אסימפטוטה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Arikheilig (שיחה | תרומות)
נוספתי נקודה שתלמידים רבים לא שמים לב אליה
עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:1-over-x alternative.png|שמאל|ממוזער|250px|גרף ה[[פונקציה]] y=1/x, שבו נוצרות שתי אסימפטוטות: לקו y = 0 ולקו x = 0]]
[[קובץ:1-over-x alternative.png|שמאל|ממוזער|250px|גרף ה[[פונקציה]] y={{D}}{{שבר פשוט|1|x}}, שבו נוצרות שתי אסימפטוטות: לקו y = 0 ולקו x = 0]]
[[קובץ:1-over-x-plus-x.png|שמאל|ממוזער|250px|גרף הפונקציה y = 1/x + x שבו נוצרות שתי אסימפטוטות: לציר ה-Y ולישר y=x]]
[[קובץ:1-over-x-plus-x.png|שמאל|ממוזער|250px|גרף הפונקציה y = {{D}}{{שבר פשוט|1|x}} + x שבו נוצרות שתי אסימפטוטות: לציר ה-Y ולישר y=x]]
ב[[אנליזה מתמטית|אנליזה]], '''אסימפטוטה''' של [[פונקציה ממשית]] היא [[קו ישר]] המתקרב ל[[גרף של פונקציה|גרף הפונקציה]] באופן כזה שה[[מרחק]] ביניהם [[גבול (מתמטיקה)|שואף לאפס]] כאשר מתרחקים מ[[ראשית הצירים]] לאינסוף. באופן כללי יותר, אומרים ששתי [[עקומה|עקומות]] מתקרבות זו לזו באופן אסימפטוטי אם המרחק ביניהן שואף לאפס.
ב[[אנליזה מתמטית|אנליזה]], '''אסימפטוטה''' של [[פונקציה ממשית]] היא [[קו ישר]] המתקרב ל[[גרף של פונקציה|גרף הפונקציה]] באופן כזה שה[[מרחק]] ביניהם [[גבול (מתמטיקה)|שואף לאפס]] כאשר מתרחקים מ[[ראשית הצירים]] לאינסוף. באופן כללי יותר, אומרים ששתי [[עקומה|עקומות]] מתקרבות זו לזו באופן אסימפטוטי אם המרחק ביניהן שואף לאפס.


==מיון אסימפטוטות==
==קו ישר כאסימפטוטה==
מקובל למיין את האסימפטוטות של הגרף <math>\ y=f(x)</math> לשלושה טיפוסים.
מקובל למיין את האסימפטוטות של הגרף <math>y=f(x)</math> לשלושה טיפוסים.
* '''אסימפטוטה אנכית''': זוהי אסימפטוטה מהצורה <math>\ x=a</math>, כאשר הפונקציה f שואפת לאינסוף או למינוס אינסוף, מימין או משמאל (או משני הצדדים), בנקודה a. לדוגמה, הישר x=0 הוא אסימפטוטה של ה[[היפרבולה]] <math> \ y=\frac{1}{x}</math>, וגם של הפונקציה <math>\ y=\log(x)</math>, המוגדרת רק מימין לאסימפטוטה. לעומת זאת, לפונקציה <math>\ y=\sqrt{x}</math> אין אסימפטוטה אנכית.
* '''אסימפטוטה אנכית''': זוהי אסימפטוטה מהצורה <math>x=a</math>, כאשר הפונקציה f שואפת לאינסוף או למינוס אינסוף, מימין או משמאל (או משני הצדדים), בנקודה a. לדוגמה, הישר x=0 הוא אסימפטוטה של ה[[היפרבולה]] <math> \ y=\frac{1}{x}</math>, וגם של הפונקציה <math>\ y=\log(x)</math>, המוגדרת רק מימין לאסימפטוטה. לעומת זאת, לפונקציה <math>\ y=\sqrt{x}</math> אין אסימפטוטה אנכית.
* '''אסימפטוטה אופקית''' היא אסימפטוטה מהצורה <math>\ y=b</math>, כאשר הפונקציה שואפת ל-b עבור x השואף לאינסוף או למינוס אינסוף. לדוגמה, y=0 היא אסימפטוטה של ההיפרבולה שהוזכרה לעיל, וגם של הפונקציה <math>\ y=\frac{x}{x^2+1}</math>.
* '''אסימפטוטה אופקית''' היא אסימפטוטה מהצורה <math>\ y=b</math>, כאשר הפונקציה שואפת ל-b עבור x השואף לאינסוף או למינוס אינסוף. לדוגמה, y=0 היא אסימפטוטה של ההיפרבולה שהוזכרה לעיל, וגם של הפונקציה <math>\ y=\frac{x}{x^2+1}</math>.
* '''אסימפטוטה משופעת''' היא ישר מהצורה <math> y=ax+b</math>, כאשר הגבול של ההפרש <math>\ f(x)-(ax+b)</math> הוא אפס עבור x השואף לאינסוף או למינוס אינסוף. זוהי הכללה של הטיפוס האופקי, המתקבל כאשר פרמטר השיפוע הוא a=0. כדי לאתר אסימפטוטה כזו, אפשר לבחון את הגבול של <math>\ \frac{f(x)}{x}</math>, או (אם הפונקציה [[פונקציה גזירה|גזירה]]) של <math>\ f'(x)</math>; אם הגבולות קיימים, ערכם הוא מקדם שיפוע אפשרי של האסימפטוטה. לאחר שחושב a, אפשר למצוא את b על ידי חישוב הגבול של ההפרש <math>f(x)-ax</math>.
בפונקציות רציונליות, מהצורה <math>\ \frac{P_m}{Q_n}=\frac{ax^m+...}{bx^n+...}</math> ניתן לחשב את האסימפטוטה האופקית/משופעת באופן הבא:


=== אסימפטוטות של פונקציות רציונליות ===
{|align="center" class="wikitable"
ב[[פונקציה רציונלית|פונקציות רציונליות]], מהצורה <math>f(x) = \frac{P_m}{Q_n} = \frac{ax^m+...}{bx^n+...}</math>, ניתן לחשב את משוואות האסימפטוטות (אופקית או משופעת) באופן הבא:
|+ טבלה המתארת את סוגי האסימפטוטות עבור פונקציות רציונליות

{| class="wikitable" align="center"
|+טבלה המתארת את סוגי האסימפטוטות עבור פונקציות רציונליות
|-
|-
! יחס חזקה
! דוגמת אסימפטוטה
! אסימפטוטות
! אסימפטוטות
! colspan="2" | דוגמה
! יחס חזקה
|-
|-
| <math>\frac{1}{x^2+1}, y=0</math>
|<math>m < n</math>
|<math>y=0</math>
| ''y'' = 0
|<math>f(x)=\frac{1}{x^2+1}</math>
| ''m'' < ''n''
|<math>y=0</math>
|-
|-
| <math>\frac{2x^2+7}{3x^2+x+12}, y=\frac{2}{3}</math>
|<math>m = n</math>
| חלוקת המקדמים של הדרגה הכי גבוהה <math>y= \frac{a}{b}</math>
| חלוקת המקדמים של הדרגה הכי גבוהה, <math>y= \frac{a}{b}</math>
|<math>f(x)=\frac{2x^2+7}{3x^2+x+12}</math>
| ''m'' = ''n''
|<math>y=\frac{2}{3}</math>
|-
|-
| <math>\frac{x^2+x+1}{x}, y=x+1</math>
|<math>m = n + 1</math>
| ''y'' = המנה לאחר ביצוע חילוק פולינומים
|''y'' = המנה לאחר ביצוע חילוק פולינומים
|<math>f(x)=\frac{x^2+x+1}{x}</math>
| ''m'' = ''n'' + 1
|<math>y=x+1</math>
|-
|-
| אין, <math>\frac{2x^4}{3x^2+1}</math>
|<math>m > n + 1</math>
| אין
| ''m'' > ''n'' + 1
|<math>\frac{2x^4}{3x^2+1}</math>
|
|אין
|-
|<math>\frac{x+1}{\sqrt{x^2}}</math>
|y=1, y=-1
|
|}
|}


לפי הגדרה, הפונקציה לא יכולה לחתוך אסימפטוטה אנכית של עצמה. לעומת זאת, ייתכן שהפונקציה תחתוך את אחת האסימפטוטות האופקיות אן המשופעות של עצמה (אם קיימות).
* '''אסימפטוטה משופעת''' היא ישר מהצורה <math> y=ax+b</math>, כאשר הגבול של ההפרש <math>\ f(x)-(ax+b)</math> הוא אפס עבור x השואף לאינסוף או למינוס אינסוף. זוהי הכללה של הטיפוס האופקי, המתקבל כאשר פרמטר השיפוע הוא a=0. כדי לאתר אסימפטוטה כזו, אפשר לבחון את הגבול של <math>\ \frac{f(x)}{x}</math>, או (אם הפונקציה [[פונקציה גזירה|גזירה]]) של <math>\ f'(x)</math>; אם הגבולות קיימים, ערכם הוא מקדם שיפוע אפשרי של האסימפטוטה. לאחר שחושב a, אפשר למצוא את b על ידי חישוב הגבול של ההפרש f(x)-ax.

את האסימפטוטה האנכית לא ניתן לחתוך ואילו את האסימפטוטות האופקיות והמשופעות ניתן לחתוך, אך באינסוף ובמינוס אינסוף הפונקציה חייבת לשאוף לאסימפטוטה.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־05:34, 8 באוקטובר 2018

גרף הפונקציה y=‎1x, שבו נוצרות שתי אסימפטוטות: לקו y = 0 ולקו x = 0
גרף הפונקציה y = ‎1x + x שבו נוצרות שתי אסימפטוטות: לציר ה-Y ולישר y=x

באנליזה, אסימפטוטה של פונקציה ממשית היא קו ישר המתקרב לגרף הפונקציה באופן כזה שהמרחק ביניהם שואף לאפס כאשר מתרחקים מראשית הצירים לאינסוף. באופן כללי יותר, אומרים ששתי עקומות מתקרבות זו לזו באופן אסימפטוטי אם המרחק ביניהן שואף לאפס.

מיון אסימפטוטות

מקובל למיין את האסימפטוטות של הגרף לשלושה טיפוסים.

  • אסימפטוטה אנכית: זוהי אסימפטוטה מהצורה , כאשר הפונקציה f שואפת לאינסוף או למינוס אינסוף, מימין או משמאל (או משני הצדדים), בנקודה a. לדוגמה, הישר x=0 הוא אסימפטוטה של ההיפרבולה , וגם של הפונקציה , המוגדרת רק מימין לאסימפטוטה. לעומת זאת, לפונקציה אין אסימפטוטה אנכית.
  • אסימפטוטה אופקית היא אסימפטוטה מהצורה , כאשר הפונקציה שואפת ל-b עבור x השואף לאינסוף או למינוס אינסוף. לדוגמה, y=0 היא אסימפטוטה של ההיפרבולה שהוזכרה לעיל, וגם של הפונקציה .
  • אסימפטוטה משופעת היא ישר מהצורה , כאשר הגבול של ההפרש הוא אפס עבור x השואף לאינסוף או למינוס אינסוף. זוהי הכללה של הטיפוס האופקי, המתקבל כאשר פרמטר השיפוע הוא a=0. כדי לאתר אסימפטוטה כזו, אפשר לבחון את הגבול של , או (אם הפונקציה גזירה) של ; אם הגבולות קיימים, ערכם הוא מקדם שיפוע אפשרי של האסימפטוטה. לאחר שחושב a, אפשר למצוא את b על ידי חישוב הגבול של ההפרש .

אסימפטוטות של פונקציות רציונליות

בפונקציות רציונליות, מהצורה , ניתן לחשב את משוואות האסימפטוטות (אופקית או משופעת) באופן הבא:

טבלה המתארת את סוגי האסימפטוטות עבור פונקציות רציונליות
יחס חזקה אסימפטוטות דוגמה
חלוקת המקדמים של הדרגה הכי גבוהה,
y = המנה לאחר ביצוע חילוק פולינומים
אין אין

לפי הגדרה, הפונקציה לא יכולה לחתוך אסימפטוטה אנכית של עצמה. לעומת זאת, ייתכן שהפונקציה תחתוך את אחת האסימפטוטות האופקיות אן המשופעות של עצמה (אם קיימות).

ראו גם

קישורים חיצוניים