצב של [[מארג מזון|היעדר מין הניזון מהאצות]] התרבות האצות יכולה להביא ל[[היפוקסיה (סביבה)|חוסר חמצן]] {{אנ|Hypoxia (environmental)}} באזורים החופיים אשר מובילה לתמותת יצורים ימיים. אזורים בהם מתקיימת התופעה נקראים [[אזור מוות|אזורי מוות]] {{אנ|Dead zone (ecology)}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 12: שורה 12:


{{קצרמר|ביולוגיה}}
{{קצרמר|ביולוגיה}}
[[קטגוריה:אקולוגיה]]
[[קטגוריה:ביוכימיה]]
[[קטגוריה:ביוכימיה]]
[[קטגוריה:אוקיינוגרפיה]]
[[קטגוריה:אוקיינוגרפיה]]

גרסה מ־22:49, 4 במאי 2018

חֹמֶר מָזוֹן (נוּטְרִיֵּינְט או נוטריאנט) הוא יסוד או תרכובת כימית החיוניים לחיים ולגדילה של יצורים חיים. שני השימושים העיקריים של חומרי המזון הם לבניין הגוף ולאספקת אנרגיה. כל הנוטריאנטים משתתפים במחזורים ביוגיאוכימיים(אנ') המאפשרים שימוש חוזר בהם.

סוגי נוטריאנטים

השפעת האנושות על פיזור הנוטריאנטים

עקב חשיבותם הרבה מרבה האנושות להתערב בתהליכים הקשורים בנוטריאנטים. הדוגמה הפשוטה ביותר לכך היא ייצור דשנים. יש לפעילות זו צד שלילי-בשל הזרמת דשנים לים נוצר מצב של עודף נוטריינטים, הגורר פריחת אצות. במצב של היעדר מין הניזון מהאצות התרבות האצות יכולה להביא לחוסר חמצן (אנ') באזורים החופיים אשר מובילה לתמותת יצורים ימיים. אזורים בהם מתקיימת התופעה נקראים אזורי מוות (אנ').

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומרי מזון בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.