אספמיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
משמעות המילה אספמיה ב[[תלמוד]] היא ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". [[יונתן בן-עוזיאל]] שתרגם את ה[[תנ"ך]] ל[[ארמית]] תרגם את השם [[ספרד]] כאספמיה, ובימי ה[[גאונים]] נתקבל רשמית כי "אספמיה היא ספרד". |
משמעות המילה אספמיה ב[[תלמוד]] היא ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". [[יונתן בן-עוזיאל]] שתרגם את ה[[תנ"ך]] ל[[ארמית]] תרגם את השם [[ספרד]] כאספמיה, ובימי ה[[גאונים]] נתקבל רשמית כי "אספמיה היא ספרד". |
||
משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" היא חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת נידה]], ל/ב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". |
משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" היא חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת נידה]], ל/ב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הביטוי התלמודי מופיע בסיפורו של [[י"ל פרץ]] "[http://benyehuda.org/perets/marat.html האשה מרת חנה]": "כאשר אני סוגר את עיני, נדמה לי שאני ישן בבית ורואה חלום באספמיא". |
||
[[קטגוריה:ביטויים]] |
[[קטגוריה:ביטויים]] |
||
גרסה מ־23:12, 24 ביוני 2005
שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
משמעות המילה אספמיה בתלמוד היא ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". יונתן בן-עוזיאל שתרגם את התנ"ך לארמית תרגם את השם ספרד כאספמיה, ובימי הגאונים נתקבל רשמית כי "אספמיה היא ספרד".
משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" היא חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי במסכת נידה, ל/ב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הביטוי התלמודי מופיע בסיפורו של י"ל פרץ "האשה מרת חנה": "כאשר אני סוגר את עיני, נדמה לי שאני ישן בבית ורואה חלום באספמיא".