גחליליות – הבדלי גרסאות
הוספת תמונה |
לשם מה מקף + לא אלקטרוניקה נתניה את שמה למכשיר, אלא השימוש שהוא עושה באלומת אלקטרונים. |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
ה'''גַּחְלִילִיוֹת''' ([[שם מדעי]]: '''Lampyridae''') הן [[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] של [[חיפושיות]] ליליות, אשר ידועות בכך ש[[מין (טקסונומיה)|מינים]] מסוימים [[ביולומינסנציה|מייצרים הבזקי אור]] כדי למשוך את בני-זוגם, ומכאן גם נובע שמם, שהוא [[הלחם בסיסים|הלחם]] של המילים גחלת ולילה. הבזקי האור נוצרים בעזרת איברים מיוחדים בביטנן התחתונה של הגחליליות; ה[[חלבון]] בעזרתו [[ויסות|מווסתת]] פליטת האור הוא ה[[לוציפראז]], שהוא בעל ערך מדעי ו[[גן (ביולוגיה)|גנים]] המייצרים אותו הוחדרו לתוך יצורים רבים ושונים. |
ה'''גַּחְלִילִיוֹת''' ([[שם מדעי]]: '''Lampyridae''') הן [[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] של [[חיפושיות]] ליליות, אשר ידועות בכך ש[[מין (טקסונומיה)|מינים]] מסוימים [[ביולומינסנציה|מייצרים הבזקי אור]] כדי למשוך את בני-זוגם, ומכאן גם נובע שמם, שהוא [[הלחם בסיסים|הלחם]] של המילים גחלת ולילה. הבזקי האור נוצרים בעזרת איברים מיוחדים בביטנן התחתונה של הגחליליות; ה[[חלבון]] בעזרתו [[ויסות|מווסתת]] פליטת האור הוא ה[[לוציפראז]], שהוא בעל ערך מדעי ו[[גן (ביולוגיה)|גנים]] המייצרים אותו הוחדרו לתוך יצורים רבים ושונים. |
||
== מאפיינים == |
== מאפיינים == |
||
[[File:FireFlyInIsrael.jpg|thumb| |
[[File:FireFlyInIsrael.jpg|thumb|תמונה של גחלילית שצולמה בקרית טבעון]] |
||
מיני הגחליליות השונים נבדלים זה מזה בדפוס ההיבהוב והמעוף שלהם. |
מיני הגחליליות השונים נבדלים זה מזה בדפוס ההיבהוב והמעוף שלהם. |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
בעלי חיים הפולטים אור (גחלילית) מוזכרים בילקוט שמעוני (ישעיהו רמז תעד): "אמר ר' יהודה בר ר"ש, למי שהיה רואה תולעת והיה ירא ממנו, רואה אותה כגחלת ונקראת גומרת לילה. א"ל מזו אתה ירא? בלילה היא גחלת ויוקדת, יבוא הבוקר ואתה רואה שאינה אלא תולעת". |
בעלי חיים הפולטים אור (גחלילית) מוזכרים בילקוט שמעוני (ישעיהו רמז תעד): "אמר ר' יהודה בר ר"ש, למי שהיה רואה תולעת והיה ירא ממנו, רואה אותה כגחלת ונקראת גומרת לילה. א"ל מזו אתה ירא? בלילה היא גחלת ויוקדת, יבוא הבוקר ואתה רואה שאינה אלא תולעת". |
||
[[קובץ:Lampyridae.jpg|ימין|ממוזער|250px|גחלילית תחת [[מיקרוסקופ |
[[קובץ:Lampyridae.jpg|ימין|ממוזער|250px|גחלילית תחת [[מיקרוסקופ אלקטרונים סורק]]]]{{+-}} |
||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
גרסה מ־20:14, 3 באוגוסט 2019
גחליליות | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | פרוקי רגליים |
מחלקה: | חרקים |
סדרה: | חיפושיות |
תת־סדרה: | Polyphaga |
משפחה: | גחליליות |
שם מדעי | |
Lampyridae רפינסק, 1815 | |
הגַּחְלִילִיוֹת (שם מדעי: Lampyridae) הן משפחה של חיפושיות ליליות, אשר ידועות בכך שמינים מסוימים מייצרים הבזקי אור כדי למשוך את בני-זוגם, ומכאן גם נובע שמם, שהוא הלחם של המילים גחלת ולילה. הבזקי האור נוצרים בעזרת איברים מיוחדים בביטנן התחתונה של הגחליליות; החלבון בעזרתו מווסתת פליטת האור הוא הלוציפראז, שהוא בעל ערך מדעי וגנים המייצרים אותו הוחדרו לתוך יצורים רבים ושונים.
מאפיינים
מיני הגחליליות השונים נבדלים זה מזה בדפוס ההיבהוב והמעוף שלהם.
קיימים למעלה מ-2,000 מינים של גחליליות, המצויים באזורים ממוזגים וטרופיים ברחבי העולם. בישראל קיימים 8 מינים.
בשנים האחרונות גילו חוקרים במקומות שונים בעולם[1] כי אוכלוסיית הגחליליות מתמעטת בצורה משמעותית. אם כי יש השערות שונות לסיבת התופעה, טרם פורסם מחקר מדעי המנתח את התופעה וסיבותיה.
את המילה גחלילית חידש חיים נחמן ביאליק מן המילה גַּחֶלֶת, בעקבות מדרש חז"ל, אשר עברה הקטנה בעזרת סיומת -ית ורמז למילה לילה.
בעלי חיים הפולטים אור (גחלילית) מוזכרים בילקוט שמעוני (ישעיהו רמז תעד): "אמר ר' יהודה בר ר"ש, למי שהיה רואה תולעת והיה ירא ממנו, רואה אותה כגחלת ונקראת גומרת לילה. א"ל מזו אתה ירא? בלילה היא גחלת ויוקדת, יבוא הבוקר ואתה רואה שאינה אלא תולעת".
ראו גם
- אש השועל
- חיפושית ראש-פנס - חיפושית זוהרת הנפוצה בערבות הסראדו בברזיל
קישורים חיצוניים
- גחליליות, באתר ITIS (באנגלית)
- גחליליות, באתר NCBI (באנגלית)
- גחליליות, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- גחליליות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גחליליות, באתר GBIF (באנגלית)
- מאיר ברק, מדוע וכיצד גחליליות מאירות בלילה?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 3 ספטמבר 2009
- מיוחד לחג האורות: מה מצב הגחליליות?, אתר החברה להגנת הטבע, דצמבר 2009
- יהלי כץ, לאן נעלמו הגחליליות?, באתר ynet, 11 בספטמבר 2016
הערות שוליים
- ^ National Geographic המהדורה הישראלית, גיליון מספר 134, יולי 2009