שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"מבני שם אשר הגיעו במרוצת ההיסטוריה לחופי מולדתנו הקדושה, לא נותר כמעט זכר. כיבוש סיציליה בידי הערבים גרם לכך שתהליך התבוללותם היה מהיר. רק קומץ מהם, היהודים, מייצגים את אוכלוסיה שלא התבוללה באיטלקים. מקורם בגזעים לא אירופים ולכן הם שונים לגמרי מאיתנו"
 
מלבד העובדה שהיהודים נאלצו להפרד ממקומות עבודתם ומרכושם, במידה שהיה מסדר גודל מסויים, הרושםרושם החזקחזק ביותר שלהותירו חוקי הגזע היה על הילדים, הנוער והצעירים. בבת אחת, "הדור הצעיר" נדרש לצאת ממוסדות הלימוד, לא להכנס לספריות ציבוריות ולנתק מגע עם החברים שאיתם הוא גדל - וכל זה ללא מורת רוח מצד הציבורחבריהם הלא-יהודים והציבור האיטלקי. הדעה הייתה שאם המדינה החליטה כך והשליט תומך בצעדים, הרי יש הצדקה לכך. היה בודדים בלבד, אשר הביעו מורת רוח מחוקי הגזע ‏‏<ref>‏מתנהל רישום מפורט של אלה והם בודדים‏</ref> .
 
החוק חייב לספק חינוך עממי. לכן, הילדים היהודים הורשו ללמוד בכיתות מיוחדות בבתי הספר הממלכתיים, לאחר שעות הלימוד. ברוב קהילות איטליה הוקמו מוסדות חינוך יהודיים עבור הנערים מעל לגיל בית הספר העממי. הם קלטו גם את המורים אשר פוטרו ממוסדות החינוך הממלכתיים. בתי ספר אלה פעלו ב[[רומא]] במבנה בית הכנסת ברחוב סן-בלבו, ב[[פירנצה]] בבית הרב, היום בית מלון, ברחוב בו בית הכנסת היהודי ובמילאנו בשני וילות פרטיות. גם בערים אחרות אורגנו בתי ספר על טהרת התלמידים היהודים, אשר למורים, לעיתים נזקקו גם למורים לא ידועיים.
 
מעמדם של המוסדות התיכוניים היה כשל בית ספר פרטי, אשר תלמידיו יכלו לגשת לבחינות ממשלתיות. הבעיה הייתה שבית הספר סוווג בתור "בית ספר מדעי", דהיינו למלאכה, שהיה נחות יותר מבית הספר התיכון היוקרתי, בן למדו היהודים "בית הספר הקלסי".
בבתי הספר האלה, רבים מהתלמידים למדו לראשונה מקצועות יהודיים, בעיקר מורשת יהודית ותולדות עם ישראל. הייתה הקפדה שהלימוד לא ייחשב כמטיף לחזרה ליהדות.
 
בכנס שנערך בשנת 2008 ב[[יד ושם]], במלאות 70 שנה לחוקי הגזע, הודגש כי ההפליה החינוכית כלפי הנוער נחשבה לאחת הקשותהגזרות, מביןאשר הגזרותהשפעתם הורגשה שהוחלוהיטב עלבציבור היהודיםהיהודי.
 
==ביטול החוקים==

תפריט ניווט