המוזיאון היהודי של ניו יורק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:15, 16 בנובמבר 2020

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: הערך סובל מתרגמת.

תבנית:מוזיאון

המוזיאון היהודי של ניו יורק (באנגלית: Jewish Museum of New York) הוא מוזיאון לאמנות וגנזך של פריטי תרבות. המוזיאון עוסק ב-4,000 שנות אמנות ותרבות יהודית. מלבד תערוכות, עוסק המוזיאון בתוכניות לימוד, אירועים ופעילויות.

היסטוריה

המוזיאון החל את דרכו בקבלת מתנה של 26 חפצי אמנות טקסיים יהודיים מאת השופט מאיר זלצברגר לסמינר התאולוגי היהודי באמריקה, ב-20 בינואר 1904, החפצים שוכנו בספריית הסמינר. האוסף הועבר בשנת 1931 עם הסמינר לברודוויי. הסמינר התאולוגי היהודי קיבל למעלה מ-400 פריטים טקסיים יהודיים ויצר את 'מוזיאון החפצים היהודיים', בעבר ספריית יעקב שיף.^[1]האוסף הורחב בהמשך על ידי תרומות גדולות של חדג'י אפרים בנגיאט והארי ג 'פרידמן. ב -1939, בעקבות מלחמת העולם השנייה, שלחה פולין כ -350 חפצים לעיר ניו יורק מבתים יהודיים ובתי כנסת כדי לשמרם.

בינואר 1944, תרמה אלמנתו של פליקס ורבורג את בית המשפחה לבית המדרש, כמקום משכן קבוע למוזיאון. בחודש מאי 1947 נפתח האתר לציבור הרחב בשם "המוזיאון היהודי".^[2] פרידה ורבורג אמרה בפתיחה כי המוזיאון לא יהיה זיכרון קודר, אלא חגיגה של הדת היהודית והמסורת.^[3]ההרחבה הראשונה של המוזיאון הייתה תוספת של גן פסלים בשנת 1959 על ידי רשימת אדם.^[4]הבניין הורחב בשנת 1963 ושוב בשנת 1993 על ידי האדריכל קווין רוש.

בשנות ה -60, המוזיאון לקח חלק פעיל יותר בעולם הכללי של האמנות העכשווית, עם תערוכות כגון מבנים ראשוניים, אשר סייעו להשיק את תנועת האמנות המינימליסטית.^[5] בעשורים שחלפו מאז, המוזיאון התמקד מחדש בתרבות היהודית ובאמנים היהודים.^[6] בין השנים 1990 ל-1993 הובילה הבמאית ג'ואן רוזנבאום פרויקט אשר התמקד בשיפוץ והרחבה של הבניין וביצוע מבצע ההון הגדול הראשון של המוזיאון^{[דרושה הבהרה]}, בהיקף של 60 מיליון דולר. במסגרת הפרויקט, שתוכנן על ידי האדריכל קווין רוש, הכפיל את גודל המוזיאון, נוספו למבנה שבע קומות. בשנת 1992, המוזיאון היהודי וחברת הסרטים של מרכז לינקולן התחברו כדי ליצור את פסטיבל הסרטים היהודי בניו יורק, המציג סרטים עלילתיים, סרטים קצרים וסרטים תיעודיים.

כיום, המוזיאון גם מספק תוכניות חינוכיות למבוגרים ולמשפחות, נותן חסות לקונצרטים, סרטים, סימפוזיונים והרצאות הקשורות לתערוכותיו. ג'ואן רוזנבאום הייתה מנהלת המוזיאון מ-1981 עד פרישתה בשנת 2010. בשנת 2011 מונתה קלאודיה גולד, כמנהלת החדשה של המוזיאון. בשנת 2012 הצטרף ינס הופמן כסגן מנהל, והוסיף תערוכות ותוכניות ציבוריות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המוזיאון היהודי של ניו יורק בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של המוזיאון היהודי של ניו יורק (באנגלית)
המוזיאון היהודי של ניו יורק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Smith, Roberta. "Jewish Museum as Sum of Its Past".
^ "Landmarks Preservation Commission" (PDF).
^ "exhibitions".
^ ראו Robert A. M. Stern
^ Kimmelman, Michael (13 ביוני 1993). "A Museum Finds Its Time". The New York Times. p. H33. נבדק ב-2010-07-31. {{cite news}}: (עזרה)
^ Smith, Roberta (11 ביוני 1993). "Jewish Museum as Sum of Its Past". The New York Times. נבדק ב-2010-07-31. {{cite news}}: (עזרה)

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיאונים ובנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] Smith, Roberta. "Jewish Museum as Sum of Its Past".

[2] "Landmarks Preservation Commission" (PDF).

[3] "exhibitions".

[4] ראו Robert A. M. Stern

[nyt-1993-06-13-5] Kimmelman, Michael (13 ביוני 1993). "A Museum Finds Its Time". The New York Times. p. H33. נבדק ב-2010-07-31. {{cite news}}: (עזרה)

[6] Smith, Roberta (11 ביוני 1993). "Jewish Museum as Sum of Its Past". The New York Times. נבדק ב-2010-07-31. {{cite news}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ==היסטוריה==
-תחילת דרכו של המוזיאון החלה עם קבלת מתנה של 26 חפצי אמנות טקסיים יהודיים מאת השופט [http://www.nechama.org.il/commentators/160.html מאיר זלצברגר] ל[[בית המדרש לרבנים באמריקה|סמינר התאולוגי היהודי באמריקה]], ב-20 בינואר 1904, שם הוא שוכן בספריית הסמינר. האוסף הועבר בשנת 1931 עם הסמינר ל[[ברודוויי (רחוב)|ברודוויי]]. הסמינר התאולוגי היהודי קיבל למעלה מ-400 פריטים טקסיים יהודיים ויצר את 'מוזיאון החפצים היהודיים', בעבר ספריית [[יעקב שיף]].{{הערה|{{cite news|url=http://thejewishmuseum.org/about#jewish-museum-history|title=Jewish Museum as Sum of Its Past|last=Smith|first=Roberta}}}}האוסף הורחב לאחר מכן על ידי תרומות גדולות של חדג'י אפרים בנגיאט והארי ג 'פרידמן. ב -1939, בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], שלחה [[פולין]] כ -350 חפצים לעיר ניו יורק מבתים יהודיים ובתי כנסת כדי לשמרם.
+המוזיאון החל את דרכו בקבלת מתנה של 26 חפצי אמנות טקסיים יהודיים מאת השופט [http://www.nechama.org.il/commentators/160.html מאיר זלצברגר] ל[[בית המדרש לרבנים באמריקה|סמינר התאולוגי היהודי באמריקה]], ב-20 בינואר 1904, החפצים שוכנו בספריית הסמינר. האוסף הועבר בשנת 1931 עם הסמינר ל[[ברודוויי (רחוב)|ברודוויי]]. הסמינר התאולוגי היהודי קיבל למעלה מ-400 פריטים טקסיים יהודיים ויצר את 'מוזיאון החפצים היהודיים', בעבר ספריית [[יעקב שיף]].{{הערה|{{cite news|url=http://thejewishmuseum.org/about#jewish-museum-history|title=Jewish Museum as Sum of Its Past|last=Smith|first=Roberta}}}}האוסף הורחב בהמשך על ידי תרומות גדולות של חדג'י אפרים בנגיאט והארי ג 'פרידמן. ב -1939, בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], שלחה [[פולין]] כ -350 חפצים לעיר ניו יורק מבתים יהודיים ובתי כנסת כדי לשמרם.
-בינואר 1944, תרמה אלמנתו של פליקס [[משפחת ורבורג|ורבורג]] את ביתה של משפחתו לבית המדרש, כמקום מגורים קבוע למוזיאון והאתר נפתח לציבור כ"מוזיאון היהודי" במאי 1947.{{הערה|{{cite news|url=http://s-media.nyc.gov/agencies/lpc/lp/1116.pdf|title=Landmarks Preservation Commission}}}}[[משפחת ורבורג|פרידה ורבורג]] אמרה בפתיחה כי המוזיאון לא יהיה זיכרון קודר, אלא חגיגה של הדת היהודית והמסורת.{{הערה|{{cite news|url=http://thejewishmuseum.org/exhibitions|title=exhibitions}}}}ההרחבה הראשונה של המוזיאון הייתה תוספת של גן פסלים בשנת 1959 על ידי רשימת אדם.{{הערה|ראו [[:en:Robert A. M. Stern|Robert A. M. Stern]]}}הבניין הורחב בשנת 1963 ושוב בשנת 1993 על ידי האדריכל [[קווין רוש]].
+בינואר 1944, תרמה אלמנתו של פליקס [[משפחת ורבורג|ורבורג]] את בית המשפחה לבית המדרש, כמקום משכן קבוע למוזיאון. בחודש מאי 1947 נפתח האתר לציבור הרחב בשם "המוזיאון היהודי".{{הערה|{{cite news|url=http://s-media.nyc.gov/agencies/lpc/lp/1116.pdf|title=Landmarks Preservation Commission}}}} [[משפחת ורבורג|פרידה ורבורג]] אמרה בפתיחה כי המוזיאון לא יהיה זיכרון קודר, אלא חגיגה של הדת היהודית והמסורת.{{הערה|{{cite news|url=http://thejewishmuseum.org/exhibitions|title=exhibitions}}}}ההרחבה הראשונה של המוזיאון הייתה תוספת של גן פסלים בשנת 1959 על ידי רשימת אדם.{{הערה|ראו [[:en:Robert A. M. Stern|Robert A. M. Stern]]}}הבניין הורחב בשנת 1963 ושוב בשנת 1993 על ידי האדריכל [[קווין רוש]].
-בשנות ה -60, המוזיאון לקח חלק פעיל יותר בעולם הכללי של האמנות העכשווית, עם תערוכות כגון מבנים ראשוניים, אשר סייעו להשיק את תנועת האמנות המינימליסטית.{{הערה|שם=nyt-1993-06-13|{{cite news|url=https://www.nytimes.com/1993/06/13/arts/art-a-museum-finds-its-time.html|title=A Museum Finds Its Time|last=Kimmelman|first=Michael|date=June 13, 1993|newspaper=[[The New York Times]]|page=H33|accessdate=2010-07-31}}}} בעשורים שחלפו מאז, המוזיאון התמקד מחדש בתרבות היהודית ובאמנים היהודים.{{הערה|{{cite news|url=https://www.nytimes.com/1993/06/11/arts/review-art-jewish-museum-as-sum-of-its-past.html|title=Jewish Museum as Sum of Its Past|last=Smith|first=Roberta|date=June 11, 1993|newspaper=[[The New York Times]]|accessdate=2010-07-31}}}} בין השנים 1990 ל-1993 הובילה הבמאית ג'ואן רוזנבאום פרויקט אשר התמקד בשיפוץ והרחבה של הבניין וביצוע מבצע ההון הגדול הראשון של המוזיאון{{דרושה הבהרה|סיבה=מה המשמעות של משפט זה?}}, בהיקף של 60 מיליון דולר. הפרויקט, שתוכנן על ידי האדריכל [[קווין רוש]], הכפיל את גודל המוזיאון, והוסיף לו שבע קומות. בשנת 1992, המוזיאון היהודי וחברת הסרטים של מרכז לינקולן התחברו כדי ליצור את פסטיבל הסרטים היהודי בניו יורק, המציג תכונות נרטיביות, סרטים קצרים ותיעודיים.
+בשנות ה -60, המוזיאון לקח חלק פעיל יותר בעולם הכללי של האמנות העכשווית, עם תערוכות כגון מבנים ראשוניים, אשר סייעו להשיק את תנועת האמנות המינימליסטית.{{הערה|שם=nyt-1993-06-13|{{cite news|url=https://www.nytimes.com/1993/06/13/arts/art-a-museum-finds-its-time.html|title=A Museum Finds Its Time|last=Kimmelman|first=Michael|date=June 13, 1993|newspaper=[[The New York Times]]|page=H33|accessdate=2010-07-31}}}} בעשורים שחלפו מאז, המוזיאון התמקד מחדש בתרבות היהודית ובאמנים היהודים.{{הערה|{{cite news|url=https://www.nytimes.com/1993/06/11/arts/review-art-jewish-museum-as-sum-of-its-past.html|title=Jewish Museum as Sum of Its Past|last=Smith|first=Roberta|date=June 11, 1993|newspaper=[[The New York Times]]|accessdate=2010-07-31}}}} בין השנים 1990 ל-1993 הובילה הבמאית ג'ואן רוזנבאום פרויקט אשר התמקד בשיפוץ והרחבה של הבניין וביצוע מבצע ההון הגדול הראשון של המוזיאון{{דרושה הבהרה|סיבה=מה המשמעות של משפט זה?}}, בהיקף של 60 מיליון דולר. במסגרת הפרויקט, שתוכנן על ידי האדריכל [[קווין רוש]], הכפיל את גודל המוזיאון, נוספו למבנה שבע קומות. בשנת 1992, המוזיאון היהודי וחברת הסרטים של מרכז לינקולן התחברו כדי ליצור את פסטיבל הסרטים היהודי בניו יורק, המציג סרטים עלילתיים, סרטים קצרים וסרטים תיעודיים.
 כיום, המוזיאון גם מספק תוכניות חינוכיות למבוגרים ולמשפחות, נותן חסות לקונצרטים, סרטים, סימפוזיונים והרצאות הקשורות לתערוכותיו. ג'ואן רוזנבאום הייתה מנהלת המוזיאון מ-1981 עד פרישתה בשנת 2010. בשנת 2011 מונתה קלאודיה גולד, כמנהלת החדשה של המוזיאון. בשנת 2012 הצטרף ינס הופמן כסגן מנהל, והוסיף תערוכות ותוכניות ציבוריות.