חג'אב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי קישורים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
Ralvz (שיחה | תרומות)
שורה 23: שורה 23:
* {{הארץ|רות לה פרלה, [[ניו יורק טיימס]]|חיג'אב הוט קוטור|1.1406810|3 במאי 2007}}
* {{הארץ|רות לה פרלה, [[ניו יורק טיימס]]|חיג'אב הוט קוטור|1.1406810|3 במאי 2007}}
* {{הארץ|איל שגיא ביזאוי|רלבנט {{!!}} איך הפך החיג'אב המסורתי לפריט לבוש אופנתי?|1.2290034|7 באפריל 2014}}
* {{הארץ|איל שגיא ביזאוי|רלבנט {{!!}} איך הפך החיג'אב המסורתי לפריט לבוש אופנתי?|1.2290034|7 באפריל 2014}}
* {{ynet|ז'נאן בסול|החיג'אב הפמיניסטי|5367578|10 באוקטובר 2018}}



[[קטגוריה:לבוש אסלאמי]]
[[קטגוריה:לבוש אסלאמי]]

גרסה מ־20:55, 31 בדצמבר 2018

קובץ:Female hijab in Islam.jpg
נשים לובשות חג'אב

חִג'אבערבית: حجاب) משמעותו בערבית "כיסוי". בשפה הערבית המילה משמשת בעיקר לכיסוי ראשה וגופה של אישה, אולם באסלאם, "חג'אב" משמש במשמעות כללית של צניעות.

ישנן מדינות בהן מקובל שהחג'אב נאכף על ידי משטרה דתית, כמו באיראן ואפגניסטן בתקופת הטליבאן. נשים סוניות נדרשות ללבוש ביגוד רחב שאינו צמוד לגוף, בין אם על ידי לבישת בגדים מערביים צנועים (כגון חולצות ארוכות וחצאיות), או על ידי לבוש מסורתי, דוגמת הג'ילבאב, שהוא כעין חלוק רחב שמכסה את זרועות הידיים ואת הרגליים.

ישנם עולמא המעודדים את כיסוי הפנים מלבד העיניים, ויש מהם הטוענים שזו אף חובה דתית, אולם רוב העולמא דורשים את כיסוי כל הגוף בלבד, ללא הפנים והידיים, ומהם אף מתנגדים לכיסוי הפנים. אין הסכמה על הגיל בו מחויבת הילדה להתחיל ללבוש את החג'אב, אך במדינות מוסלמיות רבות, הבגרות המינית היא השלב המכריע. בזנזיבר, למשל, הילדות מתכסות מגיל שלוש[דרוש מקור].

בנוכחות אדם מהמין השני שאינו מהראם (כלומר אינו מהמשפחה הקרובה), על האישה להתלבש בצורה שלא תעורר משיכה מינית. במקום מוצנע בנוכחות מהראם הכללים פחות מחמירים, אולם בנוכחות הבעל בלבד, רוב העולמא רואים בחיוב רב את החופשיות של הבעל ואשתו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חג'אב בוויקישיתוף