לדלג לתוכן

ניקאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אישה תימנייה עוטה ניקאב

נִיקַאבּ (בערבית نقاب; באופן מילולי: "כיסוי") הוא רעלה מוסלמית מסורתית לנשים, לרוב שחורה, המכסה את הצוואר והפנים, מלבד פתח צר לעיניים. נשים לובשות את הניקאב כשהן נמצאות בסביבה של גברים שאינם קרובי משפחה.[1] הבסיס להסתרת הפנים והגוף הוא הציווי מהקוראן לצניעות של גברים ונשים, אך הקוראן אינו נותן הנחיות מדויקות. בסורה 24, פסוק 31 נשים נדרשות לצניעות. פרשנים מוסלמים חלוקים בדעותיהם על מידת כיסוי הפנים על בסיס סורות ופרשנויות.[2]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטורית, הסתרת הפנים הייתה נהוגה בתרבויות רבות לפני האסלאם, וחוקרים טוענים שמוסלמים אימצו מנהג זה על מנת להשתלב בסביבה.[2]

עם היווסדה של ערב הסעודית, המשטר החדש החל לקדם ענף צעיר יחסית של האסלאם הסוני. זרם זה, הנותן פרשנות מחמירה לחוקי השריעה, נוסד על ידי המטיף בן המאה ה-18 מוחמד בן עבד אל-והאב, שימש בסיס לחקיקה במדינה. אחת הפרשנויות היא שנשים צריכות לכסות את גופן במלואו. גישתו המחמירה של אל-והאב הפכה לחוק המדינה. ערב הסעודית כופה קוד לבוש על כל הנשים במדינה, מקומיות וזרות. כולן נדשות ללבוש עבאיה וניקאב הפך לנפוץ יותר.[3]

באיראן, רזא שאה פהלווי אסר על לבישת ניקאב, צ'אדור או בורקה. נשים יכלו לחבוש רק כובעים בסגנון מערבי. בנו, מוחמד רזא, המשיך את האיסור אך בצורה פחות קפדנית. המהפכה ב-1979 הובילה לעלייתו לשלטון של משטר אסלאמי שהתבסס על חוקי השריעה. נשים נדרשו ללבוש כיסוי ראש, אך לא הייתה דרישה ייעודית לניקאב.[4]

בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת החלה עלייה של האסלאם הרדיקלי שנבעה מההצלחה של המהפכה באיראן, מכיבוש אפגניסטן על ידי ברית המועצות ומהקמת אל-קאעדה. במקביל, החיפוש אחר זהות והתנערות מהמשטרים החילוניים במדינות המוסלמיות,[5] השפיעו על תפיסת הצניעות הנדרשת מנשים בכל העולם המוסלמי.

יחס לניקאב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת שנות האלפיים, הניקאב עורר מחלוקות בעולם המערבי, ונתפס כסימן גלוי לקיצוניות סַלַפִית ולדחיית הערכים המערביים.[6] גם בחלק מהמדינות המוסלמיות, הניקאב שנוי במחלוקת.[7] בחלק מהמדינות האיסור ללבוש ניקאב הוא מסיבות ביטחוניות.[8]

ישנן כיום 16 מדינות שאסרו את לבישת הניקאב והבורקה, הן מדינות בעלות רוב מוסלמי והן מדינות לא מוסלמיות: תוניסיה,[9] אוסטריה,[10] דנמרק,[11] בולגריה,[12] קמרון,[13] צ'אד,[14] הרפובליקה של קונגו,[15] גבון,[13] הולנד,[16] סרי לנקה[17] ושווייץ.[18] ממשלת אוזבקיסטן החלה בספטמבר 2023 לקדם הצעת חוק האוסרת לבישת ניקאב.[19]

ב-2010 נאסר בצרפת ללבוש צעיף המכסה את כל הפנים, בדומה לניקאב, בבתי ספר ובמרחב הציבורי.[20] ב־2011 ממשלת צרפת הובילה קמפיין בשם "הרפובליקה חיה בפנים גלויות" (la République se vit à visage découvert).[21]

ב-2011 נחקק חוק האוסר לבישת ניקאב בבלגיה. שתי נשים מוסלמיות, סמיה בלצ'מי וימינה אוסאר, דרשו את ביטולו של חוק זה בטענה שהוא מפר את האמנה האירופית לזכויות אדם, במיוחד סעיפים 8 (הזכות לכיבוד פרטיות וחיי משפחה), 9 (חופש המחשבה, מצפון ודת), 10 (חופש הביטוי), ו-14 (איסור אפליה).[22] בית הדין פסק שהאיסור על לבישת כיסוי פנים אינו מפר את האמנה האירופית לזכויות אדם.[23]

ב-2017 אסרה טג'יקיסטן לבישת כיסויי ראש שאינם חלק מהתרבות הטג'יקית המסורתית והלאומית. החוק אוסר אף לבישה של חג'אב.[24] באותה השנה, במרוקו הודיעו על איסור לבישת בורקה וניקאב.[25] מרוקו אוסרת על ייצור, שיווק ויבוא של הבורקה האפגנית ואין איסור דומה על ניקאב.[26]

סין אסרה על לבישת בורקה וניקאב וגידול זקן "לא רגיל" על האוכלוסייה המוסלמית בשינג'יאנג. האיסורים הללו הם חלק מדיכוי העם האויגורי.[27]

בספטמבר 2023, במצרים נאסר על תלמידות ללבוש ניקאב לבתי הספר.[28]

באוגוסט 2018 עבר בדנמרק חוק האוסר ללכת עם בורקה וניקאב ברחוב, ויוטל קנס של 1,000 קרונות (כ-156 דולר ארצות הברית).[29] החל מחודש יולי 2025 הורחב האיסור גם על לבישת בורקה או ניקאב במוסדות חינוך, כולל באוניברסיטאות.[30][31]

בקרב האוכלוסייה המוסלמית בישראל, הניקאב אינו נפוץ, אך ניתן לראות נשים שעוטות אותו בקרב החברה הבדואית, ביוני 2025 מנעה הנהלת אוניברסיטת בר-אילן כניסה מסטודנטית שביקשה לעטות ניקאב בקמפוס בטענה למניעים פדגוגיים, מנהלתיים וביטחוניים[32].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקאב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Seyyath Mohammed Hakeema Beevi, Ahamed Sarjoon Razick and Iqbal Saujan, Niqāb in Pluralistic Society: An Islamic Perspective, International Journal of Research and Innovation in Social Science Volume V, Issue VII, 2021
  2. ^ 1 2 BBC - Religions - Islam: Niqab, www.bbc.co.uk, ‏2011-09-22 (באנגלית בריטית)
  3. ^ Laura Silvia Battaglia, The big cover-up: Women in Saudi Arabia and Yemen test how far they can customise what they are allowed to wear, Index on Censorship 45, 2016-12, עמ' 24–26 doi: 10.1177/0306422016685971
  4. ^ A. correspondent in Iran, Explainer: The long historical fight over the hijab in Iran, https://www.newarab.com/, ‏2023-04-13 (באנגלית)
  5. ^ The rise of religious radicalism in the Arab world (עמ' 7-8), Friedrich Ebert Foundation, ‏2014
  6. ^ BEHIND THE VEIL WHY 122 WOMEN CHOOSE TO WEAR THE FULL FACE VEIL IN BRITAIN, Open Society Foundations., ‏2015
  7. ^ Elham Manea, Pauline Hanson's Senate stunt shows why we need to confront the ideology behind the burqa, The Sydney Morning Herald, ‏2017-08-27 (באנגלית)
  8. ^ Bianca Britton, Why are the burqa and burkini being banned?, CNN, ‏2016-08-19 (באנגלית)
  9. ^ Tarek Amara (2019-07-05). "Tunisian PM bans face veils in public institutions after bombing". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-09-25.
  10. ^ "Austrian ban on full-face veil in public places comes into force". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-10-01. נבדק ב-2023-09-25.
  11. ^ Staff (2018-05-31). "Denmark passes law banning burqa and niqab". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-09-25.
  12. ^ Angel Krasimirov, Bulgaria the latest European country to ban the burqa and niqab in public places, The Sydney Morning Herald, ‏2016-09-30 (באנגלית)
  13. ^ 1 2 "Cameroon bans Islamic face veil after suicide bombings". BBC News (באנגלית בריטית). 2015-07-16. נבדק ב-2023-09-25.
  14. ^ Chad's ban on burqa divides Muslims, The Express Tribune, ‏2015-06-21 (באנגלית)
  15. ^ Congo-Brazzaville bans women from wearing full veil, www.aljazeera.com, ‏3 May 2015 (באנגלית)
  16. ^ Netherlands: Burqa Ban Enters into Force, Library of Congress, Washington, D.C. 20540 USA
  17. ^ "Sri Lanka attacks: Face coverings banned after Easter bloodshed". BBC News (באנגלית בריטית). 2019-04-29. נבדק ב-2023-09-29.
  18. ^ Oltermann, Philip (2021-03-07). "Switzerland to ban wearing of burqa and niqab in public places". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-09-29.
  19. ^ Jazgul MASALIEVA, Deputy proposes to prohibit niqab and burqa by law in Kyrgyzstan -, 24.kg, ‏2023-09-07 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ Cady Lang, How France's Latest Hijab Controversy Fits Into History, Time, ‏2021-05-19 (באנגלית)
  21. ^ Claire Hancock, ‘The Republic is lived with an uncovered face’ (and a skirt): (un)dressing French citizens, Gender, Place & Culture 22, 2015-08-09, עמ' 1023–1040 doi: 10.1080/0966369X.2014.958061
  22. ^ Belgium/European Court of Human Rights: Ban on Full-Face Veil in Public Does Not Violate European Convention on Human Rights, Library of Congress, Washington, D.C. 20540 USA
  23. ^ "Belgian face veil ban backed in European court ruling". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-07-11. נבדק ב-2023-09-25.
  24. ^ Cihangir Yıldırım, Tajikistan to ban hijab as restrictions on religious freedom continues, Daily Sabah, ‏2017-09-18 (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ Morocco curbs on sale of full-face veil reported, www.aljazeera.com, ‏10 Jan 2017 (באנגלית)
  26. ^ Moha Ennaji, Why Morocco's burqa ban is more than just a security measure, The Conversation, ‏2017-01-31 (באנגלית)
  27. ^ Lizzie Dearden, China bans burqas and 'abnormal' beards in Muslim province, The Independent, ‏2017-03-30 (באנגלית)
  28. ^ Umut Uras, Egyptians divided over recent niqab ban at schools, www.aljazeera.com, ‏12 Sep 2023 (באנגלית)
  29. ^ סוכנויות הידיעות, סוף לבורקה בדנמרק, מוסלמית: "איבדתי אמון בדמוקרטיה", באתר ynet, 2 באוגוסט 2018
  30. ^ יאיר אמר, ‏מתעוררים לפלישה: דנמרק אוסרת חבישת בורקה בכל המוסדות, באתר "סרוגים", 8 ביוני 2025
  31. ^ דנמרק תרחיב את האיסור על עטיית רעלה לבתי ספר ואוניברסיטאות 5 ביוני 2025 (באנגלית)
  32. ^ חסן שעלאן, לא לרעלה המכסה את הפנים: בר אילן אסרה על סטודנטית עם ניקאב להיכנס לקמפוס, באתר ynet, 26 ביוני 2025
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניקאב&oldid=42139645"