צרפת (עיר פיניקית) – הבדלי גרסאות

**צרפת (סַרַפַנְד)**
**الصرفند**
מדינה	לבנון
תאריך ייסוד	המאה ה-14 לפנה"ס
קואורדינטות	33°27′27″N 35°17′45″E / 33.45750°N 35.29583°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת לבנון רגילה) צרפת

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:37, 2 בדצמבר 2018

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים ריקים [ שנת אוכלוסייה, שנת צפיפות, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

צרפת היא עיר פיניקית המוזכרת במקרא. העיר ממוקמת בין הערים צור וצידון שבלבנון של ימינו. כיום נקראת העיר בערבית "סַרַפַנְד".

היסטוריה

תבנית:השלמה

במקרא

העיר צרפת מוזכרת בין השאר בספר מלכים א' פרק י"ז כאתר שאליו נשלח אליהו הנביא על ידי אלוהים לאחר התייבשות נחל כרית בו הסתתר בזמן הבצורת הקשה שפקדה את הארץ בימי אחאב. בסיפור מכונה העיר ”צרפתה אשר לצידון”. אליהו נשלח בציווי אלוהי לגור בביתה של אישה אלמנה מקומית, שם הוא חי ביחד איתה ובנה. המשפחה מתקיימת גם כך בקושי רב לפני הצטרפות אליהו לביתם, האלמנה אף מתלוננת על כך בפני אליהו וזה מבטיח לה שאין צורך בדאגה מכיוון שעד שתסתיים הבצורת בישראל לא יחסר לה דבר.^[1] ואכן, בתקופת מגוריו בבית האלמנה מתואר מצב על-טבעי בו לא חסר לאלמנה שום מצרך לכלכלתה כפי שניבא אליהו.^[2] בהמשך הסיפור מסופר כי בנה של האלמנה חלה כל כך קשה עד שמת, האלמנה באה בטענה לאליהו כי מות בנה קרה באשמתו, אליהו בתגובה לוקח את הילד לחדרו שבמעלה הבית, השתטח ונשכב עליו שלוש פעמים והתפלל לאלוהי ישראל שישיב את נפשו לאחר שהילד "מת" לדברי המחבר המקראי. אליהו מחולל נס והילד חוזר לחיים. לאחר שהציל את בנה מכנה האישה את אליהו בכינוי "נביא האלוהים".

העיר מוזכרת גם בספר עובדיה: ”וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.” (עובדיה פסוק 20). אולם פרשני המקרא, רש״י ורד״ק ועוד^[3], מבדילים בין העיר צרפת הסמוכה לצידון לבין ארץ צרפת המוזכרת בנבואת עובדיה.

ארכאולוגיה

תבנית:השלמה

שימוש בשם כיום

על שמה של העיר נקראת בשפה העברית המודרנית צרפת אשר במערב אירופה.

לקריאה נוספת

ביאור:מלכים א' פרק י"ז

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צרפת בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ "ותאמר חי ה' אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו". ספר מלכים א', פרק י"ז, פסוק י"ב.
^ " כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר ה' אשר דבר ביד אליהו" ספר מלכים א', פרק י"ז, פסוק ט"ז.
^ בשונה מן המלבי"ם שמבאר שצרפת היא צרפת הצידונית.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] "ותאמר חי ה' אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו". ספר מלכים א', פרק י"ז, פסוק י"ב.

[2] " כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר ה' אשר דבר ביד אליהו" ספר מלכים א', פרק י"ז, פסוק ט"ז.

[3] בשונה מן המלבי"ם שמבאר שצרפת היא צרפת הצידונית.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 ==במקרא==
-העיר צרפת מוזכרת בין השאר ב[[ספר מלכים א']] פרק י"ז כאתר שאליו נשלח [[אליהו הנביא]] על ידי [[אלוהים]] לאחר התייבשות [[נחל כרית]] בו הסתתר בזמן הבצורת הקשה שפקדה את ה[[ארץ ישראל|ארץ]] בימי [[אחאב]]. בסיפור מכונה העיר {{ציטוטון|צרפתה אשר לצידון}}. אליהו נשלח בציווי אלוהי לגור בביתה של [[האישה הצרפית|אישה אלמנה מקומית]], שם הוא חי ביחד איתה ובנה. המשפחה מתקיימת גם כך בקושי רב לפני הצטרפות אליהו לביתם, האלמנה אף מתלוננת על כך בפני אליהו וזה מבטיח לה שאין צורך בדאגה מכיוון שעד שתסתיים הבצורת בישראל לא יחסר לה דבר.{{הערה|"ותאמר חי ה' אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו". {{תנ"ך|מלכים א|יז|יב}}.}} ואכן, בתקופת מגוריו בבית האלמנה מתואר מצב על-טבעי בו לא חסר לאלמנה שום מצרך לכלכלתה כפי שניבא אליהו.{{הערה|"  כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר ה' אשר דבר ביד אליהו" {{תנ"ך|מלכים א|יז|טז}}.}} בהמשך הסיפור מסופר כי בנה של האלמנה חלה כל כך קשה עד שמת, האלמנה באה בטענה לאליהו כי מות בנה קרה באשמתו, אליהו בתגובה לוקח את הילד לחדרו שבמעלה הבית, השתטח ונשכב עליו שלוש פעמים והתפלל לאלוהי ישראל שישיב את נפשו לאחר שהילד "מת" לדברי המחבר המקראי. אליהו מחולל [[נס]] והילד חוזר לחיים. לאחר שהציל את בנה מכנה האישה את אליהו בכינוי "נביא האלוהים".
+העיר צרפת מוזכרת בין השאר ב[[ספר מלכים א']] פרק י"ז כאתר שאליו נשלח [[אליהו הנביא]] על ידי [[אלוהים]] לאחר התייבשות [[נחל כרית]] בו הסתתר בזמן הבצורת הקשה שפקדה את ה[[ארץ ישראל|ארץ]] בימי [[אחאב]]. בסיפור מכונה העיר {{ציטוטון|צרפת[[ה"א המגמה|ה]] אשר לצידון}}. אליהו נשלח בציווי אלוהי לגור בביתה של [[האישה הצרפית|אישה אלמנה מקומית]], שם הוא חי ביחד איתה ובנה. המשפחה מתקיימת גם כך בקושי רב לפני הצטרפות אליהו לביתם, האלמנה אף מתלוננת על כך בפני אליהו וזה מבטיח לה שאין צורך בדאגה מכיוון שעד שתסתיים הבצורת בישראל לא יחסר לה דבר.{{הערה|"ותאמר חי ה' אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו". {{תנ"ך|מלכים א|יז|יב}}.}} ואכן, בתקופת מגוריו בבית האלמנה מתואר מצב על-טבעי בו לא חסר לאלמנה שום מצרך לכלכלתה כפי שניבא אליהו.{{הערה|"  כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר ה' אשר דבר ביד אליהו" {{תנ"ך|מלכים א|יז|טז}}.}} בהמשך הסיפור מסופר כי בנה של האלמנה חלה כל כך קשה עד שמת, האלמנה באה בטענה לאליהו כי מות בנה קרה באשמתו, אליהו בתגובה לוקח את הילד לחדרו שבמעלה הבית, השתטח ונשכב עליו שלוש פעמים והתפלל לאלוהי ישראל שישיב את נפשו לאחר שהילד "מת" לדברי המחבר המקראי. אליהו מחולל [[נס]] והילד חוזר לחיים. לאחר שהציל את בנה מכנה האישה את אליהו בכינוי "נביא האלוהים".
 העיר מוזכרת גם ב[[ספר עובדיה]]: {{ציטוטון|וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.}} (עובדיה פסוק 20). אולם פרשני המקרא, רש״י ורד״ק ועוד{{הערה|בשונה מן המלבי"ם שמבאר שצרפת היא צרפת הצידונית.}}, מבדילים בין העיר צרפת הסמוכה לצידון לבין ארץ צרפת המוזכרת בנבואת עובדיה.