מהפכת אוקטובר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:54, 13 בינואר 2021

מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, וכמהפכה של שמחה, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי). במהפכה זו הפילו הבולשביקים בראשות ולדימיר איליץ' לנין את ממשלת אלכסנדר קרנסקי. מהפכת אוקטובר הביאה להקמת שלטון קומוניסטי בברית המועצות, שהתקיים עד 1991.

מהפכת אוקטובר הייתה השלב השני במהפכה הרוסית של 1917. קדמה לה מהפכת פברואר, שבה עבר השלטון מידי הצאר, ניקולאי השני מבית רומנוב, אל גאורגי לבוב שעמד בראש הליברלים. כך הגיע לקיצו שלטון הצארים בן חמש מאות השנים. ביולי 1917 עבר השלטון מלבוב לאלכסנדר קרנסקי. שנה אחר כך, ב-17 ביולי 1918, הוצאו להורג הצאר ומשפחתו, כולל חמשת ילדיו שהיו בין הגילים 13 עד 22.

7 בנובמבר מצוין כ"יום המהפכה הבולשביקית", שהיה חג לאומי בברית המועצות, ונערך בו מצעד המפלגה הקומוניסטית בכיכר האדומה שבמוסקבה. החג נחגג גם בערי הבירה של הגוש הקומוניסטי, ועדיין נחגג בבלארוס, בקירגיזסטן ובטרנסניסטריה, וכן על ידי מפלגות קומוניסטיות ברחבי העולם.התלמידים התייחסו ברצינות רבה ללימודים. כותב מורה אחר: "בתקופה שלפני המלחמה מעולם לא היינו עדים ללמדנות כזו, שהוכיחו התלמידים בכיתות האסורות. הם רצו ללמוד בשנה מכסה של שנתיים או שלוש. הם ביקשו מהמורים לתת להם עבודה רבה יותר."

יריבים ותיקים מקרב הזרמים היהודיים התלכדו עתה כדי לעסוק בלימודים. היהודים המסורתיים, הציוניים, והסוציאליסטיים, שהיריבות ביניהם הייתה חריפה לפני המלחמה, התאחדו עתה כדי לנסות להשיג בכל זאת אישור ללמוד. הצלחתם הייתה חלקית. הותר להם לקיים בתי ספר, אך הוטלו מגבלות על מספרם ועל תוכן הלימוד. ספרי לימוד היו נדירים מאוד.

בתי הספר החוקיים והמחתרתיים בגטו יצרו פינות של חום ומסירות בגטו, והעניקו לילדים מחסה, טיפול רפואי, מזון וביטחון רגשי. בתי הספר הקימו חומות נגד הכיעור והסבל של הגטו, ונהפכו לאיים שח שימחה ויצירתיות בתוך המציאות הקודרת. הם סייעו לקיים ולהמשיך את התרבות, ומתוך כך לחזק ולעודד את יהודי הגטו כולם. המראה והצליל של הילדים בהופעות ובהצגות שהעניקו, בלבוש נקי ובשירה משותפת, חיממו את לב האוכלוסייה של הגטו. היה זה במידה מסוימת ניצחון יהודי על הנאצים.

שאלות

1. מה ניתן ללמוד מכרטיסייה זו על יחס היהודים ללימודים? מה היו הסיבות ליחס זה?

2. באלו דרכים ניסו היהודים לקיים לימודים, לנוכח האיסור הנאצי?

3. מדוע לדעתך, גבר רצונם של הילדים בשואה ללמוד?

4. "היה זה במובן מסוים נצחון על הנאצים." למה הכוונה במשפט זה?

היסטוריה

ב-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני), הובילה המפלגה הבולשביקית בראשות מנהיגה לנין, את המהפכנים הקומוניסטים והסוציאליסטים למרד, כמעט ללא שפיכות דמים בפטרוגרד, בירת רוסיה באותה עת, נגד הממשלה הזמנית החלשה של קרנסקי. מאוחר יותר, ברישומי המהפכה שנכתבו על ידי ברית המועצות, תוארו אירועי אוקטובר כדרמטיים הרבה יותר ממה שהיו באמת.

רוב הזמן התנהל המאבק בפטרוגרד ללא שפיכות דמים, כאשר הבולשביקים תפסו את המבנים העיקריים של הממשלה הזמנית עם התנגדות קלה, עד שלבסוף פרצו בהתקפה על ארמון החורף. סרטים רשמיים של הממשל הסובייטי, שצולמו הרבה לאחר מכן, הציגו הסתערות גדולה על ארמון החורף וקרבות עזים. אך במציאות המורדים הבולשביקים נתקלו בהתנגדות קלה מאוד אם בכלל, ומבחינה מעשית, די היה בכניסתם לבניין כדי להשתלט עליו. ככל הנראה, היו בכל המהלך 2 הרוגים ו-5 פצועים משני הצדדים.

הקונגרס השני של המועצות הנבחרות התכנס באותו זמן, ומתוך 649 הצירים הנבחרים שבו, 390 היו בולשביקים וקרוב ל-100 השתייכו לאגף השמאלי של המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית, שתמכו גם הם בהפלת ממשלתו של קרנסקי. כשהוכרזה נפילתו של ארמון החורף, הוציא הקונגרס צו שיעביר כוח אל הסובייטים נבחרי הפועלים, החיילים והאיכרים, על מנת לאשר את המהפכה. ההחלטה לא עברה בהסכמה. רבים מהסוציאל-רבולוציונרים האמינו שלנין והבולשביקים תפסו את השלטון בצורה בלתי חוקית ויצאו לפני שהתקבלה ההחלטה. בזמן יציאתם קרא אליהם לאון טרוצקי בזלזול: "כן, צאו, לכו, עיזבו, אתם נכנסים לפח האשפה של ההיסטוריה". למחרת בחרו הסובייטים את "מועצת ממוני העם" כבסיסה של הממשלה הסובייטית החדשה עד כינוס האספה המכוננת, והעבירה את הצו על השלום (שתבע את יציאתה המיידית של רוסיה ממלחמת העולם הראשונה), ואת "הצו על האדמה", שהציע את ביטול רכוש הפרט וחלוקת האדמות מחדש לידי האיכרים.

"הצו על האדמה" אישר את פעולותיהם של האיכרים אשר בכל רחבי רוסיה החזיקו באדמותיהם של האצולה ושל הקולאקים - האיכרים הרוסים העשירים. הבולשביקים ראו עצמם כמייצגים של ברית בין פועלים ואיכרים (בסמל הקומוניסטי, חיבור של הפטיש והמגל מסמל את איחוד הפועלים והאיכרים).

הצלחת התקוממות אוקטובר הביאה לסיומו את שלב המהפכה שהתעוררה בפברואר ושינתה את אופיה של המהפכה מליברלית לסוציאליסטית. ניסיון להשתלט על מוסקבה חודש לאחר מכן, נתקל בהתנגדות חריפה ואלימה הרבה יותר, והבולשביקים לא תפסו שליטה מלאה בעיר עד מרץ 1918. בחלקים אחרים של רוסיה נמשכה מלחמת האזרחים עוד שנים אחדות, עד 1921.

הממשל החדש

בעקבות הפלת ממשלת המעבר הרוסית, ובהתאם להחלטת הוועידה של הסובייטים, הוקמה ממשלה חדשה בראשות ולדימיר לנין. הממשלה כונתה "מועצת הקומיסרים העממיים", וכל חבר בה היה "קומיסר עממי". הממשלה החדשה שהורכבה ב-8 בנובמבר 1917 כללה:

יושב ראש - ולדימיר לנין
קומיסר לענייני פנים - אלכסיי ריקוב
קומיסר לענייני חקלאות - ולדמיר מיליוטין. לאחר כשבועיים בתפקיד התפטר בשל אי-הסכמתו עם מדיניות הממשלה ובמקומו מונה אלכסנדר שליכטר.
קומיסר לענייני העבודה - אלכסנדר שליאפניקוב
קומיסר לענייני צבא וצי - ועדה בהשתתפות ולדימיר אנטונוב-אובסיינקו, ניקולאי קרילנקו ופבל דיבנקו
קומיסר למסחר ותעשייה - ויקטור נוגין
קומיסר האוצר - איוואן סקבורצוב
קומיסר החינוך - אנטולי לונצ'רסקי
קומיסר לענייני חוץ - לאון טרוצקי
קומיסר לענייני משפט - גאוגרי אופוקוב
קומיסר לענייני מזון - איוואן טאודורוביץ'
קומיסר לענייני דואר - ניקולאי אבילוב
קומיסר לענייני מיעוטים - יוסיף סטלין

רובם נהרגו במהלך הטיהורים הגדולים בשנות השלושים של המאה ה-20. לאון טרוצקי נרצח במקסיקו על ידי מתנקש בשנת 1940.

ראו גם

מהפכת פברואר

לקריאה נוספת

ס"א סמית, המהפכה הרוסית, מסדרת "מבוא קצר מאוד" של אוניברסיטת אוקספורד, (תרגום מאנגלית: דרורה בלישה), תל אביב: ידיעות ספרים, 2008.
מארק פרו וז'אק ברטן, מהפכה ומלחמת אזרחים ברוסיה, בתוך: פייר וידאל-נאקה (עורך), תולדות העולם, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1993, עמ' 254–255.
ג'ון ריד, עשרת הימים שזיעזעו את העולם, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992.
Михаил Зыгарь, Империя должна умеретьː история русских революций в лицах 1900-1917, Москва: ООО «Альпина Паблишер», 2017. (בתרגום לאנגלית: Mikhail Zygar, The Empire Must Die : Russia's Revolutionary Collapse, 1900-1917, INGRAM PUBLISHER SERVICES US, 2017).

קישורים חיצוניים

אלי שאלתיאל, מיכאל קונפינו, פרק מתוך: מהפכות 1917 והדרך אליהן, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1993 (הקישור לא עובד - אוקטובר 2020)
אורן נהרי‏, מאה שנה אחרי, פצעי המהפכה ששינתה את העולם טרם הגלידו, באתר וואלה!‏
מהפכת אוקטובר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Kustodiev The Bolshevik.jpg|ממוזער|שמאל|250px|"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, [[1920]]]]
-'''מהפכת אוקטובר''' (ב[[רוסית]]: '''Октябрьская революция'''), הידועה גם כ'''מהפכה הבולשביקית''', היא [[מהפכה]] שהתחוללה ב[[רוסיה]] בין 24 ל-[[25 באוקטובר]] [[1917]] (על פי [[הלוח היוליאני]] שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; [[7 בנובמבר]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]] הנוכחי). במהפכה זו הפילו ה[[בולשביקים]] בראשות [[ולדימיר איליץ' לנין]] את ממשלת [[אלכסנדר קרנסקי]]. מהפכת אוקטובר הביאה להקמת שלטון [[קומוניסטי]] ב[[ברית המועצות]], שהתקיים עד [[1991]].
+'''מהפכת אוקטובר''' (ב[[רוסית]]: '''Октябрьская революция'''), הידועה גם כ'''מהפכה הבולשביקית''', וכמהפכה של שמחה, היא [[מהפכה]] שהתחוללה ב[[רוסיה]] בין 24 ל-[[25 באוקטובר]] [[1917]] (על פי [[הלוח היוליאני]] שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; [[7 בנובמבר]] על פי [[הלוח הגרגוריאני]] הנוכחי). במהפכה זו הפילו ה[[בולשביקים]] בראשות [[ולדימיר איליץ' לנין]] את ממשלת [[אלכסנדר קרנסקי]]. מהפכת אוקטובר הביאה להקמת שלטון [[קומוניסטי]] ב[[ברית המועצות]], שהתקיים עד [[1991]].
 מהפכת אוקטובר הייתה השלב השני ב[[המהפכה הרוסית 1917|מהפכה הרוסית של 1917]]. קדמה לה [[מהפכת פברואר]], שבה עבר השלטון מידי הצאר, [[ניקולאי השני]] מ[[בית רומנוב]], אל [[גאורגי לבוב]] שעמד בראש [[המפלגה הדמוקרטית החוקתית|הליברלים]]. כך הגיע לקיצו [[שליטי רוסיה#צארים רוסיים משושלות רוריק וגודונוב|שלטון הצארים]] בן חמש מאות השנים. ביולי 1917 עבר השלטון מלבוב ל[[אלכסנדר קרנסקי]]. שנה אחר כך, ב-[[17 ביולי]] [[1918]], [[רצח משפחת הצאר|הוצאו להורג הצאר ומשפחתו]], כולל חמשת ילדיו שהיו בין הגילים 13 עד 22.
-[[7 בנובמבר]] מצוין כ"'''יום המהפכה הבולשביקית'''", שהיה [[חג לאומי]] ב[[ברית המועצות]], ונערך בו מצעד [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] ב[[הכיכר האדומה|כיכר האדומה]] שב[[מוסקבה]]. החג נחגג גם בערי הבירה של [[הגוש הקומוניסטי]], ועדיין נחגג ב[[בלארוס]], ב[[קירגיזסטן]] וב[[טרנסניסטריה]], וכן על ידי מפלגות קומוניסטיות ברחבי העולם.
+[[7 בנובמבר]] מצוין כ"'''יום המהפכה הבולשביקית'''", שהיה [[חג לאומי]] ב[[ברית המועצות]], ונערך בו מצעד [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] ב[[הכיכר האדומה|כיכר האדומה]] שב[[מוסקבה]]. החג נחגג גם בערי הבירה של [[הגוש הקומוניסטי]], ועדיין נחגג ב[[בלארוס]], ב[[קירגיזסטן]] וב[[טרנסניסטריה]], וכן על ידי מפלגות קומוניסטיות ברחבי העולם.התלמידים התייחסו ברצינות רבה ללימודים. כותב מורה אחר: "בתקופה שלפני המלחמה מעולם לא היינו עדים ללמדנות כזו, שהוכיחו התלמידים בכיתות האסורות. הם רצו ללמוד בשנה מכסה של שנתיים או שלוש. הם ביקשו מהמורים לתת להם עבודה רבה יותר."
+יריבים ותיקים מקרב הזרמים היהודיים התלכדו עתה כדי לעסוק בלימודים. היהודים המסורתיים, הציוניים, והסוציאליסטיים, שהיריבות ביניהם הייתה חריפה לפני המלחמה, התאחדו עתה כדי לנסות להשיג בכל זאת אישור ללמוד. הצלחתם הייתה חלקית. הותר להם לקיים בתי ספר, אך הוטלו מגבלות על מספרם ועל תוכן הלימוד. ספרי לימוד היו נדירים מאוד.
+בתי הספר החוקיים והמחתרתיים בגטו יצרו פינות של חום ומסירות בגטו, והעניקו לילדים מחסה, טיפול רפואי, מזון וביטחון רגשי. בתי הספר הקימו חומות נגד הכיעור והסבל של הגטו, ונהפכו לאיים שח שימחה ויצירתיות בתוך המציאות הקודרת. הם סייעו לקיים ולהמשיך את התרבות, ומתוך כך לחזק ולעודד את יהודי הגטו כולם. המראה והצליל של הילדים בהופעות ובהצגות שהעניקו, בלבוש נקי ובשירה משותפת, חיממו את לב האוכלוסייה של הגטו. היה זה במידה מסוימת ניצחון יהודי על הנאצים.
+'''שאלות'''
+.   מה ניתן ללמוד מכרטיסייה זו על יחס היהודים ללימודים? מה היו הסיבות ליחס זה?
+.   באלו דרכים ניסו היהודים לקיים לימודים, לנוכח האיסור הנאצי?
+.   מדוע לדעתך, גבר רצונם של הילדים בשואה ללמוד?
+.   "היה זה במובן מסוים נצחון על הנאצים." למה הכוונה במשפט זה?
 ==היסטוריה==