איל ארליך – הבדלי גרסאות
מ הגהה, קישורים פנימיים |
מ ←קריירה כטניסאי: הגהה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בפברואר 1996, באותה מסגרת, העניק לנבחרתו את הנקודה השלישית בהתמודדות הביתית נגד [[נורווגיה]]. |
בפברואר 1996, באותה מסגרת, העניק לנבחרתו את הנקודה השלישית בהתמודדות הביתית נגד [[נורווגיה]]. |
||
באותה שנה |
באותה שנה זכה ב[[אליפות ישראל בטניס]]. |
||
=== מבחר תחרויות בהן השתתף === |
=== מבחר תחרויות בהן השתתף === |
||
גרסה מ־17:54, 12 במרץ 2020
 | |
| לידה |
1 בינואר 1977 (בן 47)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום מגורים |
מקלין |
| גובה | 1.83 מטרים |
| פעילות כמקצוען |
1995–הווה (כ־29 שנים) |
  | |
איל ארליך (נולד ב-1 בינואר 1977 בבת ים) הוא טניסאי עבר ישראלי, היה אלוף ישראל בשנת 1996 ובשיאו דורג במקום ה-144 בעולם. שחקן נבחרת גביע דייוויס של ישראל במשך שלוש שנים ברציפות (1996-1994).
כיום, עובד כמאמן בטניס וכפיזיותרפיסט.
קריירה כטניסאי
כשחקן נוער הגיע למקום השישי באליפות העולם לנבחרות עד גיל 16, שהתקיימה בשנת 1993 בספרד.
בשנת 1994 ייצג את ישראל באליפות אירופה עד גיל 16 והגיע למשחק הגמר.
לראשונה השתתף בטורניר ריקליס ויצא מאלמוניות אחרי שניצח בסיבוב הראשון את אלברטו בראסטאגי מספרד, שדורג במקום ה-48 בעולם.
בסבב קלאב הוטל אילת, בתחילת 1994, זכה ארליך בתחרות ביפו זומן לנבחרת הדייוויס ואף זכה לשתף פעולה עם עמוס מנסדורף במשחק זוגות. לקראת סוף השנה נטל חלק בסבב פרידמן וזכה בתחרות המאסטרס, שנערכה בבאר שבע.
בשנת 1995, בסבב קלאב הוטל אילת, זכה בשתי תחרויות הראשונות והגיע לגמר התחרות השלישית כמו כן נכנס לטורניר וימבלדון כ'לאקי לוזר' והפסיד בסיבוב הראשון לארנה תומאס מגרמניה.
בספטמבר היה שותף בכיר לניצחונה של ישראל על סלובניה, בגביע דייוויס.
בפברואר 1996, באותה מסגרת, העניק לנבחרתו את הנקודה השלישית בהתמודדות הביתית נגד נורווגיה.
באותה שנה זכה באליפות ישראל בטניס.
מבחר תחרויות בהן השתתף
לאחר הפרישה
ארליך הוא בוגר אוניברסיטת חיפה בפיזיותרפיה (סיים ב-2008). משנת 2009 ועד היום עובד בקופת חולים מכבי ובמכון פיזיותרפיה פרטי.
כיום הוא מאמן טניס תחרותי ומטפח את הדור הצעיר בטניס הישראלי.
