קדושה (דת) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סיום עבודה
שורה 9: שורה 9:
=== יהדות ===
=== יהדות ===
{{הפניה לערך מורחב|קודש וחול ביהדות}}
{{הפניה לערך מורחב|קודש וחול ביהדות}}

{{הפניה לערך מורחב|קדושה (יהדות)}}
{{הפניה לערך מורחב|קדושה (יהדות)}}



גרסה מ־23:20, 31 באוגוסט 2019

קדושה הוא מונח המתאר יחס מיוחד לחפץ, מקום, אירוע או מושג בגלל קישורו לאלוהות או כוח רוחני אחר, או היותו ראוי לפולחן והערצה.[1]

הקדושה אינה נובעת מתכונה פיזית, אלא מוגדרת בהתאם לסט האמונות של המתבונן.

היפוכה של הקדושה הוא החול.

הקדושה בדתות

יהדות

ערך מורחב – קודש וחול ביהדות
ערך מורחב – קדושה (יהדות)

ביהדות, ניתן משקל רב לקודש, כאשר לחפצים, מקומות, זמנים ואנשים ניתן מעמד של קדושה. האדם יכול לקדש חפץ במעשיו (על ידי פעולת ההקדש, או על-ידי הפיכתו לתשמיש קדושה).

נצרות

בנצרות, הקדושה היא מתכונות האל. הקדושה מועברת אל המאמינים באמצעות הסקרמנטים. כך הכנסייה הקתולית מאמינה, לדוגמה, כי אכילת לחם הקודש מעבירה מקדושת האל אל האדם האוכל.

אסלאם

אחד מ-99 שמות האל באסלאם הוא "הקדוש" (القدوس).

מילה נוספת במשמעות דומה היא חראם (حرام), שניתנת לתרגום גם כ"מקודש". כך לדוגמה מסגד אל-חראם, המקום הקדוש ביותר לאסלאם.

הקדושה בראי האקדמיה

אמיל דורקהיים החשיב את הדיכוטומיה בין הקודש לחול כמאפיין המרכזי של דת. כלומר, לשיטתו, דת היא מערכת של אמונות והתנהגויות ביחס לדברים קדושים. דורקהיים מדגיש את ההבדל בין קודש וחול לעומת טוב ורע. החול איננו בהכרח רע, והקדוש אינו בהכרח טוב.

הערות שוליים

  1. ^ רוביק רוזנטל, קדושה, באתר הזירה הלשונית, ‏28 באוקטובר 2014