בדיקת היריון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בדיקת היריון''' היא בדיקה המשמשת לקביעה האם [[אישה]] נמצאת ב[[היריון]]. |
|||
⚫ | |||
⚫ | קיימים ממצאים שמעידים על ניסיונות לבדיקות היריון כבר בתרבויות של [[יוון העתיקה]] ו[[מצרים העתיקה]]. בדיקות היריון מודרניות משתמשות בסימנים [[כימיה|כימיים]] המאפיינים מצב של היריון לקביעת התוצאה, על פי דגימה מה[[שתן]] או מה[[דם]], שבה ניתן למצוא את הסימנים הללו. הראשון מבין הסימנים מאפייני ההיריון שהתגלה הוא ה[[גונדוטרופין כוריוני אנושי]] או hCG, ונמצא בשנת [[1930]] שהוא מיוצר על ידי ה[[שיליה]]. בדיקת ה-hCG הראשונה בוצעה באמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20]]. למרות ש הגונדוטרופין כוריוני אנושי הוא סימן אמין לגילוי היריון, הרי שלא ניתן להבחין בו בחודשי ההיריון הראשונים, דבר שמוביל לתוצאות שליליות שקריות כאשר הבדיקה מתבצעת בשלב מוקדם מדי. דרך נוספת לגילוי היריון היא [[בדיקת אולטרה סאונד להיריון]], והבדיקה הראשונה מסוג זה בוצעה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]]. |
||
== בדיקות מודרניות == |
== בדיקות מודרניות == |
||
הבדיקה שמניבה תוצאות באופן המהיר ביותר לאחר ה[[הפריה]] היא בדיקת ה[[אנזים]] ל[[פקטור |
הבדיקה שמניבה תוצאות באופן המהיר ביותר לאחר ה[[הפריה]] היא בדיקת ה[[אנזים]] ל[[פקטור היריוני מוקדם]] (EPF). הפקטור ההיריוני המוקדם ניתן לאבחון באמצעות דגימת [[דם]] 48 שעות לאחר ההפריה, אך בדיקה זו נחשבת יקרה ודורשת זמן. |
||
רוב הבדיקות |
רוב הבדיקות הכימיות לגילוי היריון נעזרות בנוכחות של בטא-יחידות משנה של [[גונדוטרופין כוריוני אנושי]] לקביעת התוצאה. בדיקה זו תתכן בדם או בשתן, בתזמון של לפחות שישה או תריסר יום מזמן ההפריה. |
||
[[בדיקת אולטרה סאונד להיריון]] מסוגלת להבחין ב[[שק ההיריוני]] לאחר ארבעה שבועות וחצי ובשק החלמון לאחר חמישה שבועות. העובר מובחן וניתן למדידה בתזמון של חמישה חודשים וחצי. פעימות הלב מובחנות לאחר שישה שבועות היריון. |
[[בדיקת אולטרה סאונד להיריון]] מסוגלת להבחין ב[[שק היריוני|שק ההיריוני]] לאחר ארבעה שבועות וחצי ובשק החלמון לאחר חמישה שבועות. העובר מובחן וניתן למדידה בתזמון של חמישה חודשים וחצי. פעימות הלב מובחנות לאחר שישה שבועות היריון. |
||
== דיוק == |
== דיוק == |
||
סקירה שיטתית שפורסמה בשנת [[1998]] הוכיחה שבדיקות היריון ביתיות המבוצעות על ידי טכנאים מנוסים, בעלות אחוזי דיוק קרובים (97.4%) לבדיקה מקצועית הנעשית ב[[מעבדה]]. לעומת זאת, כאשר הבדיקות מתבצעות על ידי הצרכנים, אחוזי הדיוק (75%) נמוכים בהרבה. שימוש בלתי הולם בבדיקה יכול לגרום גם לתוצאות חיוביות שקריות וגם לתוצאות שליליות שקריות. |
סקירה שיטתית שפורסמה בשנת [[1998]] הוכיחה שבדיקות היריון ביתיות המבוצעות על ידי טכנאים מנוסים, בעלות אחוזי דיוק קרובים (97.4%) לבדיקה מקצועית הנעשית ב[[מעבדה]]. לעומת זאת, כאשר הבדיקות מתבצעות על ידי הצרכנים, אחוזי הדיוק (75%) נמוכים בהרבה. שימוש בלתי הולם בבדיקה יכול לגרום גם לתוצאות חיוביות שקריות וגם לתוצאות שליליות שקריות. |
||
[[קטגוריה:היריון ולידה]] |
גרסה מ־20:22, 27 ביוני 2008
בדיקת היריון היא בדיקה המשמשת לקביעה האם אישה נמצאת בהיריון.
קיימים ממצאים שמעידים על ניסיונות לבדיקות היריון כבר בתרבויות של יוון העתיקה ומצרים העתיקה. בדיקות היריון מודרניות משתמשות בסימנים כימיים המאפיינים מצב של היריון לקביעת התוצאה, על פי דגימה מהשתן או מהדם, שבה ניתן למצוא את הסימנים הללו. הראשון מבין הסימנים מאפייני ההיריון שהתגלה הוא הגונדוטרופין כוריוני אנושי או hCG, ונמצא בשנת 1930 שהוא מיוצר על ידי השיליה. בדיקת ה-hCG הראשונה בוצעה באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20. למרות ש הגונדוטרופין כוריוני אנושי הוא סימן אמין לגילוי היריון, הרי שלא ניתן להבחין בו בחודשי ההיריון הראשונים, דבר שמוביל לתוצאות שליליות שקריות כאשר הבדיקה מתבצעת בשלב מוקדם מדי. דרך נוספת לגילוי היריון היא בדיקת אולטרה סאונד להיריון, והבדיקה הראשונה מסוג זה בוצעה בשנות ה-60 של המאה ה-20.
בדיקות מודרניות
הבדיקה שמניבה תוצאות באופן המהיר ביותר לאחר ההפריה היא בדיקת האנזים לפקטור היריוני מוקדם (EPF). הפקטור ההיריוני המוקדם ניתן לאבחון באמצעות דגימת דם 48 שעות לאחר ההפריה, אך בדיקה זו נחשבת יקרה ודורשת זמן.
רוב הבדיקות הכימיות לגילוי היריון נעזרות בנוכחות של בטא-יחידות משנה של גונדוטרופין כוריוני אנושי לקביעת התוצאה. בדיקה זו תתכן בדם או בשתן, בתזמון של לפחות שישה או תריסר יום מזמן ההפריה.
בדיקת אולטרה סאונד להיריון מסוגלת להבחין בשק ההיריוני לאחר ארבעה שבועות וחצי ובשק החלמון לאחר חמישה שבועות. העובר מובחן וניתן למדידה בתזמון של חמישה חודשים וחצי. פעימות הלב מובחנות לאחר שישה שבועות היריון.
דיוק
סקירה שיטתית שפורסמה בשנת 1998 הוכיחה שבדיקות היריון ביתיות המבוצעות על ידי טכנאים מנוסים, בעלות אחוזי דיוק קרובים (97.4%) לבדיקה מקצועית הנעשית במעבדה. לעומת זאת, כאשר הבדיקות מתבצעות על ידי הצרכנים, אחוזי הדיוק (75%) נמוכים בהרבה. שימוש בלתי הולם בבדיקה יכול לגרום גם לתוצאות חיוביות שקריות וגם לתוצאות שליליות שקריות.