קירנאיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קירנאיקה (חבל ארץ)
برقة
הדגל ההיסטורי
דגל קירנאיקה
CireneTempioApollo.jpg
מדינה / טריטוריה לוב
ערים בחבל ארץ בנגאזי, אל-ביידא (לוב), טוברוק, דרנה, אג'דאביא,
העיר הגדולה בנגאזי
שפה רשמית ערבית
שטח 855,370 קמ"ר
דת אסלם
אוכלוסייה
 ‑ בחבל ארץ 1,613,749 ((2006))
 ‑ צפיפות 1.9 נפש לקמ"ר ((2006))
קואורדינטות 32°31′49″N 21°12′53″E / 32.530316°N 21.2146°E / 32.530316; 21.2146 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קירנאיקהיוונית: Κυρηναϊκή, בערבית: برقة - "בַּרְקַה" בברברית: ⴱⴰⵔⵇⴰ , יוונית קוינה: Κυρηναϊκή - קורנקיה) היא אזור החוף המזרחי של לוב, שהיה ידוע גם בשם פנטפוליס ("חמש ערים") בעת העתיקה, והיא היוותה חלק מהפרובינקיה הרומית כרתים וקירנאיקה, בהמשך חולקה לפנטפוליס לוב ולסיקה סיבית. בתקופה האסלאמית, האזור זכה לכינוי ברקה, על שם העיר בארכה.

קירנאיקה היה גם שמה של מחוז בחלוקה האדמיניסטרטיבית של לוב האיטלקית מ־1927 עד 1943, ואז תחת שלטון צבאי ואזרחי בריטי מ-1943 עד 1951, ולבסוף תחת ממלכת לוב מ-1951 עד 1963. במובן רחב יותר, השם קירנאיקה מתייחס לכל החלק המזרחי של לוב, שבין קו האורך E16 ל-E25, כולל מחוז כופרה. קירניאקה גובלת בטריפוליטניה בצפון מערב ובפזאן בדרום מערב.

מלחמת האזרחים בלוב בשנת 2011 החלה בקירנאיקה, נשלטה ברובה על ידי מועצת המעבר הלאומית (שבסיסה בבנגאזי) לאורך רוב המלחמה.[1] בשנת 2012, גוף המכונה מועצת המעבר של קירנאיקה הכריז באופן חד צדדי על קירניקה כאזור אוטונומי של לוב.[2] [3]

התקופה הברברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברברים היו התושבים הראשונים ביותר בקירנאיקה.[4] שרידי השפות הברבריות שדוברו על ידי אבותיהם נמצאים עדיין בשפת האוג'ילה. הברברים הקדומים ייסדו מספר ערים ומושבות, הן על החוף והן בנאות המדבר הפנימיים.

התקופה המוסלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 643 לספירה נכבשה קירנאיקה על ידי הערבים בראשות החליף עומר בן אל-ח'טאב, ומאז נקראה בארקה על-שם העיר ההלניסטית שנהייתה לבירת המחוז. לאחר נפילת הח'ליפות היא שמרה על שם זה, כמסופחת למצרים על ידי הח'ליפות הפאטימית עד לסיפוחה על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1517; בנגאזי ודרנה היו לערים המרכזיות.

התקופה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1911 הקימה איטליה מושבה בשם החוף הרביעי, שכללה את אזור פזאן בדרום-מערב ואת טריפוליטניה בצפון-מערב. בשנת 1951 הפכה לוב לממלכה עצמאית, ובשנת 1969 הפכה ל"רפובליקה הערבית הסוציאליסטית הלובית" תחת שלטון הרודנות של מועמר קדאפי.

האזור מאוכלס בשבטים המהווים קבוצה, שבשנות שלטונו של קדאפי, בניה נודו מהשלטון, ממשרות בכירות בשירות הציבורי ובצבא וממוקדי הכוח הכלכליים. עובדה זו גרמה לחבל להיות מוקד תסיסה כנגד שלטונו של קדאפי במהלך ההתקוממות בלוב.

ביוני 1943, הנשיא תאודור רוזוולט הציע לוינסטון צ'רצ'יל ליישב את היהודים בקירנאיקה ובטריפוליטניה העות'מאנית.[5]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידול אוכלוסיית קירנאיקה לאורך השנים תאם את הגידול הכללי באוכלוסיית לוב.

שנה מספר תושבים אחוז מאוכלוסיית לוב
1954 291,236 27%
1964 450,954 29%
1973 661,351 29%
1984 1,033,534 28%
1995 1,261,331 26%
2006 1,613,749 29%

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קירנאיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Endgame in Tripoli, The Economist, ‏Feb 24th 2011
  2. ^ East Libya declares self-government, Al Jazeera
  3. ^ Wire Staff, Eastern Libyan leaders declare semi-autonomy, CNN, ‏March 7, 2012
  4. ^ Libya and the West: From Independence to Lockerbie, 2003
  5. ^ Sergio Itzhak Minerbi, The project of establishing a jewish state in Ethiopia (1936-1943), Proceedings of the world congress of jewish studies, III B, World union of jewish studies, 1985, עמ' 111-118
Flag-map of Libya.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של לוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.